וואנג צ'ואנפו, המייסד ויושב הראש של יצרנית הסוללות והרכב BYD, אמר בשבוע שעבר שהוא מצפה שתוך חמש שנים תהיה החברה הסינית שבראשה הוא עומד ליצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם.
הדברים נאמרו באסיפת בעלי המניות של החברה, כשהוא נאלץ להתמודד עם צניחה בערך מניית BYD בעקבות ירידה חדה במכירות שלה בסין. בנוסף, בשבוע שעבר הוכנסה החברה ל"רשימה שחורה" של הממשל האמריקני, ונאסר עליה לשווק כלי רכב בארה"ב בטענה ל"פגיעה בביטחון הלאומי" – כלומר טענות לריגול פוטנציאלי.
בסיכום השנה שעברה התייצבה BYD במיקום השישי בטבלת המכירות העולמית לאחר שמכרה 4.6 מיליון כלי רכב ברחבי העולם, אבל בשנה האחרונה – בעיקר לנוכח לחץ מחירים וירידה המכירות בשוק הסיני – צנח ערך מניות החברה בבורסה של הונג קונג ביותר מ-45% ביחס לשער השיא שלה, ואילו בבורסה בשנזן שבסין ירד ערכה ב-33%.
צ'ואנפו התייחס בנאומו למה שהוא מכנה "צוואר בקבוק" מרכזי וחסם לצמיחה של החברה: הצורך להגדיל במהירות את תפוקת "סוללות הלהב" מן הדור השני. הוא הדגיש ש"BYD תהפוך באמת ליצרנית הרכב מספר 1 בעולם מבחינת היקף ייצור בעוד חמש שנים". וואנג צ'ואנפו הדגיש את הגידול בייצוא ואת ההתקדמות הטכנולוגית של החברה, וטען שהשיפורים בטכנולוגיות סוללות ובתחום הטעינה המהירה יובילו את הצמיחה בסין וברחבי העולם. המשמעות המעשית של ההבטחה הזאת היא ש-BYD תעקוף עד לסוף העשור הנוכחי את ענקיות תעשיית הרכב טויוטה, פולקסווגן, יונדאי-קיה, ג'נרל מוטורס וסטלנטיס.
יעד הייצוא המקורי ש-BYD קבעה לעצמה עמד על 1.6 מיליון כלי רכב בשנה, אך לטענת וואנג – בקצב הנוכחי החברה תשבור בקלות את הרף הזה, וכדי לשמר את המומנטום החברה החלה להקים מפעלי ייצור ברחבי העולם ולבסס שורשים בשווקים בינלאומיים.
למי שעשוי לטעון שוואנג נשמע מתרברב כדאי לקחת בחשבון ש-BYD – יצרנית רכב צעירה בכל קנה מידה – עקפה זה מכבר את פורד בסך המכירות והותירה מאחור את טסלה במכירת רכב חשמלי טהור.
בשבחי הטעינה המהירה
אחד המנופים המעניינים ש-BYD מפתחת כרגע ויכול לסייע למכירות שלה הוא תחום הטעינה המהירה לרכב חשמלי ומחושמל. לצורך זה היא מנצלת היטב את הבסיס שלה כחברת טכנולוגיה בתחום הסוללות והחשמל.
הדור השני של סוללות הלהב של החברה, וארכיטקטורת 800 וולט ו-1,000 וולט בדגמים שונים, מאפשרים לסוללות מתוצרתה לקלוט כמות גדולה מאוד של אנרגיה תוך זמן קצר. אלא שזה לבד לא מספיק: בלי תשתיות טעינה שמסוגלות לספק את האנרגיה הזאת אי אפשר להשיג את ההישג החשוב ביותר שלהן, שהוא קיצור משך זמן הטעינה.
הפתרון: BYD משקיעה מיליוני דולרים בהקמת תשתיות טעינה אולטרה מהירות גם בסין וגם במדינות שונות בעולם, בראשן בריטניה ובקומץ נבחר של מדינות באירופה.
גם אצלנו, בישראל, צפויה BYD להתחיל לפרוש את תשתיות "טעינת הברק" שלה עוד השנה, ולא רק שזה יקנה לה יתרון שהיה שמור בעבר רק לטסלה – היא אפילו תאפיל עליה עם קצב טעינה הרבה יותר מהיר.
של מי הנתונים האלה?
במקביל למובילות בתחום החשמל BYD רוצה להיתפש גם כמובילה טכנולוגית, ולכן היא משקיעה הון רב ומאמצים ניכרים בתחומי הנהיגה האוטונומית. אחד התחומים שתומכים במומנטום של BYD בתחום הזה הוא איסוף אינטנסיבי של נתונים שמתועדים מידי יום ומידי שעה על-ידי יותר משלושה מיליון כלי רכב חכמים שכבר נוסעים על כבישי העולם. לטענת BYD החברה אוספת מדי יום כמות מדהימה של מידע מכ-200 מיליון קילומטרים של נסיעה ובאמצעותם היא מאמנת אלגוריתמים של נהיגה אוטונומית.
וואנג טען שהחברה ערוכה לחלוטין להשיק תכונות נהיגה אוטונומיות ברמה 3 ו-4 ברגע שהרגולציה תאפשר את זה, והיא מתכוונת להשיק בשנה הבאה "טכנולוגיות פרימיום" שיחזקו את תדמית המותג ויבטיחו, לדבריו, מיצוב שוק ברמה גבוהה יותר ברחבי העולם.
אלא שבשעה ש-BYD שוקדת על פיתוח נהיגה אוטונומית היא חטפה מהלומה לא פשוטה מן הפנטגון – משרד הביטחון האמריקני – אשר הכניס (גם) אותה לרשימה השחורה של חברות שנאסר עליהן לעשות עסקים עם הממשל האמריקני ועם חברות שקשורות אליו. רשימת Section 1260H כוללת חברות סיניות שהממשל האמריקאי מגדיר כבעלות זיקה לצבא סין או לתעשייה הביטחונית הסינית, וההכללה ברשימה זאת מסמנת את BYD כסיכון ביטחוני ועלולה להכביד מאוד על פעילות עתידית של BYD בארה"ב.
בנפרד, משרד המסחר האמריקני קבע בעבר כללים רלוונטיים לכלי רכב מקושרים מתוצרת סין ורוסיה: החל משנת הדגם 2027 נאסרה המכירה של כלי רכב מחוברים שבהם מותקנת תוכנה ממקור סיני או רוסי או של יצרנים שקשורים לסין ורוסיה. החל משנת הדגם 2030 נאסרים גם רכיבי חומרה מסוימים במערכות תקשורת.
אנשי הממשל מתמקדים במה שלטענתם גורם לסיכון מובנה: גישה לנתונים רגישים, שליטה מרחוק, קישוריות, מערכות תוכנה וחומרה, והאפשרות לניצול חולשות אבטחה לאיסוף נתונים אישיים של נהגים ונוסעים ברכב.
אגב, הנימוק הרשמי של הפנטגון לגבי BYD קובע שהיא "קשורה במישרין ובעקיפין ל-SASAC, קשורה בעקיפין ל־MIIT, ונחשבת תורמת למיזוג האזרחי-צבאי של בסיס התעשייה הביטחונית הסינית משום שהיא קשורה ל־MIIT ומשום שהיא נמצאת באזור או קשורה לאזור ארגוני של military-civil fusion". כך לשון ההודעה. הטענה נגד BYD לא מנוסחת כהאשמה נקודתית (למשל "BYD סיפקה מערכת X ליחידה Y של הצבא הסיני") אלא כסיווג בתוך תפיסה אמריקאית רחבה שלפיה חברות סיניות אזרחיות בתחומי רכב, בינה מלאכותית, סוללות, נתונים, רובוטיקה וחיישנים עשויות לתרום ליכולת הצבאית הסינית דרך מנגנוני מדינה, תעשייה, רגולציה ושרשראות אספקה.
הפנטגון לא פרסם לציבור תיק ראיות מפורט אך הבסיס למהלך הוא תפיסת Military-Civil Fusion הסינית. מבחינת ארה״ב מדובר במדיניות שבה ממשלת סין מטשטשת את הגבול בין חדשנות אזרחית לבין שימושים צבאיים, כך שטכנולוגיות מסחריות יכולות לשמש גם את הצבא הסיני. הפנטגון מתאר את המדיניות הזאת כחלק ממאמץ סיני לרכוש טכנולוגיות ומומחיות שנראות אזרחיות אך עשויות לסייע למודרניזציה של צבא סין.
להחלטה הזאת יש השלכות בעיקר על רכש ממשלתי: משרד ההגנה מוגבל או יוגבל בהתקשרות ישירה עם חברות שמופיעות ברשימה, ובהמשך גם ברכש עקיף של מוצרים או שירותים שלהן דרך צדדים שלישיים. במילים אחרות זה לא אוסר ומונע מכירת כלי רכב לכלל הציבור אלא מסמן אותם עם "תווית סיכון ממשלתית אמריקנית". חברות אמריקניות שעובדות עם הממשל, רשויות ציבוריות, ציי תחבורה, חברות ביטחון, נמלים, שדות תעופה ותשתיות קריטיות יתקשו הרבה יותר להצדיק התקשרות עם BYD או שימוש ברכיבים שלה.
השגרירות הסינית בארה"ב גינתה בחריפות את ההחלטה ודרשה מן הממשל האמריקני להפסיק את מה שלטענתה היא "פרקטיקה מפלה". באופן כמעט אבסורדי, וכפי שכתבנו כאן לאחרונה, הנפגעת הראשונה מן המהלכים האחרונים היא לא BYD, שבכלל לא מוכרת עדיין מכוניות נוסעים בארה"ב, אלא דווקא מרצדס הגרמנית אשר מייצרת רכב בשתי מדינות בארה"ב. BYD, מצידה, הכחישה כל קשר לתעשיות הביטחוניות הסיניות.
אנחנו לא עוסקים בזה (מספיק)
לאזרחי ישראל יש חשיפה גבוהה מאוד, לא רק בהקשר של BYD ולא רק בקשר לרכב חשמלי אלא בהקשר הרחב יותר של החדירה המאסיבית של מותגים סינים לשוק הרכב שלנו.
BYD כבר מסרה בישראל יותר מ-50,000 כלי רכב מאז תחילת פעילות המותג, והכלים האלה מסיירים (יחד עם עשרות מותגים סינים אחרים) בכל רחבי הארץ.
לפני כחודש הוגשה בישראל בקשת אישור לתביעה ייצוגית כנגד BYD בטענה לפגיעה בפרטיות והעברת מידע אישי לסין. התביעה הוגשה על-ידי עורכי הדין אלעד דנוך, גיא דוידוביץ ואחרים בשם כל בעלי BYD בישראל וכל מי שהשתמש ברכב מתוצרת BYD. בין השאר הם טוענים ש"המידע האישי" ו"המידע בעל הרגישות המיוחדת" ש-BYD אוספת ומעבדת אודות המשתמשים ברכב מועברים לסין ולגופי השלטונות בסין. התובעים מבקשים מבית המשפט לקבוע שהיצרנית הפרו את החוק בישראל תוך שהן מטעות את המשתמשים ברכב ופוגעות בפרטיותם ללא הסכמתם ובניגוד לדין.
בית המשפט מתבקש להורות ליצרנית הרכב לחדול מאיסוף, עיבוד או שימוש במידע אישי כאמור, אלא בכפוף להסכמה מדעת, מפורשת וחוקית, וכן לפצות את חברי הקבוצה.
כמעט מיותר להזכיר שעד היום לא ננקטו על-ידי משרד התחבורה פעולות מעשיות לניטור היקף וסוג המידע והיקף הנתונים שנאספים מן הרכב, בדגש על מיקום, מסלולי נסיעה, נתונים שנאספים על-ידי מצלמות, מיקרופונים, מערכות דיאגנוסטיקה וגם מידע אישי – החל מרשימת אנשי הקשר, דרך הרגלי הנסיעה וכלה בנתוני טעינה.
לבעל הרכב בישראל לא משוקף מידע ברור אודות היעדים שאליהם הנתונים מועברים, מי מחזיק בהם, האם הם זמינים ליצרן, ליבואן, לספק ענן או לגורם אחר בסין. גם לא משוקף מידע מפורט אודות היקף עדכון התוכנה מרחוק (OTA), השבתת שירותים, שינוי פונקציות, איסוף דיאגנוסטיקה וגישה למודולי תקשורת.
כאמור – שאלות אלה רחבות הרבה יותר מן התחום של BYD והן רלוונטיות גם למותגים סינים אחרים, לרכיבי תקשורת, למצלמות, למערכות ADAS, לציי אוטובוסים חשמליים, למוניות, לרכבי שיתוף, למשאיות ולמערכות אגירת אנרגיה.
לקריאה נוספת:
