רוכב אופנוע הורשע בתאונה שבה נפגע רוכב אחר, לאחר שהוכח כי עבר באור אדום, אך למרות שנקבע כי לא היה מגע בין השניים. "עובר דרך עלול להיפגע מנהיגה רשלנית של עובר דרך אחר, גם ללא מגע פיזי בין השניים", פסק השופט, "נהג מן היישוב צריך להיות מודע לכך שכתוצאה ממעבר באור אדום, עלול רוכב אופנוע להיבהל ולאבד שליטה"

הנה חידה משפטית: רוכב אופנוע מתקרב לצומת, אינו מציית לאור האדום שברמזור וממשיך בנסיעה. רוכב אופנוע שני, שנכנס לצומת מכיוון אחר, נבהל ומאבד שליטה, למרות שלא היה מגע בין הרוכבים. כתוצאה מכך נגרם לשני האופנועים נזק, והרוכב שאיבד שליטה נחבל ומפונה לבית חולים. האם יש להטיל אחריות לתאונה על הרוכב שנכנס לצומת באור אדום, למרות שלא פגע פיזית ברוכב האחר?

לפי בית המשפט לתעבורה בתל אביב, התשובה חיובית. "מקובלת עלי מסקנת הבוחן, כי תאונה יכולה להתרחש גם ללא מגע פיזי בין כלי רכב מעורבים", כתב השופט רועי פרי, בהכרעת הדין שבה הרשיע את ש', רוכב האופנוע שחצה את הצומת באור אדום. "אכן, תאונה מצריכה תוצאה, כגון – נזק לגוף או נזק לרכוש, או השניים גם יחד. עם זאת, וכפועל יוצא מהקשר הסיבתי, העובדתי והמשפטי, ברי הדבר כי עובר דרך – נהג או הולך רגל – עלול להיפגע מנהיגה רשלנית של עובר דרך אחר, גם ללא מגע פיזי מוחשי בין השניים".

למעשה, השופט פרי אף קבע כי היה על ש' לצפות את תגובתו המבוהלת של הרוכב האחר, שכן כל מי שחוצה צומת באור אדום צריך להיות מודע לתוצאות האפשריות של מעשיו. "הנאשם, בנהיגתו הרשלנית, נכנס לצומת מרכזי וסואן בצהרי היום, תוך מעבר באור אדום", ציין השופט בהכרעת הדין. "במצב דברים זה, הנהג מן היישוב יכול היה וצריך היה להיות מודע לכך שכתוצאה ממעבר באור אדום, עלול רוכב אופנוע, בתנועה החוצה, שבכיוונו מופע אור ירוק, להיבהל, לאבד שליטה על אופנועו – או תוך כדי בלימה כדי למנוע התנגדות – וליפול על הכביש".

אמנם השופט פרי קיבל את טענת סנגורו של ש', לפיה מידה מסוימת של אשמה מוטלת לפתחו של הרוכב האחר, שנחבל באירוע. "כגרסת עד הראייה, קם ועולה אשם מה לפתחו של הרוכב המעורב, שלא עמד לפני קו העצירה, אלא לאחריו, ואף אחרי מעבר החצייה שבמקום, עת המתין לחילוף האור ברמזור", הסביר השופט, אך מיהר לציין כי אין בכך כדי לנקות את ש' מאחריותו לתאונה: "אשם זה אינו מנתק את אחריותו של הנאשם לקרות התאונה".

בהמשך אף בחר השופט פרי להרשיע את ש' בעבירה שלא נכללה בכתב האישום המקורי, ולמרות שדחה את בקשת התביעה להוסיף את העבירה לכתב האישום לאחר תחילת המשפט. השופט קבע כי העבירה – עזיבת מקום תאונה, אי הגשת עזרה ואי מסירת פרטים לפי סעיף 144 לתקנות התעבורה – הוכחה במהלך המשפט, ולש' ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן. "יכולים להיווצר מקרים שבהם בית המשפט לא ייעתר לתיקונו של כתב אישום בתחילת ההליך אך יורה על הרשעת נאשם בעבירה נוספת… בסופו של ההליך, עת מלוא העובדות נפרסו בפניו", פסק השופט פרי.

בהמשך תיאר את התנהגותו של ש', שהביאה לכך שהורשע בעבירה נוספת: "הנאשם חצה את הצומת באור אדום, ובכך מתבטאת נהיגתו הרשלנית, הנאשם… ידע אודות הסיכון לרוכבי אופנוע אחרים בצומת, ואף דאג לצפור, הכיר את הסיכון שישנם היוצאים 'לפני הזמן' בצומת זה ובעטיה של נהיגתו גרם לרוכב המעורב לאבד שליטה על אופנועו וליפול… הנאשם עצר אופנועו לאחר סוף הצומת, למרות שהבחין שהרוכב נפל ולמרות שעד הראייה סימן לו לעצור, בחר (הנאשם) להמשיך ולנסוע, (במקום להגיע) פיזית למקום התאונה, (לבדוק) מצבו של הרוכב המעורב, (ולהזעיק) עזרה".

את התייחסותו למעשיו של ש', סיכם השופט פרי עם דברים שכדאי שיידע כל נהג ורוכב: "הנאשם היה מודע היטב לקרות התאונה, וחרף זאת בחר להמשיך ולנסוע מהמקום. גם אם סבר כי לא היה מגע בין כלי הרכב, היה עליו – לאור סימון עד הראייה – לעצור לחזור למקום התאונה". ובמלים פשוטות, החובה לעצור ולהגיש עזרה חלה גם אם נהג או רוכב סבורים כי כלל לא פגעו בעובר דרך אחר.

לאור כל זאת, הורשע ש' גם בעבירות שנכללו בכתב האישום, וגם בעבירה אותה הוסיף השופט פרי במהלך המשפט. גזר דינו צפוי להינתן בקרוב.