יש משהו ממכר בקול של מים זורמים, ובמיוחד של מפל מים. תחילה שומעים רחש עמום שהולך ומתגבר ואז מתגלה המפל: זרם לבן שמתרסק אל הסלעים, רסיסי מים מתפזרים באוויר, וצמחייה שנאחזת בדפנות הערוץ.
שמורת נחל עיון, בקצה הצפוני של אצבע הגליל, מציעה את החוויה הזאת כפול ארבע: נחל עיון זורם דרומה מבקעת מרג' עיון שבדרום לבנון, חולף למרגלות המושבה מטולה שבקצה אצבע הגליל, צונח דרך סדרה של ארבעה מפלים ונבלע בנחל שניר (חצבאני), בדרכו אל עמק החולה.
לטיול סוף השבוע שלנו יש נוסח מלא, שמתחיל בחורשת וייס שסמוכה לקצה הצפוני של מטולה, וגם גרסה מקוצרת שמתחילה ומסתיימת במפל 'התנור'. המסלול הארוך נמתח על-פני 2.5 קילומטרים בלבד, אבל אל תתנו למרחק הקצר להטעות אתכם: יש לאורכו מדרגות, ירידות ועליות וזה דורש כושר הליכה סביר ונעלי הליכה מתאימות. משפחות עם ילדים קטנים, ואף מטיילים שמתקשים בהליכה – יכולים ליהנות מן הנוסח הקצר בחלק הדרומי, שבו הוסדרה גישה נוחה ישירות אל מפל התנור.
מחורשת וייס יורדים בשביל מוסדר אל הקניון שבו מגיעים אל מפל עיון, ממשיכים אל מפל הטחנה, צופים במפלי האשד, ומסיימים מול מפל התנור. לאורך הדרך הזאת משנה הנוף את פניו שוב ושוב: קירות סלע צרים מתחלפים במדרונות פתוחים, עצים צומחים בסמוך לנחל ולזרימת המים, ומדי פעם השביל מתרחק מן הערוץ ומאפשר לראות את הנחל מלמעלה.
זאת הזדמנות חשובה לבקר במטולה, שתושביה מאוד שמחים לאורחים לאחר התקופה הקשה שחוו. המושבה נראית יפה מתמיד, פצעי המלחמה הולכים ומשוקמים, והנוף שמסביב -כרגיל – פשוט מרהיב.
לזרום בין ארבעה מפלים
בדרכו מבקעת עיון אל עמק החולה מאבד נחל עיון גובה במהירות. הפרשי הגבהים, מבנה שכבות הסלע, וההעתקים הגיאולוגיים, יצרו את המפלים ואת הנקיקים שמעניקים לשמורה המיוחדת הזאת את אופייה.
מפל התנור, ללא ספק, הוא המרשים בסדרת המפלים ולא במקרה הוא מושך אליו מבקרים רבים. המים צונחים מגובה של כ-30 מטרים, נאספים בתוך נקיק צר שדפנותיו מתנשאות סביבו, וכעבור מאות או אלפי שנות שחיקה מתמשכת של מים על סלע התחתר המפל עוד ועוד אל תוך האבן.
יש סברות שונות ואמונות שונות לגבי מקור השם "התנור", ורבים קושרים בין המראה שלו לבין התצורה המוכרת של 'טאבון' מזרח תיכוני לאפיית לחם. לעומת זאת, חוקר הטבע עוזי פז, שהיה המנהל הראשון של רשות שמורות הטבע, הציע הסבר לשוני שקושר את "התנור" עם מילה ערבית שמתארת חצאית ארוכה.
מפל פחות מוכר לאורך נתיב המים הוא מפל 'הטחנה' שגובהו 21 מטרים, והוא נקרא בשמו בגלל שרידי טחנת קמח שנמצאים במקום כזכר למפעל טחינת קמח מקומי שהופעל בכוח המים.
אפשר לדמיין את שקי הגרעינים שהובאו לכאן, את אבני הריחיים, ואת האנשים שהמתינו לתורם. טחנת הקמח חרבה מזמן אבל שרידיה מספרים על תקופה שבה מפל מים היה מקור אנרגיה חיוני.
מעט דרומה משם נמצא עין סוכרה, מעיין קטן שמימיו שימשו עד לשנת 1957 להשקיית אדמות מטולה, ושרידי מתקן השאיבה ששימש לצורך זה נותרו במקום. כמעט 30 שנים קודם לכן, בשנת 1929, יזם תושב מטולה פרנץ ואן־דר הורן את הסדרת הגישה למפל התנור, ובאמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת הרחיבה רשות שמורות הטבע את שבילי הגישה האלה כדי להנגיש טוב יותר את הגישה למפל.
שאיבת מים מאגן ההיקוות של נחל עיון, בתוך שטח לבנון, גרמה להתייבשות של חלקים מן הנחל, ובשנת 2009 החלה הזרמת מים מנחל דן אל נחל עיון כדי לשקם את הזרימה ואת בית הגידול הלח. זרימת המים כיום מעידה על המאמץ שנדרש כדי לשמור על הנחל חי.
מפל עיון הוא המפגש הראשון עם המים במסלול הארוך, ושם אפשר להתרשם מהקניון שבו מתחתר הנחל ומן המעבר בין צמחייה צפופה למצוקים חשופים. מפל הטחנה, במורד הזרם, הוא רחב יחסית ובסמוך אליו נמצאים שרידי טחנת הקמח ההיסטורית. במורד האפיק נמצאים מפלי האשד, זוג מפלים שהגישה אליהם מוגבלת כדי לשמור על הטבע. אפשר ליהנות מן המראה שלהם ממרחק בטוח בנקודת תצפית מוסדרת ובלי לרדת לערוץ.
שיא המסלול הוא מפל התנור ובו זרם מים שנופלים בתוך נקיק הסלע מגובה של 30 מטרים. בצמוד למפל יש מרפסת תצפית שמאפשרת להתקרב אליו ולהתרשם.
החורף והאביב הן העונות המומלצות עבור מי שמחפשים זרימה חזקה ופריחה. בחורף, לאחר גשמים, המפלים עשויים להיות מרשימים במיוחד אך השבילים רטובים וחלקלקים. באביב מתווספים צבעי הפריחה וריחות הצמחייה. בסתיו אפשר לגלות פריחת חצבים באזור גבעת החצבים.
שני מסלולים, שתי חוויות
המסלול המלא הוא מסלול קווי, מהכניסה הצפונית אל החניון הדרומי. הוא כולל מדרגות, ירידות ועליות, ואינו מתאים לעגלות ילדים או לכיסאות גלגלים. כדאי להקדיש לו כשעתיים לפחות, ואף יותר אם רוצים לעצור לעצירות ממושכות לצורך צילום והתבוננות.
המסלול הקצר מתחיל בחניון הדרומי שממנו ממשיכים על שביל מונגש היטב עד למרפסת התצפית שצמודה למפל. בחניון זה יש גם אזורי פיקניק ובריכות שכשוך מוסדרות. חשוב לשים לב לכך שכניסה למים מותרת רק במקומות מוגדרים ומסומנים.
חשוב לתכנן מראש את הלוגיסטיקה: כדי ללכת לאורך המסלול המלא כדאי להשאיר קודם לכן מכונית אחת בסוף המסלול ולאחר מכן לנסוע איתה כדי להביא את המכונית שהושארה בתחילתו, או מספר כלי רכב.
מומלץ להשאיר ברכב בגדים ונעליים להחלפה, במיוחד בחורף, ולקחת איתכם מים, כובעים, וציוד מתאים.
כך מגיעים: נוסעים צפונה על כביש 90 דרך קריית שמונה לכיוון מטולה.
למסלול המלא: ממשיכים אל מטולה ופונים אל דרך הגישה לשער הצפוני של שמורת נחל עיון, באזור חורשת וייס, בקצה הצפון-מזרחי של המושבה, סמוך לגבול. יש לעקוב אחר השילוט המקומי לכניסה הצפונית.
למסלול הקצר ולמפל התנור: בכביש 90, כקילומטר מדרום למטולה, פונים מזרחה לפי שילוט אל שמורת נחל עיון ומפל התנור. ממשיכים לחניון הדרומי.
הכניסה לשמורה בתשלום, ומכיוון שהיא סמוכה לגבול לבנון חשוב לבדוק לפני היציאה לטיול האם האתר פתוח למבקרים, וכן את ההנחיות הביטחוניות והגבלות התנועה באזור. לאחר גשמים חזקים ייתכנו מגבלות שימוש בשבילים בשל סכנת החלקה או זרימות חזקות. מומלץ לבדוק גם את שעות הפעילות – ורוב המידע הזה מפורסם באתר של רשות הטבע והגנים.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
לקריאה נוספת:
