בית המשפט מתח ביקורת על הפול: ניהל מו"מ עם נפגע תאונה לגבי גובה הפיצוי בשעה שידע שהמבוטח צודק, ודחה את התביעה כשלא הצליח לכופף את

נהג שהואשם בנהיגה במהירות של 147 קמ"ש בכביש הערבה ביקש לדעת רק דבר אחד: האם מכשיר "הדבורה" אשר באמצעותו נמדדה מהירותו, נבדק כראוי לפני תחילת

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של חברת ביטוח ישיר, וקבע שאם מבוטח מסר פרטים כוזבים שלא מתוך כוונה להשיג פיצוי שלא מגיע לו – חברת

שוטרת ששלחה את תיק התאונה לגניזה, בוחן תנועה שחקר את הנאשם שנה אחרי התאונה ומבלי להגיע לזירת התאונה, ועד ראייה שראה את כל המעורבים לובשים מעילים

בית המשפט המחוזי הפך פסק דין של השלום וקבע שחברת ביטוח שמכרה מכונית שניזוקה בתאונה לא חייבת לוודא שזו תוקנה כראוי לפני שהוחזרה לכביש שופט

האם ראוי להטיל עונשים שונים על נהגים שביצעו מעשי הפקרה זהים, רק מאחר שבדיעבד התברר שתוצאות התאונות שבהן הם היו מעורבים, היו שונות? כך קובע

הפליה לרעה, פגיעה בחופש התנועה והגדלת הוצאות הנסיעה – טענות מפתיעות אלה הועלו על-ידי רוכב שנקנס בגין נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית. בית המשפט לתעבורה בתל-אביב דחה את טענות הרוכב, וקיבל את עמדת המדינה לפיה נסיעת כלי רכב דו-גלגליים בנתיבי תחבורה ציבורית תפגע בתכלית אשר לשמה הוקמו הנתיבים

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע ששלילת רישיון בשל חוב כספי לא מונעת את חובת חברת הביטוח לשלם פיצויים. שלילה מתוקף חוק ההוצאה לפועל שקולה לאי

בית משפט מחוזי קבע כי טווח הקנסות לנהגים שמורשעים בנהיגה בחוף הים נע בין 2,000 ו-5,000 שקלים. אולם, אם החוף נמצא בשטחה של שמורת טבע,

רוכב אופנוע הורשע בתאונה שבה נפגע רוכב אחר, לאחר שהוכח כי עבר באור אדום, אך למרות שנקבע כי לא היה מגע בין השניים. "עובר דרך

לבתי המשפט מתחיל להימאס מניסיונותיהן של חברות ביטוח שלא לפצות מבוטחים בגין ירידת הערך האמתית שנגרמת לכלי רכב בעקבות תאונות קשות. הבעיה היא שכדי לראות

מה עושה חברת ביטוח שאינה מעוניינת לשלם את מלוא עלות הנזק שנגרם למכונית? מפחיתה אלפי שקלים בגין "נזק מאירוע אחר", ומוכרת את המכונית למגרש לפני

סוחר רכש מחברות ביטוח כלי רכב שעברו תאונות קשות, ומכר אותם ללקוחות תמימים לאחר תיקון לקוי במוסכים – ולעתים כאשר חסרים בהם אביזרי בטיחות כמו

בעל עסק לייצור ושיווק קורקינטים וסקייטבורדים מנועיים הורשע בשורת עבירות חמורות, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו וקבע שחקירתו הייתה לקויה. "ספק רב אם

נהגת שמכוניתה נפגעה על-ידי רכב שכור תבעה את הנהגת הפוגעת ואת חברה ההשכרה. במקום לשלוח שמאי שייבחן את הנזק, לא עשו הנתבעות דבר במשך כשנה.

חברת הראל טענה שלנהג שנפגע על-ידי מבוטח שלה יש "אשמה תורמת" לגרימת התאונה, ולכן קיזזה 20% מסכום הפיצוי שהעבירה אליו. בית המשפט אילץ אותה לפצות

מכוניתה של נהגת ותיקה תועדה במהירות של 96 קמ"ש בדרך עירונית. למרות שהגישה לבית המשפט לתעבורה תצהיר של נכדה, שהודה כי הוא זה שנהג במכונית,

חברת קרסו מוטורס, יבואנית רנו וניסאן, ורונן לוי, ממנהיגי המוסכים החופשיים, ערערו לבית המשפט העליון על פסיקת המחוזי בסכסוך שבין הצדדים המאבק המשפטי בין חברת

בית המשפט פסק פיצוי למבוטח אשר הותש על ידי חברות כלל ופמי: הן ישלמו גם את מלוא הנזק וגם עבור עוגמת הנפש שגרמה לו. השופטת