אפילו חכמי חלם לא יכלו לדמיין סיפור כזה: משרד התחבורה הישראלי מזמין אתכם למסע בזמן. עם רישיון הנהיגה הבינלאומי שמונפק ממש בימים אלה של שנת 2026 תוכלו לצאת ולנהוג ביוגוסלביה – מדינה שהתפרקה לפני 23 שנים, או ב"סרביה ומונטנגרו" שהאיחוד קצר המועד שלהן התפרק בשנת 2006, בזאיר – שכבר 29 שנים נקראת 'הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו', ואפילו במדינות St. Kitts, Nevis & Anguilla – שלושה איים שהמסגרת המדינית המשותפת שלהם פורקה לפני כמעט 46 שנים.
אם מתחשק לכם לאכול דראניקי, לביבות תפוחי אדמה שנחשבות למאכל הלאומי של בלארוס, תוכלו לנהוג שם עם הרישיון הבינלאומי-הישראלי, ואם חשקה נפשכם באותו מאכל אבל דווקא בסגנון סובייטי – תוכלו לנסוע בזמן אל לפני שנת 1991 ולנהוג במדינת Byelorussian Soviet Socialist Republic שאמנם כבר לא קיימת במציאות אבל חיה ובועטת, לצד בלארוס עצמה, במסמך רשמי של מדינת ישראל של שנת 2026.
רישיון הנהיגה הבינלאומי של מדינת ישראל נראה כמו כל מה שעקום ולא מתפקד אצלנו, ויש שיאמרו שזה המסמך שצריך לייצג את משרד התחבורה שלנו באירוויזיון החלמאות.
צחוק בצד – המסמך הרשמי הזה עבר תחת עיניהן הסגורות של לפחות חמש ועדות מכרזים של משרד התחבורה בשנים 2011-2025, והוא חושף רשלנות, חוסר מקצועיות, וזלזול לא רק באזרחי ישראל אלא גם בקשרי החוץ של המדינה. הרישיון הזה גם עלול לסבך כל ישראלי שרוצה לנהוג בכ-26 מדינות ברחבי העולם. אגב – לפי נתוני משרד התחבורה, כפי שפורסמו במכרז האחרון למפעילים – בכל שנה מונפקים בישראל יותר מ-200,000 רישיונות בינלאומיים-ישראלים כאלה, שנושאים את שמה של מדינת ישראל.
תודה לטוקיו, אבל איפה משרד החוץ?
בתחילת 2026 פרסמה משטרת יפן הודעה שבמציאות סבירה הייתה אמורה להביך את מדינת ישראל, ובכל מקרה עלולה לסבך כל ישראלי שמתכוון לנהוג ביפן עם רישיון נהיגה בינלאומי-ישראלי.
היפנים, בהיותם יפנים, בדקו את מה שאנשי משרד התחבורה שלנו לא בדקו, או לא הבינו: על רישיון נהיגה בינלאומי שמונפק בישראל כתוב שהוא שואב את כוחו משתי אמנות בינלאומיות לתנועה בדרכים: אמנת ז'נבה ואמנת וינה.
משטרת יפן מספקת הסבר לחלמאות של משרד התחבורה שלנו, ובמסמך שהיא פרסמה נכתב שמדינת ישראל חתמה על אמנת ז'נבה בשנת 1949, ועל אמנת וינה בשנת 1968. אלא שיפן חתומה רק על האמנה הראשונה, ולא על השנייה, ולכן – כך מסביר המסמך היפני – ממשלת יפן ומשטרת יפן מכירות ברישיון הבינלאומי-הישראלי רק מתוקף האמנה שיפן חתומה עליה, כלומר אמנת ז'נבה.
הבעיה היא שבשנת 2020 הנחה משרד התחבורה הישראלי שתוקף רישיון הנהיגה הבינלאומי-הישראלי יהיה למשך 3 שנים מיום הוצאתו, כפי שמאפשרת אמנת וינה, בעוד שאמנת ז'נבה קובעת שתוקפו של רישיון נהיגה בינלאומי הוא רק עד שנה אחת מיום הנפקתו. במילים פשוטות – אזרח ישראלי שרוכש רישיון בינלאומי-ישראלי וחושב שהתוקף שלו זהה בדיוק למה שכתוב עליו – עלול לנהוג ביפן במשך שנתיים עם רישיון שפג תוקפו.
המבוכה גדולה עוד יותר כאשר מסתבר שאפילו שגרירות ישראל בטוקיו מודעת לבעיה הזאת. השגרירות פרסמה הודעה שמזהירה אזרחים ישראלים במילים מפורשות: "תנאי הכרחי להשכרת רכב ביפן הינו רישיון נהיגה בין-לאומי. תוקף הרישיון הבין-לאומי ביפן הינו לשנה אחת בלבד. רישיון נהיגה בין-לאומי שהונפק לפני יותר משנה לא יתקבל ביפן, גם אם הרישיון בתוקף".
נסכם: במשרד החוץ של מדינת ישראל מבינים שיש בעיה, וגם מבינים שזאת בעיה שקשורה ליחסי החוץ של מדינת ישראל מפני שהיא קשורה להסכמים מדיניים ולאמנות שהמדינה חתומה עליהן. אבל האם משרד החוץ פעל כדי לתקן את הכשל? אולי, אבל במבחן התוצאה זה לא עובד. באתר האינטרנט של משרד התחבורה הישראלי נכתב במפורש שרישיון הנהיגה הבינלאומי-הישראלי תקף לשלוש שנים, וכך גם מודפס על כל אחד מיותר מ-200,000 הרישיונות החדשים שמונפקים בישראל (בכפוף לתוקף הרישיון הישראלי).
הבעיה הזאת עלולה לסבך ישראלים לא רק ביפן: 26 מדינות שחתומות רק על אמנת ז'נבה ולא חתומות על אמנת וינה – ובהן בין השאר אוסטרליה, קנדה, הודו, ארגנטינה ועוד – מכירות בתוקף של שנה אחת לרישיון בינלאומי שהונפק מתוקף אמנת ז'נבה.
האם משרד התחבורה מטעה את אזרחי ישראל?
כאמור, במספר מקומות באתר האינטרנט של משרד התחבורה הישראלי כתוב בפירוש ש"רישיון הנהיגה הבינלאומי תקף ל-3 שנים, או עד שפג תוקף רישיון הנהיגה הישראלי". באתר מוסבר גם שהרישיון ניתן בהתאם לנספח 7 של אמנת וינה, וכך נכתב גם בעמוד שמפרט את פרישת תחנות ההנפקה ברחבי ישראל. אלא שכאשר קוראים את הנוסח שמודפס ברישיון הבינלאומי הישראלי רואים שהרישיון מבוסס על שתי אמנות שונות של האו״ם: אמנת ז'נבה, שעליה חתמה מדינת ישראל בספטמבר 1949, ועל אמנת וינה שעליה חתמה ישראל בנובמבר 1968.
בנספח 10 של אמנת ז'נבה נקבע שה-International Driving Permit תקף במדינות שחתומות על האמנה 'למשך שנה אחת ממועד ההנפקה' שלו, ולעומת זאת בסעיף 7 של אמנת וינה נכתב שיש לרישיון "תוקף של עד שלוש שנים ממועד ההנפקה או עד פקיעת הרישיון הלאומי — המוקדם מבניהם".
כאשר התחלנו לתחקר את הנושא גילינו שהבעיה החלה ככל הנראה סביב שנת 2020, לאחר פקיעת תוקף מכרז משנת 2016 של משרד התחבורה להנפקת רישיונות נהיגה בינלאומיים. עד לאותו מועד נקבע שתוקף הרישיון הבינלאומי-הישראלי הוא שנה אחת (מה ש"דפק" את מי שרוצה לנהוג במדינות אמנת וינה), וסיכוי סביר שמישהו במשרד התחבורה החליט לבחור בתוקף הארוך יותר מבין שתי האמנות, בלי לבחון את המשמעויות.
במבחן התוצאה, במשרד התחבורה לא בדקו מה הערך של רישיון בינלאומי-ישראלי במדינות שחתומות רק על אמנת ז'נבה ולא על אמנת וינה, למרות שמדובר בבדיקה פשוטה: מסמך רשמי של UNECE עוסק בדיוק בשאלה הזאת. מסמך זה קובע שכאשר נהג מגיע ממדינה שהיא צד גם לאמנת 1949 וגם לאמנת 1968 (כמו ישראל), אל מדינה שהיא צד רק לאמנת ז'נבה – הוא כפוף לתנאי אמנת ז'נבה, וכך גם מחייב ההיגיון הפשוט.
מכל מקום, במשרד התחבורה החליטו שהחל מ-1 ביוני 2020 יעמוד תוקף הרישיון הבינלאומי-ישראלי על שלוש שנים "ולא לתקופה של שנה כפי שהיה בעבר", כפי שצוין באותה שנה במסמכי המכרז למנפיקות רישיונות בינלאומיים.
במהלך 2020 פורסמה גם טיוטת תיקון לתקנה 565 לתקנות התעבורה ובדברי ההסבר שלה מוצג המהלך כהתאמה לאמנת וינה, וטעות זאת לא תוקנה גם במכרז הנוכחי להנפקת רישיונות בינלאומיים, שבו נכתב שהרישיון הישראלי "מונפק בהתאם לאמנה בדבר תנועה בדרכים מ־1968 (אמנת וינה)", וצורתו תהיה לפי נספח 7 לאותה אמנה".
אלא שכפי שהיפנים חדי העין שמו לב, ואנשי משרד התחבורה פספסו – רישיון הנהיגה הישראלי הבינלאומי הוא מסמך משולב שעל כריכתו מופיעים אזכורים של שתי האמנות.
יפן לא לבד, אבל לפחות אפשר לנהוג בחלם
כדי להבין אם היפנים הם "הבעייתיים" היחידים בדקנו את מאגר המידע העדכני של FIA, שמעודכן לאוגוסט 2026 ומפריד בין האמנות שכל מדינה אשררה לבין קטגוריות הרישוי שכל מדינה מקבלת בפועל.
בדיקה זו העלתה שבנוסף ליפן יש לפחות 25 מדינות שחתומות על אמנת ז'נבה אבל לא על אמנת וינה, ולכן בכל המדינות האלה יש אפשרות ממשית לאותה בעיה: רישיון בינלאומי ישראלי תקף בהן למשך שנה בלבד – למרות שעל הכריכה שלו מודפס תוקף של שלוש שנים. רשימת 25 המדינות, נוסף ליפן, שלא חתומות על אמנת וינה כוללת בין השאר את אוסטרליה, קנדה, הודו, ארגנטינה, ניו זילנד, וגם קמבודיה, גוואטמלה, לאוס, מדגסקר, סרי לנקה ועוד.
אפשר היה לצפות ממשרד התחבורה שלכל הפחות יצרף הסבר פשוט לרישיון הנהיגה עצמו או באתר האינטרנט של המשרד, עם רשימת מדינות אחת שהן צד לאמנת וינה, ובהן תוקף רישיון הנהיגה הבינלאומי-ישראלי הוא 3 שנים, ורשימה אחרת של מדינות שכדי לנהוג בהן יש להנפיק רישיון חדש כל שנה. אלא שזה הוביל אותנו לקטע המשעשע, ובאותה מידה גם עצוב, של החקירה שלנו.
כאשר ניסינו לבחון איזה מידע מציג משרד התחבורה לנהג ישראלי שרוכש רישיון נהיגה בינלאומי שבראש הכריכה שלו כתוב בגאון "מדינת ישראל STATE OF ISRAEL", גילינו שבנוסף למועד הבעייתי של תוקף הרישיון נכתב בו ש"רישיון זה אין כוחו יפה לגבי שטחה של מדינת ישראל. כוחו יפה לגבי שטחי ארצותיהם של כל הצדדים המתקשרים האחרים", ולצד הכיתוב המבטיח הזה מופיעה רשימה של לא פחות מ-176 מדינות שחלקן לא קיימות מזה שנים רבות.
כך, למשל, במסמך הרשמי של מדינת ישראל מופיעה "קמפוצ'יה" (Kampuchea) אשר מאז שנת 1990 נקראת קמבודיה, Western Samoa אשר כבר משנת 1997 שינתה את שמה ל-Samoa, סוויזילנד האפריקנית שנקראת ממלכת אסוואטיני מאז שנת 2018 וגם מקדוניה שמשנת 2019 נקראת צפון מקדוניה. וזה לא שבפני אנשי משרד התחבורה עמדה משימה סיזיפית של עדכון שמות המדינות בעולם. כל שהיה עליהם לעשות זה "גוגל" פשוט אל רישומי האו"ם ולעשות "העתק-הדבק".
הבעיה היותר רצינית של רשימת 176 הישויות המדיניות שמופיעות על הרישיון הבינלאומי-הישראלי היא חוסר הסדר: לא ברור אילו מדינות נמצאות שם מתוקף היותן חתומות על אמנת ז'נבה ואילו מדינות קיבלו כרטיס כניסה מאמנת וינה. וזה לא הכל: 13 מדינות שכן כלולות באמנת וינה, חלקן מזה יותר מ-30 שנים, לא מופיעות ברישיון הישראלי, בהן למשל אתיופיה, ניגריה, אזרבייג'ן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, מולדובה, מונטנגרו, סרביה אורגוואי ועוד – לכן לא ברור אם הרישיון הזה תקף בהן או לא.
שלוש מבין ה-13 – ניגריה, סרביה ומונטנגרו – כלולות כמו ישראל בשתי האמנות, כלומר שמשרד התחבורה הצליח לכלול ברשימה מדינות שלא קיימות בכלל אבל השאיר בחוץ מדינות שחתומות על שתי האמנות. את החלמאות הזאת אפשר לסכם במשפט אחד: יוגוסלביה בפנים, סרביה ומונטנגרו בחוץ.
המקרה המוזר של בעיה בלימודי גיאוגרפיה
אפשר היה לפטור את אנשי משרד התחבורה שלנו בחיוך ששמור לסיפורי חלם לו היה מסתבר שהרשימה הזאת התעדכנה לאחרונה בשנת 1990, שנה שבה פרש לפנסיה האיש שמעדכן את הרשימות. אלא שאז, ממש בצמוד ל"רפובליקה התימנית" זיכרונה לברכה, מצאנו משהו ממש מוזר, את Windward Islands.
לטובת חובבי הגיאוגרפיה נאמל"ק ונאמר שגם אם תתאמצו לא תוכלו לברר מה הם חוקי הנהיגה של 'מדינת Windward Islands' מפני שאין מדינה כזאת. זהו שם גאוגרפי והיסטורי לקבוצת איים בקריביים, שחלקם כיום מדינות עצמאיות וחלקם שייכים למדינות אחרות. השם עצמו, אגב, שימש במקור בהקשרים קולוניאליים שונים. אז אם יוצא לכם להגיע לאזור חפשו את מרטיניק, סנט לוסיה, סנט וינסנט והגרנדינים, ואת גרנדה, וכאשר משרד התחבורה שלנו שולח אותנו אל Windward Islands שאלו את עצמכם לאן בדיוק הוא מציע לנו לנסוע?
אז מה עושים לפני שנוהגים בחו"ל?
למרבה המבוכה, במקום לעדכן את הרישומים מודים אנשי משרד התחבורה בחוסר היכולת שלהם וכותבים באתר האינטרנט הממשלתי ש"ככלל, המדינות החתומות על האמנה מכבדות את הרישיון הבינלאומי, אך מומלץ לברר לפני הנסיעה האם מדינת היעד מכירה ברישיון".
במילים אחרות, משרד התחבורה מעביר אליכם, אזרחי ישראל, את עבודת המחקר והבדיקה, ורומז לכם, בצדק, לא לסמוך על רשימת 176 המדינות (שחלקן כלל לא קיימות) ככאלה שמכירות במסמך הישראלי.
במצב כזה באמת לא כדאי לסמוך על תאריך התוקף שמודפס על הרישיון הבינלאומי-הישראלי. במיוחד אם חלפה יותר משנה מאז שהנפקתם את הרישיון שלכם – בדקו באתרים הרשמיים של מדינה שבה אתה מתכננים לנהוג אם הרישיון הזה תקף בה.
תגובת משרד התחבורה: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל בהתאם להוראות אמנת וינה, ולפיהן תוקף רישיון הנהיגה הבינלאומי המונפק בישראל הוא שלוש שנים. בעבר הונפק בישראל רישיון נהיגה בינלאומי שתוקפו שנה אחת. במסגרת התאמת הרישיון להוראות אמנת וינה עודכן תוקפו לשלוש שנים, והרישיון מעוצב בהתאם לדרישות האמנה. ישראל חברה בשתי אמנות בינלאומיות המסדירות את ההכרה ברישיונות נהיגה בינלאומיים, כאשר קיימים הבדלים בין הוראות האמנות, ובכלל זה ביחס לתקופת התוקף של הרישיון. בהתאם למדיניות ישראל, הרישיון המונפק כיום מבוסס על אמנת וינה, הקובעת תוקף של שלוש שנים.
במדינות שאינן צד לאמנת וינה עשויות לחול הוראות אחרות, ולכן האחריות על הנהג היא לבדוק מראש את דרישות מדינת היעד ואת התנאים להכרה ברישיון הנהיגה הישראלי והבינלאומי בה. יודגש, כי אין מדובר בתקלה או בכשל מצד משרד התחבורה, והרישיון הישראלי אינו פגום או מונפק שלא כדין. משרד התחבורה פועל באופן שוטף להנגשת מידע לציבור ולבחינת ההתאמות הנדרשות בהתאם להתפתחויות ולדרישות במדינות השונות".
לקריאה נוספת:
מי יחקור לעומק את התאונה הקטלנית והשריפה בחניון הבית בראשון לציון?
מהפך: 16 שנים אחרי שפורד מכרה את וולוו לג'ילי היא קונה ממנה טכנולוגיה
