הוספת נהג צעיר לפוליסת ביטוח רכב דורשת הנפקה של פוליסה חדשה, ואי אפשר להתייחס אליה רק כאל "החמרת סיכון". תובע שמכוניתו נהרסה כליל בתאונה בה היה מעורב בנו הצעיר נדרש כעת לשלם גם הוצאות משפט בסך 19,500 ש"ח
"הוספת נהג נוסף, או הרחבת מעגל הנהגים המבוטחים גם לנהגים צעירים (בפוליסה התקנית), איננה (רק) שינוי מהותי של הסיכון שבוטח, שייחשב כ"החמרת הסיכון" אלא עניין המחייב כריתת חוזה ביטוח חדש, שונה מזה הקיים בין הצדדים ואשר חל על סיכונים חדשים – להבדיל מסיכונים מוחמרים"- כך קבעה השופטת קרן אניספלד מבית משפט השלום בחדרה.
עם קביעה זו דחתה השופטת את התביעה שהגיש בעל רכב כנגד חברת הביטוח הראל לתשלום פיצויים בגין רכבו שניזוק בתאונה.
התאונה עצמה התרחשה כאשר במכונית נהג בנו של המבוטח, אשר לא היה מורשה לנהוג לפי תנאי הפוליסה בשל גילו הצעיר. בעל הרכב טען שבנו נהג ברכב ללא רשותו, לכן יש להתיחס למקרה כאילו ומדובר בגניבת הרכב. אבל גם הטיעון הזה נדחה על ידי השופטת שקבעה כי "לא כל מקרה של נהיגה ללא רשות עולה גם כדי גניבת הרכב. על-מנת שישתכלל אירוע ביטוחי מסוג של גניבה נדרש כי הנהיגה תהא ללא הרשאה וכי נוטל הרכב יעשה כן במטרה לשלול את חזקתו של בעליו בו דרך קבע".
השאלה שעמדה לדיון בבית המשפט הייתה האם התובע, המבוטח, זכאי לתגמולי ביטוח מלאים או לכל הפחות חלקיים מכח פוליסה לביטוח נזקי רכוש ברכב שאותה קנה בחברת הביטוח הראל. כאמור, הנזק למכונית נגרם בתאונת דרכים שהתרחשה כאשר נהג ברכב מי ש"לא נמנה על קבוצת האנשים שנהיגתם ברכב בוטחה על-פי הפוליסה", ובמקרה זה מדובר בנהג בן 21 בעוד שהפוליסה הגדירה שרשאים לנהוג ברכב רק מי שגילם עולה על 30 והם בעלי ותק של שנה לפחות בנהיגה.
בעקבות התאונה הוכרז הרכב, מסוג פולקסווגן טוארג, כ"אובדן להלכה", והמבוטח תבע מחברת הביטוח לפצות אותו בסך של 206,938 שח או בחלק מסכום זה. לטענתו, גם אם ברכב נהג מי שאסור היה לו לנהוג, עדיין מדובר רק ב"החמרת הסיכון" ולכן אין מקום לדחות את התביעה בכללותה.
השופטת אניספלד קיבלה, כאמור, את טיעוני חברת הביטוח וקבעה שהוספת נהג צעיר מחייבת כריתת הסכם ביטוח חדש, אשר יכסה את הסיכונים הנוספים. אי אפשר, כך היא קבעה, להתייחס להוספת הנהג הצעיר רק כאל "החמרת הסיכון".
"נהיגתו של נהג הרכב ביום התאונה הייתה נהיגה ללא הרשאת המבוטח. נהיגה ללא הרשאה אינה בין הסיכונים המכוסים בפוליסה, זולת אם עסקינן בנהיגה ללא הרשאה העולה כדי גניבת הרכב. לא זה המצב בענייננו. היעדר הרשאה מראש אינו יכול להפוך להרשאה למפרע – במטרה לעשות את האירוע הביטוחי לדבר-מה שבא בגדרה של החמרה בסיכון"- נקבע בפסק הדין.
עוד ציינה השופטת, כאשר החליטה לדחות את מלוא התביעה ולא לחייב את הראל אפילו בתשלום חלקי, כי הסיכון אשר התממש בקרות התאונה – כלומר זה הכרוך בנהיגה של אחר זולת המבוטח וללא הרשאתו, "אינו בין הסיכונים שבוטחו בפוליסה ואינו ממין הסיכונים שתיתכן 'החמרה' לגביהם".
השופטת אניספלד פסקה שהתובע ישלם לנתבעת את הוצאות ההליך המשפטי בסך 2,000 ש"ח, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 17,500 ש"ח
