מוסד התובענות הייצוגיות במדינת ישראל יכול לשמש כמפלט אחרון, ולמעשה יחיד, עבור בעלי רכב שסובלים מתקלות סדרתיות מסכנות חיים או יקרות לתיקון ולא מקבלים מענה וסיוע מן המוסדות הממשלתיים הקורסים, בדגש על משרד התחבורה.
כמו כלל המערכת המשפטית בישראל גם מוסד התובענות הייצוגיות סובל מעומס מוגזם, כנראה מגמתי, אשר לא מאפשר לקומץ שופטים להתמודד עם המלאכה הסיזיפית של עשיית משפט.
ככל שהדברים נוגעים לתחום הרכב – התוצאה הרעה היא שרק לעיתים נדירות נדרש בית המשפט לפרק לגורמים ולדון לגופה של תביעה. לעיתים עוד יותר נדירות מתקבלות החלטות שיפוטיות מעמיקות וחשובות אשר משנות מציאות ומטיבות עם הנפגעים שבשמם מוגשות תביעות.
רוב רובן המכריע של התביעות הייצוגיות בתחום הרכב בישראל מתנהלות לאורך שנים שבמהלכן המכוניות מזדקנות, מסיימות את תקופות האחריות המורחבת (ככל שאחריות כזאת מוענקת בחו"ל) ומאבדות מערכן עד כדי כך שחלקן יורדות מן הכביש. בשורה תחתונה: רבים מבעלי הרכב הנפגעים לא זוכים לפיצוי, והרבה מים נטחנים לחינם.
בישראל מוגשות לא מעט תביעות ייצוגיות מוצדקות בתחום הרכב, כפי שעולה מחוות דעת מקצועיות שמצורפות להן ומתארות בעיות קשות ויקרות. בעיקר מקוממים המקרים שבהם מתגלה שיצרניות רכב אחדות מבצעות "ניהול סיכונים" ולא מתקנות בישראל תקלות שהן לקחו עליהן אחריות בחו"ל.
לצד אלה מוגשות מידי פעם תביעות שספק אם היה מקום להגיש אותן אפילו במתכונת של תביעה קטנה. אלה תביעות סרק שמזיקות לאינטרס הציבורי גם מפני שהן מעמיסות שלא לצורך על מערכת עמוסה לעייפה, ובעיקר מפני שהן מגחכות את ההליך ועלולות לגרום לשופטים תחושת "זאב זאב ואין זאב". תביעה כזאת, לדעתי, הוגשה השבוע לבית משפט השלום בפתח תקוה על-ידי עורך דין, הבעלים של זיקר 7X, שטוען לרעשים חריגים במערכת הבלמים במכונית שלו.
לבקשת האישור לא צורפה אף חוות דעת מקצועית כלשהי ואין בה הסבר אודות מקור התקלה. לטענת התובע הוא לא צרף חוות דעת מקצועית מפני שנציגי היבואנית, כפי שהוקלטו על-ידיו, מודים שהיבואנית "מכירה ומודעת לכך שקיימת תקלה רחבת היקף בדגמים השונים".
אלא שמבחינה ראייתית הבקשה נסמכת רובה ככולה על הקלטות שיחות עם נציגי שירות, ומעבר לכך שאפשר לפרש את התשובות בדרכים שונות – ספק אם אותם נציגים מוסמכים או מסוגלים לייצג את היבואנית.
פרודיה על תביעות ייצוגיות
נפתח בבדיחה: בבקשת האישור כנגד זיקר מוגדרת קבוצת הנפגעים שבשמה כביכול מוגשת התביעה כ"כל מי שהוא הבעלים של רכבי היצרן ZEEKR ,או המשתמש ברכבים של היצרן ZEEKR ,וזאת ב -7 השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור (או מהמועד בו החלה המשיבה לשווק את הרכבים בישראל ) ועד למועד אישור התובענה".
מה שמצחיק זה שלפני 7 שנים חברת זיקר בכלל לא הייתה קיימת.
מסירות ראשונות של מכונית מתוצרת זיקר בסין החלו בסוף אוקטובר 2021, והמסירות הראשונות של זיקר בישראל החלו בתחילת ינואר 2024, כלומר לפני פחות משנתיים וחצי. הדגם של התובע, 7X, הושק בישראל רק ב-3 ביולי 2025.
אבל זאת רק ההתחלה. באופן די חריג הוגשה בקשת האישור רק כנגד יבואנית הרכב ומבלי לצרף אליה את יצרנית הרכב, וזאת על אף שלטענת התובע מדובר בפגם טכני או מכאני שבוודאי לא נוצר או נגרם על-ידי היבואנית.
התובע, שמיוצג על-ידי עורכי דין אחרים, טוען שהוא שומע רעשים בתחילת נסיעה ובמהירות נמוכה, ולדבריו – על אף שהיבואנית מודעת לבעיה היא טרם הציגה לו פתרון.
לנוסח בקשת האישור מצורפים מסמכי הרכישה של הרכב אבל לא מצורף תיעוד של כניסות למוסך. מן התצהיר של התובע עולה שהוא קיבל את הרכב בנובמבר 2025, כלומר לפני כחצי שנה בלבד, והחל לשמוע את הרעשים הנטענים רק בינואר השנה. עוד עולה מטענת התובע שהוא הגיע עם הרכב שלו פיזית למוסך פעם אחת בחודש פברואר, ופעם נוספת רק בתחילת חודש יוני השנה, שבועות ספורים לפני הגשת בקשת האישור. אם הרכב נבדק פיזית בין פברואר ליוני אין לכך תיעוד בנוסח הבקשה, והתיעוד שכן קיים הוא תמלול שיחות טלפון עם נציגי שירות שבוודאי לא יכולים לטפל ברכב דרך הטלפון.
לדברי התובע, "ביום 10.6.2026 הגעתי למרכז השירות בעיר נתניה והמשיבה ביצעה תיקון של רכבי (אך לא בטוח כי התיקון יפתור את התקלה)". זאת טענה מרתקת לנוכח העובדה שגם לא בטוח שהבעיה לא נפתרה, ולכן לא מובן מדוע נדרשה ריצה חפוזה כל כך אל בית המשפט, שהרי לא מדובר בסכנת חיים חלילה.
הקלות הבלתי נסבלת של הגשת תביעה
מהו הרף המינימלי שנדרש לצורך הגשת תובענה ייצוגית בתחום הרכב בישראל, ואת מי הרף הזה צריך לשרת? זאת השאלה העקרונית שבגללה חשוב להציג לציבור את "מקרה זיקר" ולהתריע מפני נזק שעלול להיגרם כאשר לא עומדים ברף הזה.
לצורך הדיון בואו נאמר שקיימת בעיה במערכת הבלמים של זיקר ושדגמי 7X ו-001 מרעישים בזמן בלימה או נסיעה איטית. האם תובענה ייצוגית היא הדרך לפתור את הבעיה הזאת, ומה נדרש כדי להוכיח שקיימת באמת בעיה שדורשת פתרון?
ראשית, לב ליבה של תביעה ייצוגית, וההבדל בינה לבין כל תביעת נזיקין אחרת, הוא שקיימת קבוצת נפגעים. במילים אחרות ראוי להוכיח שמדובר בנושא משותף לקבוצה (רצוי גדולה) של אנשים שסובלים מאותה בעיה או עוול, ושבמקום לנהל הרבה הליכים משפטיים אישיים יעיל יותר לכרוך את כולם להליך אחד. במקרה זה התובע לא מציג לבית המשפט את הקבוצה שבה מדובר וטוען ש"המבקש לא יכול להעריך את גודל הקבוצה (המשיבה לא השיבה לפניה המקדימה ), ועל כן העמיד את התביעה על הצד השמרני, בסכום של עד 2.5 מיליון ₪".
אבל כמה קשה להעריך את גודל הקבוצה? הרי היא לא יכולה להיות יותר גדולה ממספר המכוניות מן הדגמים האלה שנמכרו בישראל, ולא מסובך להשיג את הנתון הזה במאמץ קטן.
שנית, ראוי להוכיח שבכלל קיימת בעיה, ואת זה אפשר לעשות בכמה דרכים. למשל, מכיוון שהמכוניות האלה לא מיוצרות בישראל ולא נמכרות רק בישראל אפשר להביא דוגמאות מן העולם. לבקשת האישור הזאת לא צורפו ראיות מן הסוג הזה. אפשר גם להציג חוות דעת מקצועית, אפילו לא של מהנדס מדופלם אלא של מוסכניק, מורה למוזיקה, רופא אוזניים, קצין בטיחות או כל בעל מקצוע שמבין ברעש. כאמור – חוץ מאשר הקלטות וטענות, במקרה הזה אין בנספחי הבקשה חוות דעת מקצועית.
כדי לבסס את התביעה צרף התובע שני תצהירים של בעלי רכב שטוענים לרעשים דומים, וכן שרשור של פוסט שהוא עצמו העלה לקבוצת פייסבוק.
כאשר בוחנים את הראיות שהוגשו מסתבר שהתובע עצמו טוען בפוסט שהוא העלה שאת הרעשים הוא מזהה ברכב שלו ו"כך גם אצל חבר שרכש יחד איתי". בין המגיבים הבודדים לאותו פוסט נמצא גם אחד משני בעלי הרכב שהתובע עצמו (מתוקף היותו עורך דין) החתים על אחד משני התצהירים הנ"ל.
בדרך כלל, כאשר קיימת תקלה סדרתית משמעותית ונרחבת בדגם רכב, כזאת שמצדיקה הגשת תביעה ייצוגית, מצטרפים מגיבים רבים לפוסט שעוסק בה. במקרה הזה – כפי שהוגש לבית המשפט – יש רק שני אנשים שטוענים שהם בעלי רכב שסובלים מאותה בעיה: א.א. אחד, ועוד "משתתף אנונימי 269" אחד.
לסיכום, לבד מן התובע עצמו כוללת קבוצת הנפגעים שמתועדת במסמכי בקשת האישור רק 3 בעלי רכב, ואף אחד מכלי הרכב האלה לא נבדק על-ידי מומחה שהציג לבית המשפט חוות דעת לגביו.
האם זה הרף שנדרש כדי להגיש בקשת אישור לתובענה ייצוגית בתחום הרכב בישראל? הקלטות של נציגי שירות שלא בדקו בעצמם את הרכב וצילום של פוסט שהתובע עצמו העלה לפייסבוק?
הנייר סובל הכל
מי שלא קרא מימיו נוסח של בקשת אישור לתביעה ייצוגית עלול להתרשם מן הטיעונים המשפטיים שמפורטים בתביעה הזאת. אבל כאשר קוראים את אותו טקסט מתוך חשש לנזק שהוא עלול לגרום לכלל בעלי הרכב בישראל – יש סיבה אמיתית לדאגה.
למשל, היות שהתביעה מבוססת ברובה על תמלול של הקלטת שיחות עם נציגי שירות שלא בהכרח מייצגים את החברה, ובטח לא אמורים להבין בצד הטכני של תקלות, אפשר לגזור מן התשובות האלה כמעט כל מה שרוצים להוכיח. התובע מנסה לטעון על סמך השיחות האלה שבחברה מודעים לבעיה אבל לא מסוגלים לספק רפידות בלמים, כלומר שהם עוברים על החוק שמחייב יבואן רכב לספק חלקים תוך 7 ימי עסקים.
אבל נציגי השירות בכלל לא אומרים, וגם אין להם ידע או סמכות לקבוע, שקיימת בעיה מכאנית או טכנית. הם בהחלט אומרים שידוע להם על תלונות של לקוחות לגבי רעש, ושבחברה מנסים לטפל בתלונות האלה – למשל באמצעות שימוש ברפידות בלמים מסוג אחר. גם האמירה כאילו ש"אין חלקים" מטעה, מפני שקרוב לוודאי שנציגי השירות מתכוונים בדבריהם לרפידות מסוג חדש שאולי פותר את בעיית הרעש. זה בטח לא אומר שליבואנית אין חלקים, למשל רפידות מן הסוג המקורי. אם התובע היה מנסה לקנות חלק שהיבואן נדרש לספק והיה מציג לבית המשפט הוכחות שלא סופק לו חלק כזה, אפשר היה לטעון את הטענה המשפטית שנטענת.
כך גם לגבי רוב הטענות המשפטיות האחרות: כאשר עורכי דין מוזילים את השימוש בטיעונים משפטיים שנועדו להגן על הצרכן במקרים קשים כמו אלה שאנחנו מפרסמים כאן באופן קבוע – הם משחקים לידי מי שבאמת פוגעים בבעלי הרכב ונדרשים להתגונן מפני טענות קשות.
החשש הוא שמהיום והלאה – בכל דיון ציבורי שקשור לאפקטיביות של תביעות ייצוגיות ככלי להגנה על בעלי רכב – יבואני רכב סוררים ישלפו את "הרעש בבלמים של זיקר" כדוגמה לניצול ציני של כלי התובענות הייצוגיות הכל כך חשוב.
איך מחשבים נזק רעש?
עורך הדין שתבע את זיקר לא צרף לתביעה שלו תיעוד של ניסיונות פיזיים לתקן תקלה, למעט טענה לשני ביקורים במוסך שבאחד מהם התקלה הנטענת כנראה תוקנה. הוא לא הציג לבית המשפט את גודל קבוצת הנפגעים, ולא הציג דוגמאות לטיפול בתקלה כזאת בשווקים אחרים.
הוא גם לא הציג תיעוד לבקשה שלו מן היבואנית לבטל את העסקה לנוכח טענתו שהרכב לא עומד בציפיות שלו, וגם לא הציג תיעוד לטענה כאילו שהוא פנה למוסך "מספר רב של פעמים" (ומה זה בכלל "מספר רב"?).
אבל אפילו אם לא היה מדובר בהליך של תביעה ייצוגית אלא בתביעה קטנה, נדמה שצריך להצביע על נזק כלכלי שנגרם לתובע ולגביו נדרש פיצוי. במסמכי הבקשה אין אף העתק חשבונית שמצביעה על כסף שיצא מן הכיס של התובע, ונדמה שהנזק שנתבע נובע בעיקר מן הניסיונות של עורך הדין ליצור את התביעה הזאת יש מאין – בדגש על זמן שהוא השקיע בשיחות עם מוקדי השירות.
יכול להיות שרפידות הבלמים של זיקר 7X ושל זיקר 001 מרעישות, ואם זה נכון זה בוודאי לא מוסיף כבוד למותג שמתיימר למצב את עצמו כמותג פרימיום. לצורך כתבה זאת לא בדקנו בעצמנו אם מדובר בתקלה ידועה, וגם לא שוחחנו עם נציגי היבואנית או עם התובע ומייצגיו. היות שלא נטען שמדובר בתקלה בעלת אופי בטיחותי וגם לא בתקלה שגורמת לבעלי הרכב נזק כלכלי (להבדיל מנזק פסיכולוגי) – לדעתנו לא מדובר בתופעה או בתקלה שדורשת התייחסות טכנית עניינית.
הסכנה שמפניה יש להזהיר את הציבור היא שאין כיום רף מינימלי שמתחתיו ראוי שלא יוגשו בקשות אישור לתביעות ייצוגיות בתחום הרכב. בהיעדר רף כזה עלול להיטשטש ההבדל בין תביעות סרק לבין תביעות שמייצגות כאב אמיתי של ציבור בעלי רכב בישראל.
מה לעשות אם שומעים רעש חריג ברכב?
לא להתעלם. הדרך לפתרון הבעיה היא לתעד את הרעש ולפתוח תהליך שירות מסודר.
כדאי לצלם וידאו קצר שבו נשמע הרעש, בתנאים מבוקרים (מגרש חניה סגור) וללא סיכון בנהיגה. רצוי לתעד מתי הרעש מופיע: בתחילת נסיעה, אחרי עמידה, בחניון, במהירות נמוכה, בבלימה קלה או בנסיעה ללא בלימה.
לאחר מכן יש לפנות למרכז שירות מורשה, לפתוח כרטיס טיפול ולוודא שהרעש מתואר בטופס העבודה. חשוב לשמור תיעוד של שיחות, הודעות, מיילים, חשבוניות וביקורים במוסך.
כדאי גם לשאול במפורש אם קיימת קריאת שירות, עדכון יצרן, החלפת רפידות, החלפת דיסקיות או עדכון תוכנה. אם מתקבלת תשובה בעל פה, רצוי לבקש אותה בכתב או לפחות לתעד את מועד השיחה ושם הנציג.
אם מופיעה נורת אזהרה, שינוי בתחושת הבלימה, ירידה בביצועי הבלמים או כל סימן שמעלה חשש בטיחותי אין להסתפק בדיון על רעשים. במקרה כזה יש לפנות מיד לשירות, ובמידת הצורך להימנע משימוש ברכב עד לבדיקה מקצועית.
נתקלתם בתקלה סדרתית בדגם של זיקר או בכל מותג אחר? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
תביעה ייצוגית: שברולט וקאדילק לא מתקנות בישראל תקלה סדרתית שהן מתקנות באמצעות ריקול בחו"ל
צופרים מתקלקלים ביונדאי וקיה: היצרניות מתקנות בחו"ל, ישראלים נדרשים לשלם מכיסם בארץ
כשל סדרתי במנועי פיורטק דור 3: יצרנית הרכב מתקנת כ-800,000 כלי רכב ברחבי העולם
מערכת האוריאה הכושלת של פיג'ו-סיטרואן מסבכת את טויוטה בתביעה ייצוגית בישראל
נפגעי פרשת מנועי פיורטק בישראל עלולים להיפגע שוב אם לא יפעלו מהר ובנחישות
כשל משאבת בלמים בטויוטה ולקסוס: בחו"ל מקבלים תיקון בחינם, בישראל משלמים 7,500 שקלים
