המגזין הגרמני 'מנג'ר', ובעקבותיו מספר כלי תקשורת נוספים בהם סוכנות הידיעות 'בלומברג' ומגזין הרכב הבריטי 'אוטוקאר', פרסמו בסוף השבוע שמועצת המנהלים של קבוצת פולקסווגן נתנה אור ירוק למכירת חטיבת 'בוגאטי' ליצרנית מכוניות הספורט הקרואטית 'רימאק', וזו תבוצע עד לסוף השנה הנוכחית.

יחד עם זאת, המכירה עדיין צריכה להיות מאושרת על-ידי בעלי המניות של רימאק, בהם גם קבוצת יונדאי-קיה ומשקיעים נוספים, ומצד שני היא לא כרוכה באובדן שליטה מוחלט ב'בוגאטי' מכיוון שחלק מן הבעלות תישאר, בעקיפין, בידי פולקסווגן.

בוגאטי, חברה מודרנית שהוקמה על-ידי קבוצת פולקסווגן בשנת 1998, ממוקמת בחבל אלזס שבצרפת ומחייה את מורשתו של אטורה בוגאטי, מן הגאונים הראשונים של תעשיית הרכב אשר בנה מכוניות מהממות מבחינה טכנולוגית וויזואלית החל בשנת 1909 ועד למלחמת העולם השנייה (החברה עצמה הוסיפה להתקיים עד לתחילת שנות ה-50). מי שיזם בשעתו את רכישת המותג והקמתה מחדש תחת כנפי קבוצת פולקסווגן היה פרדיננד פייש, נצר למשפחת פורשה והמנכ"ל והיו"ר האגדי של פולקסווגן אשר הרחיב את מסע רכישת המותגים של פולקסווגן. החזון שלו היה לייצר מכוניות-על נדירות, סופר-טכנולוגיות, שיהיו "הכי חזקות והכי יקרות בעולם", אם כי בדיעבד מדובר במיזם ששתה לקבוצה לא מעט כסף במהלך השנים.

בוגאטי פיתחה מנועי ענק חזקים במיוחד על-בסיס טכנולוגיה של קבוצת פולקסווגן והדגם הראשון שלה, וירון, הוצג בשנת 1999, נמסר ללקוח ראשון כמעט 6 שנים מאוחר יותר, והונע באמצעות מנוע בנפח 8 ליטר עם 16 צילינדרים שסיפק 1,001 כוחות סוס והטיס את המכונית למהירות מרבית של יותר מ-400 קמ"ש. תג המחיר של וירון, לפני מיסים, היה יותר ממיליון אירו.
הדגם השני – שירון, הושק בשנת 2016 עם מנוע דומה שסיפק הספק גדול כמעט ב-50% (קרוב ל-1,500 כוחות סוס), ובעוד ש'וירון' ו'שירון' מעוצבות כמכוניות-על אלגנטיות ויוקרתיות – בשנה שעברה הושקה 'דיבו' שמעוצבת כמכונית-על סופר ספורטיבית בסדרה מוגבלת ל-40 יחידות.

השנה החלה בוגאטי לייצר עשר יחידות מדגם 'סנטודיצ'י' – המכונית הקיצונית ביותר מבין כל המכניות הלא שגרתיות של בוגאטי – ואלה יימסרו לעשרה לקוחות שכל אחד מהם ישלם כ-8 מיליון אירו. עם זאת, בסיכום השנה שעברה מסרה בוגאטי רק 82 מכוניות, רובן מדגם 'שירון', ולמרות מחירן האסטרונומי החברה נחשבת לאחת ממפסידות הכסף הגדולות של תעשיית הרכב.

אם לא די בכך, מה שמסבך מאד את מצבה של בוגאטי היא העובדה שמנועי הבעירה הפנימית צפויים להגיע לסוף דרכם במהלך העשור הקרוב, ומבחינה זאת יש מעט מאד אבחנה בין מנועי 16 צילינדרים עתירי הספק לבין המנוע הדו-צילינדרי המשעשע של קבוצת פיאט. אלה וגם אלה יוחלפו – בין אם נרצה בכך או לא – במערכות הנעה חשמליות ומימניות.

כאן נכנסת לתמונה חברת רימאק, אשר הוקמה בשנת 2009 בעיר סבטה נדליה, ליד זאגרב בירת קרואטיה, על ידי מטה רימאק שניסה לייצר את "מכונית הספורט החשמלית המהירה ביותר בעולם". בשנת 2011 הציג רימאק את מכונית הקונספט החשמלית Concept_One, ושבע שנים לאחר מכן הוצגה מכונית הקונספט C_Two שמונעת באמצעות מנוע שמספק 1,888 כוחות סוס. באותה שנה רכשה פורשה, אשר שייכת לקבוצת פולקסווגן, 10% מן החברה של רימאק, והחלה לשתף איתו פעולה מבחינה טכנולוגית, ומאז היא הגדילה את אחזקותיה ל-15.5% מן הבעלות. במקביל רכשו גם יונדאי-קיה 13.7% בחברה ויצרנית הסוללות הסינית 'קאמל' רכשה 14%.

הכל נשאר במשפחה

על-פי הדיווחים בגרמניה, כדי שרימאק תוכל לרכוש את בוגאטי תגדיל פורשה את נתח הבעלות שלה ל-49% – מה שכמובן דורש את הסכמת בעלות המניות האחרות, ותערוב למימון שרימאק תבקש ותקבל. התוצאה תהיה שבוגאטי "תישאר במשפחה", גם אם באופן חלקי, ובתוך שנים ספורות תעבור הסבה מתבקשת להנעה חשמלית. א-פרופו "להישאר במשפחה", אנשי אוטוקאר מדווחים שלפני גיבוש העסקה עם רימאק התנהלו מגעים למכירת בוגאטי לגרגור פייש, הבן של פרדיננד פייש ואחד היורשים של הון משפחתי עתק, אולם מגעים אלה לא הבשילו לכדי עסקה.

מן הצד של פולקסווגן, כך לפי הדיווחים בגרמניה, מכירת בוגאטי הייתה הנושא העיקרי בפגישת המועצה המפקחת של קבוצת פולקסווגן, שם זכתה ככל הנראה ל"אור ירוק", אולם לנוכח מורכבות העסקה היא עדיין דורשת אישורים נוספים בהנהלת הקבוצה.

חותכים הפסדים, מוכרים מותגים

קבוצת פולקסווגן, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם, עוברת בשנים האחרונות שני מהפכים אדירים שקשורים זה בזה. הראשון, החל בשנת 2015, הוא פרשת 'דיזלגייט' שכבר עלתה לחברה עשרות מיליארדי דולרים ואת נזקיה תיאלץ פולקסווגן להוסיף ולתקן במשך שנים רבות קדימה. הזעזוע השני, שנובע במידה מסוימת מן הראשון, הוא המעבר האגרסיבי להנעה אלטרנטיבית אשר אילץ את קבוצת פולקסווגן להשקיע עשרות מיליארדי דולרים נוספים בטכנולוגיה, פלטפורמות חשמליות ומתקני ייצור לרכב חשמלי. פולקסווגן אמנם מובילה כיום את תעשיית הרכב בתחום זה, אבל כיצרנית הגדולה ביותר בעולם, ובאירופה, היא גם משלמת את הקנסות הכבדים ביותר תמורת מכוניות שלא עומדות בתקני הזיהום העכשוויים – בהן, למשל, מכוניות העל היקרות שלה.

בפני הרברט דייס, מנכ"ל הקבוצה, עומדות החלטות לא פשוטות, ובין השאר עליו להקצות משאבים אדירים להנעה אלטרנטיבית ולשירותי ניידות. זאת הסיבה שפולקסווגן מחפשת בחודשים האחרונים קונה ללמבורגיני האיטלקית – עם או בלי יצרנית האופנועים דוקאטי, וככל הנראה גם ליצרנית היוקרה הבריטית בנטלי שבבעלותה ולסדנת העיצוב האיטלקית איטלדיזיין.