מרצדס-בנץ, אחת מיצרניות הרכב הראשונות בעולם, עלולה להיות מוחרמת בארה"ב וייאסר עליה לייבא, לייצר או למכור מכוניות בתחומי המדינה – והכל בגלל הצעת חוק חדשה שנדונה בימים אלה בבית הנבחרים האמריקני.
הצעת החוק, שכותרתה "חוק מודרניזציית הרכב 2026" (Motor Vehicle Modernization Act of 2026), הועלתה על ידי יו"ר ועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים האמריקני, ברט גאת'רי, רפובליקני ממדינת קנטקי. חוק זה, אם יתקבל, יאסור על כל יצרנית רכב שיש לה "כל עניין ישיר או עקיף של ממשלה יריבה זרה" לייצר רכבים למכירה בארה"ב, לייבא אותם או למכור אותם בשוק למשך חמש שנים.
מן הדיווחים על נוסח הצעת החוק עולה שבהגדרת "מדינה זרה יריבה" כלולות סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה. מרצדס מושפעת ממנה לא בגלל שהיא יצרנית סינית, היא לא, אלא מפני שהטיוטה מגדירה חברות כ"נשלטות על ידי" יריב זר אם "אדם או שילוב של אנשים זרים" מחזיקים ב-15% מן הבעלות בהן.
שתי חברות סיניות מחזיקות יחד בכמעט 20% מן הבעלות במרצדס והבעיה המשמעותית יותר היא שיצרנית הרכב הסינית BAIC, חברה בבעלות ממשלת העיר בייג'ינג, מחזיקה ב-9.98% מן הבעלות והיא בעלת המניות הגדולה ביותר במרצדס. בנוסף, גם לי שופו, המייסד ובעל השליטה ביצרנית הרכב הסינית ג'ילי, מחזיק בנתח כמעט זהה, של 9.69%. יחד מדובר ב-19.67% אחזקה סינית בקבוצת מרצדס-בנץ AG, שהיא חברת האם של יצרנית הרכב, וכן במותגיה ובשירותים הפיננסיים שלה.
יש להדגיש שמדובר בשלב זה רק בהצעת חוק ובפרשנות של נוסח הטיוטה שלה, ומוקדם לקבוע אם המשמעות הסופית תהיה הדרה של מרצדס מן השוק האמריקני. אלא שלפי ציטוטים של גורמים המעורים בנושא הסיכון הזה בהחלט קיים, לכל הפחות כפי שהנוסח כתוב כעת.
הסכנה למרצדס טמונה בכך שאם החוק יאסור על יצרנית רכב עם "עניין הוני" ישיר או עקיף של "ממשלה יריבה" לייצר, לייבא או למכור כלי רכב בארה״ב זה ככל הנראה יפגע גם ביצרניות לא סיניות ולא רוסיות – ככל שהן נמצאות בבעלות סינית, אפילו חלקית. הצעת החוק מתפתחת בתמיכת מחוקקים משתי המפלגות אשר מנסים למנוע מיצרניות הרכב הסיניות להשיג אחיזה בשוק האמריקני, והיא משקפת מאמצים רחבים יותר בוושינגטון לצמצום ההשפעה הסינית. ככל שהנוסח לא ישתנה מרצדס עלולה להיות מוחרמת, אלא אם חברת BAIC תמכור את אחזקותיה בחברה.
למה ייצור בארה״ב לא פותר את זה?
מרצדס היא לא שחקנית זרה שמוכרת רכב בארה״ב אלא חברה שבין השאר מייצרת שם נתח משמעותי מסך כלי הרכב שהיא מוכרת באמריקה. מאז שנת 1997 מפעילה מרצדס מפעל ייצור במדינת אלבמה ועד היום היא ייצרה שם יותר מחמישה מיליון כלי רכב, ומאז שנת 2006 היא מפעילה מפעל ייצור נוסף במדינת דרום קרוליינה, שם יוצרו עד היום כ-450,000 מכוניות נוסעים.
שני מפעלי הייצור של מרצדס מעסיקים יותר מ-10,000 עובדים אמריקנים וזה רק מוסיף למורכבות הפוליטית: פגיעה במרצדס לא תפגע רק במותג גרמני אלא גם במשרות, השקעות וייצור אמריקני.
אמנם יצרניות רכב שייצרו רכבי נוסעים בארה"ב לפחות חמש שנים לפני 1 בינואר 2026, עשויות להיות זכאיות לפטור, אולם הצעת החוק קובעת שפטור זה לא ניתן ל"חברות שיש להן כל נתח בעלות ישירה או עקיף של ממשלה זרה-יריבה".
למה זה חשוב לנו בישראל?
למרבה האבסורד, מרצדס-בנץ יוצרת סיכון קטן מאוד לביטחון הלאומי האמריקני, ודאי כאשר משווים אותה ליצרניות רכב סיניות. אלא שאצלנו, בישראל, זה מדגיש את האימפוטנציה של הרגולטורים, בדגש על משרד התחבורה שלנו, שלא פועלים כדי למזער את הסיכונים לביטחון של מדינת ישראל.
לצד חקיקת Motor Vehicle Modernization Act of 2026 קיימת יוזמת חקיקה נוספת תחת הכותרת Connected Vehicle Security Act of 2026, והיא עוסקת בכלי רכב מקושרים וגם במערכות אלקטרוניות ותוכנות שמקורם במדינות יריבות, ובהן סין. לנוכח החדירה המאסיבית של מותגי רכב סינים לשוק שלנו מניפות שתי הצעות החוק האלה "עשרה דגלים אדומים" שאסור להתעלם מהם.
אם החוק האמריקני באמת יגביל את מרצדס זה יגרום לה לנזק כלכלי אדיר מפני שהשוק האמריקני מניב נתח חשוב מרווחי החברה. בטווח קצר זה עשוי להוזיל את דגמי מרצדס בגלל שיהיו לה עודפי מלאי אבל במקביל גם ייחסם ערוץ היבוא האישי מארה"ב.
מה שהרבה יותר חשוב זאת פתיחת העיניים שמתקיימת בזכות החוק הזה כאשר מבינים את הכיוון של רגולציית הרכב העולמית כיום. כלי רכב חדשים בימינו "נולדים" כשהם מחוברים כברירת מחדל למאגרי המידע והנתונים של יצרניות הרכב, ובאמצעות חיבור קבוע לאינטרנט היצרניות מקבלות (או יכולות לקבל) כמות מידע אדירה אודות המשתמשים ברכב והסביבה שבה הוא פועל ונוסע.
ממשלות בעולם כבר לא מסתפקות בשאלה "מי ייצר את המכונית" אלא מתחילות לשאול מי הבעלים של יצרנית הרכב או המותג, מי כתב את התוכנה, מאיפה מגיעים הרכיבים, מי יכול לקבל גישה לנתונים, ואילו קשרים מסחריים או ממשלתיים עומדים מאחורי המותג.
שורה תחתונה
מבנה הבעלות במרצדס מציב אותה באזור רגיש אם הצעת החוק האמריקנית תתקדם עם הנוסח הנוכחי שלה.
זה בדיוק מה שהופך את הסיפור לחשוב: הוא לא רק על מרצדס. הוא על עידן שבו תעשיית הרכב נבחנת לא רק לפי הדגם, המחיר והמפעל — אלא גם לפי בעלי המניות, התוכנה, הנתונים והקשרים שבין יצרנים לבין מדינות.
לקריאה נוספת:
לנהוג בסוס טרויאני: האם המכונית הסינית שלכם מרגלת עבור ממשלת בייג'ינג?
תעשיית הרכב הסינית סימנה פסגת טכנולוגיה נוספת: מערכות בלימה על-חוטיות
תעקבו אחרי המנהיג: סין רוצה 85% כלי רכב חשמליים ואפס הרוגים בתאונות בעוד 15 שנים
