• Ad
  • מבחן ראשון לאאודי Q2

    הקרוסאובר הקטן של אאודי מציג גישה רעננה של היצרנית בדרכה לכבוש לבבות בקרב קהל חדש של לקוחות צעירים. נהגנו עליו בשוויץ, בהשקה הבינלאומית לעיתונות
    אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים

    ישנן מכוניות שגם לאחר 2,000 מילים אני לא מרגיש שהצלחתי לתאר את כל מה שרציתי לומר לגביהן – וכל שנותר לי לקוות הוא שנאמרו לכל הפחות הדברים החשובים ביותר.

     

    Audi Q2

     

    המצב אחר לגמרי, והרבה יותר פשוט, במקרה של Q2 החדשה – מכונית שמידת ההצלחה המסחרית שלה תלויה רק בדבר אחד: האם אוהבים או לא אוהבים את העיצוב שלה.

    אז הנה, בקיצור נמרץ, הדבר החשוב ביותר שצריך להיאמר על הקרוסאובר החדש ביותר של אאודי, עוד כלי שאיתו היא בוראת קטגוריה חדשה בשוק הפרימיום העולמי: מעצבי אאודי שיחקו אותה עם עיצוב צעיר, רענן ומוצלח, ולכן הם עומדים למכור המון מכוניות כאלה.

    כאן, למעשה, אפשר היה לחתום את הדברים: אהבתם את העיצוב? אתם בעניין של מכוניות פרימיום? גשו להזמין. לא התחברתם? אין טעם להוסיף ולקרוא הלאה…

    גם על הנרטיב של הכלי הזה אין טעם או צורך להתעכב יתר על המידה – אנחנו מדברים בסך הכל על עוד טיפת גשם בתוך מבול של קרוסאוברים שנוחת עלינו מכל עבר. מאידך, בהחלט יש מקום להתמקד בפרטים, מפני ש-Q2 מביא איתו הברקה חכמה במיוחד עם ביצוע לא רע בכלל שלה.

    גם מבחינת ה"ברזלים" מדובר בדיוק באותה נוסחה שכיחה שמצמיחה את מבול הקרוסאוברים העולמי: עוד גרסת מרכב מנופחת ומודגשת של כלי רכב אחר שכבר נמצא בייצור סדרתי.
    Q2 הוא גרסה נוספת של A3, ועוד אחד מעשרות הבנים שקבוצת פולקסווגן מולידה על פלטפורמת MQB הגמישה והחדישה שלה.

    ה'טריק' וההברקה, כמו בהרבה מקרים אחרים בחיים, נבעו ככל הנראה דווקא מתוך בעיה שאאודי נאלצה להתמודד איתה, והפתרון שהם מצאו לה באמת חכם.

    עם Q3, Q5, Q7 ולא מעט נגזרות ספורטיביות וגרסאות אבזור שלהם אין ספק שאאודי מכוסה לא רע בכלל בשוק הקרוסאוברים היוקרתיים, והמשך ההתרחבות הטבעי שלה הוא אל נישות עיצוב נוספות – כפי שעשו המתחרות מבוואריה ומשטוטגארט עם X4 או GLA למשל.

    הבעיה היא שהקרוס-אובר הקטן שלה, Q3, הוא אחד האקזמפלרים האחרונים בשוק הפרימיום אשר נולדו על פלטפורמה ישנה (PQ35), אבל הוא לא מספיק ישן כדי להחליף אותו בכלי חדש לגמרי.

    Q3 הוצג בשנת 2011, ארבע שנים אחרי פולקסווגן טיגואן שעליו הוא מבוסס, הוא מיוצר "בקבלנות" על-ידי סיאט בספרד ונהנה מביקוש כל כך טוב שאין טעם לגעת בו גם לאחר שהושק כבר דור חדש לטיגואן. אלא שכשנה לאחר השקת Q3 השיקה אאודי את A3 הנוכחית, שהייתה אחת הראשונות לחנוך את הפלטפורמה החדישה ביותר של הקבוצה, וארבע שנים לאחר מכן הגיע הזמן להפיק ממנה תועלות נוספות.

    נסיעה חלקה

    את השקת הבכורה של Q2 לעיתונות הרכב הבינלאומית ערכה אאודי סביב העיר ציריך שבשוויץ, ואנחנו הוזמנו אליה כאורחי היצרנית והיבואן.
    כמעט כל הנסיעה נערכה על כבישיה הסלולים היטב של מעצמת השוקולד, ולכן גם הוגבלה ברובה למהירויות נמוכות בהרבה מאלה שנהוגות בפועל בישראל. עם זאת, כפי שיובהר בהמשך, נהיגה היא לאו דווקא החלק החשוב ביותר במכונית הזאת.

     

    Audi Q2

     

    Q2 הוא אמנם אחיו הקטן של Q3, אבל הוא כמעט זהה לו ככל שמדובר במידות בסיס הגלגלים (260 לעומת 260.3 ס"מ).
    כדי שהאחד לא יחבל בהצלחתו של האחר נברא Q2 ראשית לכל עם מידות מרכב צנועות יותר: Q2 קצר בכמעט 20 ס"מ מ-Q3, צר ממנו ב-4.1 ס"מ ובעיקר נמוך בכמעט 10 ס"מ, אבל ממש לא מדובר ב-Q3 מצומק אלא בקונספט חדש לחלוטין עבור אאודי.

    Q2 עוצב בסגנון ייחודי שבו מוחלפת העגלגלות שמאפיינת את סדרת Q, ובעיקר את Q3, בעיצוב מצולע (מלשון צלעות של צורות גיאומטריות) שבא לידי ביטוי כמעט מכל זווית שבה מביטים בו.

    אי אפשר לטעות ב-Q2 ולחשוב שהוא שייך לאף מותג אחר מלבד אאודי – השבכה הקדמית המשפחתית ברורה מספיק ונחרצת – אבל אפילו בה ניכר העיצוב המצולע, כמו גם בגילוף ייחודי של קו המותניים שמתחת לקו החלונות.
    במבט צד קל גם לאתר את הקשר הקרוב ל-A3 ספורטבק, אבל ככל שמתעמקים בפרטי העיצוב ניכרת ההשקעה הרבה באלמנטים ייחודיים לכלי הרכב הזה, שכולם נועדו לשרת רעיון רענן אחד: להביא לאאודי כמה שיותר לקוחות חדשים, ובעיקר צעירים.

     

    Audi Q2 1.4

     

    מבלי לזנוח את המהות ה'פרימיומית' של אאודי, כלומר בלי לזלוג למחוזות העיצוב הגימיקי הזול כמו זה של ניסאן ג'וק, הצליחו מעצבי אאודי להשקיע בנכס החשוב ביותר של קרוסאובר, כלומר בעיצוב שלו, ותוך כדי כך גם לבדל אותו משאר המוצרים של המותג. התוצאה במציאות, כפי שכבר הבטחתי, נהדרת (הרבה יותר מאשר בתמונות) ובעיקר קולעת למטרתה: עם פרופורציות ייחודיות שנובעות מקו מותניים גבוה, גג נמוך, שטח חלונות מצומצם מאד ואותו עיצוב מצולע וייחודי – מתקבלת מכונית שמשדרת מסר צעיר ונמרץ.

    טעות נפוצה היא לאחד בין המושג "קרוסאובר" לבין "ג'יפון", והיא נובעת מכך שרוב הקרוסאוברים אכן אימצו עיצוב מוגבה שמזכיר ג'יפים. אלא שמהות המושג "קרוסאובר" היא "איחוד קטגוריות" (אאודי היו שם עם אולראוד כבר בשנת 1999), ובמקרה של Q2 קיבלנו מכונית פוזאיסטית בזכות אלמנטים שכאילו לקוחים מעולם הג'יפאות (כמו מגיני גוף מודגשים) אבל עם פרופורציות ספורטיביות ונמוכות.
    בכך גם נבדל Q2 ה"ספורטיבי" יותר מ-Q3 ה"ג'יפוני", ולמרות שבכל מקרה תהיה קניבליזציה בין הדגמים נראה לי ש-Q2 בונה על קהל אחר, וגם יצליח להביא אותו לאאודי.

    עם מרווח גחון של 14.7 ס"מ והנעה קדמית לרוב הדגמים (גרסאות קוואטרו מוצעות רק עם שני המנועים החזקים ביותר) אין ל-Q3 יומרות לרדת אל מחוץ לאספלט, כך שכל האלמנטים ה"קרביים" נועדו לשרת את התכלית הפוזאיסטית ולעשות לבבות בעידן שבו אף אחד כבר לא רוצה להיראות ב"סתם מכונית".

    עיצוב פנים, שימושיות

    כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בקרב קהל צעיר השקיעו אנשי אאודי בתחום אופנתי נוסף, ה"פרסונליזציה", כלומר האפשרות "לבנות" מכונית ייחודית מתוך שפע רב של אלמנטים, צבעים ורמות אבזור, וזה מכניס אותנו לתוך תא הנוסעים.
    עיצוב הפנים של Q2 טיפוסי ואופייני לאאודי, וכל מי שנהג ב-A3 ירגיש כאן מיד כמו בבית, בין השאר בזכות סידור נוח ומינימליסטי של כפתורים ומתגים, ומערכת השליטה המרכזית המאד מוצלחת של אאודי – MMI.

     

    Audi Q2

     

    התא לא משדר את תחושת הרווחה והעידון של המכוניות היקרות של אאודי אבל הוא מאד נעים ואיכותי ביחס לכל קרוסאובר בגודל הזה, ולקוח אירופאי יכול לדגם לעצמו מכונית בהתאמה אישית עם כמה גימיקים חביבים כמו תאורת אווירה בטכנולוגיית LED, ולבחור מבין שפע של אפשרויות לדיפונים, ריפודים, מערכות מולטימדיה ומערכות בטיחות.

    רשימת האבזור של Q2 כוללת מערכות שמוצעות כיום רק במכוניות הרבה יותר יקרות, והמכוניות שעליהן נהגנו בהשקה אובזרו בכל טוב. העניין הוא שהמפרט הישראלי ייקבע במסגרת המו"מ בין היבואן ליצרנית, ורק כאשר ננהג על המכוניות הישראליות יהיה טעם להתייחס למה שיגיע אלינו בפועל.

    כאמירה כללית צריך לומר שאאודי מציעה את רוב רובן של מערכות הסיוע לנהג המוכרות כיום, ובהן גם בקרת שיוט אקטיבית, בלימת חרום, מניעת סטייה מנתיב הנסיעה והתרעה מפני כניסה לנתיב חסום – וכל אלה מערכות שלקוחות ישמחו לקבל אבל ממש לא אוהבים לשלם תמורתן.
    דילמת היבואן תהיה בין האפשרות למצב את אאודי כיצרנית שמפנקת אותם במערכות בטיחות, כפי שעשתה קיה עם ספורטאז' החדש, או להתעלם מן הבטיחות ולהמר על אלמנטים קישוטיים (חישוקי גלגלים, גג שמש, תאורת LED) נחשקים יותר.

    מה שנכון לומר על תא הנוסעים בלי קשר לרמות האבזור שלו הוא שעל אף המבנה המוגבה ביחס ל-A3 הוא לא משדר תנוחת נהיגה או תחושת ישיבה אופיינית לג'יפון, ומצד שני – על אף הגג הנמוך הוא בהחלט מציע מרחב פנימי טוב מאד לארבעה מבוגרים גבוהים. תא המטען סביר בגודלו ונוח להעמסה, אבל לא יוצא דופן לטובה.

    התנהגות, ביצועים

    כמו לא מעט קרוסאוברים אחרים גם ב-Q2 גובה מרכז הכובד הגדול מחיר בכל הקשור להתנהגות הכביש, ובמקרה הזה נראה שגם לכיול המתלים יש יד במעל.

    מהנדסי אאודי בנו כלי קשוח מצד אחד – דבר שבא לידי ביטוי בקופצנות רבה אפילו על כבישים שוויצריים סלולים למשעי, אבל עם נטייה מודגשת לגלגול גוף ולהעברות משקל מהירות מידי – ואלה יוצרים "סנסציית מהירות" גם במהירויות נמוכות.

    התוצאה היא התנהגות בטוחה אבל לא מהנה לנהיגה, ודאי לא כמו שאאודי יודעת לייצר בדגמים אחרים שלה, אם כי עדיין לא ברור אם בארץ תוצע המכונית עם מתלים "פשוטים" או עם בולמי הזעזועים האדפטיביים שבאמצעותם אפשר לבחור את רמת הקשיחות של המתלים. אפשר לסמוך על אאודי שגרסאות S ומעלה של המכונית הזאת כן יהיו מהנות לנהיגה, ולו מפני שנקודת המוצא של המכונית והפלטפורמה הזאת כבר הוכיחה את עצמה.

     

     

    עם Q2 מציגה אאודי את מה שהיא מכנה "היגוי פרוגרסיבי" שמשנה את יחס ההעברה של ההגה בהתאם למהירות הנסיעה, והתוצאה טובה למרות שההגה לא מספק מספיק משוב על הקשר בין הצמיגים לאספלט.

    היות שבשונה מגרסאות ה-S וה-RS (שמן הסתם יופיעו בעתיד גם לדגם הזה) הדגש כאן הוא על הנראות ולא על היכולות הדינמיות – לא נראה לי שמי מלקוחות ה-Q2 יתלונן על התנהגות הכביש, ובכל מקרה מדובר כאמור במכונית נטועה שמשדרת תחושה בטוחה.

    אאודי מציעה את Q2 באירופה עם מגוון מנועי בנזין ודיזל ובעת ההשקה התרכזתי במנועי הטורבו-בנזין בנפח 1.0 ו-1.4 ליטר (הראשון ידני, האחר עם תיבה רובוטית כפולת מצמדים ו-7 יחסי העברה), שהם היחידים בעלי סיכוי ריאלי לעשות עליה בשלב זה.

    מנוע ה-1.0 ליטר התלת צילינדרי, שאת אחת הגרסאות שלו אהבתי מאד בסיאט איביזה החדשה, די אכזב אותי ב-Q2 – ולא בגלל המשקל (בקונפיגורציה הזאת שוקל Q2 רק 1,250 ק"ג) אלא אולי בגלל התיבה הידנית אשר חושפת את כל ה"בורות" שלו, ובגלל צליל מטרטר ולא נעים. נכון להיום לא סביר שהמנוע הזה יגיע ארצה גם כאשר תוצמד לו תיבה רובוטית, והמנוע הרלבנטי אלינו הוא רק הטורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר המוכר לנו.
    מנוע זה מוצע כעת כסטנדרט עם מערכת "צילינדרים לפי דרישה" אשר מנתקת את אספקת הדלק לשני צילינדרים כל עוד שהנהג משתמש בפחות מ-11 קג"מ של מומנט, וכך חוסכת בדלק.

    כאשר לוחצים על המצערת מספק המנוע את מלוא 26 הקג"מ שלו, והתוצאה היא כמות כח מספקת בהחלט, גמישות גבוהה, וצליל מנוע נעים ומשוכך היטב. במיוחד הרשימה אותי הפעולה הבלתי מורגשת בעליל של מערכת ניתוק הצילינדרים והידיעה שהיא אמורה לספק תצרוכת דלק טובה בחיים האמיתיים.

    שורה תחתונה

    נכון להיום רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למיצובה של Q2 בישראל ובמיוחד לרמות האבזור שאיתן היא תוצע.

    מחיר הבסיס שלה צפוי לנוע אי שם סביב ה-190 אלף ש"ח, לא סופי, ולתחולת ה"חבילה" שתתקבל תמורתו יש הרבה מאד משמעות לצורך הערכת האטרקטיביות ביחס לכלי רכב אחרים בקטגוריית הכניסה לפרימיום.

    מצד שני, השורה התחתונה – ממש כמו הראשונה – פשוטה מאד: אאודי בראה נישה חדשה של "קרוסאובר אורבני צעיר" והיא עשתה את זה בהצלחה רבה.

    אם לקוחות פרימיום יאהבו את העיצוב של Q2 כפי שאני אוהב אותו הם לא צפויים לעשות חשבון לכמה אלפי שקלים לכאן או לכאן, ולכן הצלחתו בטבלת המכירות נראית מובטחת.

     

    Audi Q2

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad

    רשמנו לפנינו את ההתעניינות בדגם זה, ובקרוב נפיק מבחן. השאירו לנו את פרטיכם ונשלח אליכם את המבחן כאשר נפרסם אותו. 

    אם תרצו בינתיים לבחון דגם זה בעצמכם – נא מלאו את הטופס הבא:

    הזמנת נסיעת מבחן ברכב חשמלי

     

    אני, בעל/ת רישיון נהיגה מתאים, מבקש/ת בזאת מצוות TheCar לתאם עבורי נסיעת מבחן ברכב חשמלי.