Ad

פיג'ו 2008 החדש במבחן דרכים

2008 החדש מתקן את הטעות של קודמו, עם עיצוב הולם לקטגוריה והתנהגות כביש ראויה. הבעיה היא שבמחיר דומה לשלו יש לפחות אלטרנטיבה אחת יותר טובה
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin


שורה תחתונה תחילה

פיג'ו מציעה סוף סוף מיני קרוסאובר שבאמת נראה כמו אחד כזה ומביא איתו ערך מוסף בנהיגה ובשימושיות. כמו רבים מבני קבוצתו הוא לא זול, ועולה כמו מכוניות קומפקטיות גדולות ממנו.

עוד ב-TheCar
DS3 קרוסבק במבחן דרכים

מבחן השוואתי: קיה אקסיד מול טויוטה C-HR ומאזדה CX30



קטגוריית המיני-קרוסאוברים, כלי רכב אופנתיים שמבוססים על פלטפורמת סופר-מיני, גדושה כעת במספר רב של מתחרים אשר גנבו לגמרי את ההצגה, ואת המכירות, ממכוניות הסופר-מיני שאנחנו אוהבים. לולא מגפת קורונה אמורה הייתה שנת 2020 להיות עמוסה במיוחד בהשקות של דגמים נוספים בקטגוריה הזאת, ועוד לפני הבלגאן הקדימו לנחות אצלנו פולקסווגן טי קרוס וסקודה קאמיק. רגע לפני שנכנסו להסגר הספיק גם ניסאן ג'וק חדש להתגלגל אלינו, ובעיצומו של המשבר הושק בארץ פיג'ו 2008 החדש בהשקה וירטואלית באמצעות זום. במקביל נכנס שוק הרכב כולו לקיפאון יחד עם כלל המשק, כפי שניכר בהיקף מסירות הרכב בישראל.

עם החזרה ההדרגתית לשגרה צפוי אצלנו גל שני, אבל אנחנו מקווים שזה יהיה רק גל של מיני קרוסאוברים, ובהם יונדאי וניו (שכבר הושק בישראל), רנו קאפצ'ר החדש וקיה סלטוס, ולאחריהם גם טויוטה יאריס קרוס, שנחשפה לאחרונה). בינתיים נטלנו את פיג'ו 2008 החדש למבחן ראשון על כבישי ארץ הקודש שנגדשים מחדש.

 


מי אתה פיג'ו 2008?

פיג'ו לא רק שהייתה "מהראשונות לזהות" את טרנד המיני קרוסאוברים העולמי אלא גם בין הראשונות להגיב ליציאה המבריקה של ניסאן, שהמציאה את  "אבי הקטגוריה" הזאת – ג'וק, וכבר בשנת 2013 היא השיקה דור ראשון ל-2008. אלא שפיג'ו, בתקופה שקדמה להשקה וקצת לאחריה, נמצאה במצוקה ולא יכלה להשקיע במוצר ברמה גבוהה. התוצאה הייתה מה שנראה כמו גרסת סטיישן מוגבהת, ולא מאד מוצלחת, ל-208. הכלי הזה לא נראה כמו הברקה אלא כמו משהו שנועד "לסגור פינה", וזה בא לידי ביטוי בעיצוב, בחומרים וברמת שימושיות לא מאד גבוהה. בקטגוריה שההצדקה העיקרית לקיומה הם הפוזה והעיצוב החיצוני – 2008 המקורי נראה כמו סירפד בשדה כלניות. גם מתיחת הפנים המקיפה שלו, שלוש שנים לאחר מכן, לא הצליחה לתקן את הכשל המקורי למרות שכללה חזית אגרסיבית ומנועי טורבו-בנזין מודרניים.

דור חדש לחלוטין של 2008 הוצג בקיץ האחרון והפעם, תודה לאל, מדובר כבר בסיפור שונה לגמרי. ראשית לכל, 2008 החדש מבוסס על הפלטפורמה המודולרית החדשה והמודרנית של פיג'ו, שעליה בנויים 208, וגם אופל קורסה ו-DS3 קרוסבק. השימוש בפלטפורמה מודרנית מאפשר לבנות כלי הרבה יותר איכותי ושימושי, ומכיוון שמעצבי פיג'ו התחילו את התהליך "ממסך מחשב נקי" הם היו חופשיים לעצב יצירה שלא קשורה לפשלה הקודמת.

שנית, ולא פחות חשוב, הפעם כבר היה להם מקור טוב להשוואה, וגם לגאווה, וזה האח הגדול – פיג'ו 3008, שהוא אחד הקרוסאוברים הקומפקטיים היפים ביותר בקטגוריה שלו, אם לא היפה מכולם. ממעצבי פיג'ו לא נדרש הרבה יותר מאשר לקחת פשוט את העיצוב המוצלח הזה ולהקטין אותו במידה אחת, תוך כדי ביצוע מספר שינויים קלים לחזית (קו תאורת ה-LED האנכי שמעוצב בסגנון של 208 ו-508 החדשות) ובקימורי הדלתות. התוצאה, ללא ספק, מרשימה, ויש בה אף "חוויה מתקנת".

יהיו כמובן מי שיאמרו ש-2008 דומה יותר מידי לאחיו הגדול, אבל בעינינו התוצאה נראית שרירית, אתלטית ובעלת נוכחות. לטוב ולרע, העיצוב מסתיר הפתעה קטנה: 2008 נדיב במידותיו ביחס לקטגוריה, ועם אורך כולל של 430 ס"מ הוא קצר רק ב-7 סנטימטרים מניסאן קשקאי ומסקודה קארוק ששייכים לקטגוריה גדולה יותר.

 

תא נוסעים, שימושיות

המקוריות העיצובית ממשיכה גם לתוך תא הנוסעים, כשגם כאן קל למצוא קשר לאח הגדול 3008 ולקונספציית i Cockpit של פיג'ו לעיצוב פנים. מצד אחד זאת בוודאי גישה מושקעת, ויש לה ערך מפני שאצל חלק מן המתחרים עוצרת האופנתיות של קרוסאוברים על מפתן הדלת. ל-2008 יש תא נוסעים שמשדר עושר ביחס לקטגוריה, וזה כמובן הצד הטוב. הבעיה היא שעצם פילוסופיית העיצוב  i Cockpit שנויה במחלוקת, ואפשר לאהוב או לשנוא אותה.

החלק שאף אחד לא יכול לאהוב או להצדיק הוא תפעול של מערכות שונות ברכב דרך ממשק לא ידידותי על מסך מגע שממוקם במקום שבו אמורים להימצא פתחי מיזוג מרכזיים. מסך מגע גדול הוא יתרון כמובן, במיוחד כאשר הוא פונה לעבר הנהג ותחתיו מונחים "קלידי פסנתר" שעליהם אפשר ללחוץ כדי להגיע לקיצורי דרך שונים. אלא שהממשק עצמו לא נוח, ואת הפונקציות שבהן משתמשים הרבה עדיף היה להותיר עם כפתורים ומתגים ייעודיים להן. בנוסף, תפעול התפריטים המשניים מסורבל, וממשק הבלוטות' לא עובד טוב – מה שמתבטא בניתוקים רבים ומעיקים של הטלפון הנייד מן הדיבורית המובנית.

אספקט אחר של פילוסופית עיצוב הפנים של פיג'ו נוגע לתנוחת נהיגה שמוכתבת מלוח מחוונים גבוה וגלגל הגה קטן באופן מעיק, שממוקם נמוך מידי. ההגה מסתיר את חלקו התחתון של לוח המחוונים, וברמת האבזור הגבוהה של  2008 זה מסתיר לוח מכשירים דיגיטלי מושקע מאד עם תצוגה משתנה מרשימה למדי. בתוך התצוגה הזאת יש גימיק מיותר בדמות תצוגת תלת מימד שמעמיסה על העיניים בנהיגת לילה, ולא מספיק מרגשת או מועילה בנהיגת יום. כך או אחרת, מה הטעם בכל ההשקעה הזאת כאשר גלגל ההגה מסתיר את הכל? את תנוחת הנהיגה הלא מבריקה "משלים" גם חסרונו של מדרך נוח לרגל שמאל.

 


לצד הזכות עומדים איכות חומרים גבוהה ברוב חלקי תא הנוסעים, ומושבים מצויינים שתומכים היטב. בחירת הצבעים קודרת מידי אך לא מצליחה להסתיר את הירידה המרשימה לפרטים, שאינה אופיינית למתחרות בקטגוריה הזאת, ולמכוניות אמצע הדרך באופן כללי. כך, למשל, יש תאורת אווירה נעימה, תא האכסון בקונסולה המרכזית מסתיר משטח טעינה לטלפון, ותאורת הקריאה לנוסעים מאחור מופעלת במגע.

אורך בסיס הגלגלים של 2008 הוא 260 סנטימטרים מה שנחשב לנדיב בקטגוריה הזאת. זה מספק מרחב פנים טוב לארבעה נוסעים מבוגרים בגודל ממוצע. המושב האחורי נמוך מידי, והתחושה הזאת מועצמת על ידי קו חלונות צד גבוה. חבל מאד שאין מאחור פתחי מיזוג (אבל ישנם שני שקעי USB C). מצד שני, מרחב הראש מאחור טוב גם לנוסעים גבוהים יחסית, ועל כך צריך להודות למעצבי החוץ אשר לא נהו אחר אופנת ה"קופה", ולא הנמיכו את חלקו האחורי של הגג. נפח תא המטען טוב, יחסית לקטגוריה, עם 405 ליטרים ומפתח הטענה רחב ונוח. זה בהחלט מספק לשימושים משפחתיים.


מנוע, ביצועים

אלינו מגיע 2008 עם שני מנועים מוגדשי טורבו: 1.5 ליטר דיזל, ו-1.2 ליטר בנזין, ושניהם מספקים 130 כ"ס (עם יתרון לדיזל, כמובן, בתחום המומנט). שני המנועים מחוברים לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם שמונה יחסי העברה, ואנחנו בחנו את גרסת הבנזין אשר תהיה כמובן פופולרית יותר.

השילוב של המנוע התלת צילינדרי של פיג'ו-סיטרואן עם תיבת ההילוכים הזאת מוכר לנו מדגמים אחרים של הקבוצה, וגם ב-2008 הוא מתגלה כמוצלח. כוח לא חסר תחת עומס, למשל כשצריך לצאת לעקיפה או בתוואי הררי. חוץ מאשר בעת זינוק מהמקום 2008 מתגלה כמכונית זריזה למדי, והתחושה הזאת מועצמת על-ידי צליל מנוע מעט מחוספס ודי נוכח תחת לחץ. העברות ההילוכים חלקות אבל לא מספיק  מהירות. אפשר לשפר את זה אם מעבירים את התיבה למצב ספורט, ואז מתקבלות תגובות זריזות מבלי לפגוע בהחלפות החלקות. תפעול התיבה באופן "ידני", באמצעות מנופים נוחים שממוקמים מאחורי ההגה, לא מספק תגובה מהירה ומיידית מספיק אפילו במצב נהיגה ספורטיבי.

צריכת הדלק במהלך המבחן (שהיה מאומץ וביום שרב) הייתה כ-12 ק"מ לליטר, וזה לא מאד מרשים. בנסיעה מתונה יותר, ובשיוט, אפשר  לחלץ בוודאי כ-15-16 ק"מ לליטר, וזה נתון הגיוני יותר.

 

 

התנהגות, נוחות

מעצם טבעם קרוסאוברים לא מתאמצים לפנות אל חובבי הנהיגה אלא אל מי שנדלקים על העיצוב שלהם, וחוקי הפיזיקה זוקפים את מרכז הכובד הגבוה שלהם לרעתם. מבחינה זאת 2008 מפתיע לטובה עם אופי מהנה ויכולת גבוהה. טוב, אולי לא ניסחף, שהרי לא מדובר כאן ב-GTI. אבל ל-2008 יש היגוי מהיר, חד ועם משקל טוב (כאשר נמצאים במצב ספורט), והמתלים שלו מכויילים לקשיחות קלה ותומכים במרכב טוב תחת עומס בפניות. מידי פעם ניכר שהשליטה בגלגול הגוף לא מספיק מהודקת, כתזכורת לכך שמדובר בקרוסאובר, אבל באופן כללי 2008 נכון להיכנס לפניות ומספק שפע אחיזה.

בשונה מן המקובל כיום 2008 מתגלגל על חישוקי גלגלים צנועים מידי ועל צמיגים בחתך גבוה יחסית. ברכב המבחן, ברמת האבזור הגבוהה, מותקנים חישוקי 17 אינטש עם צמיגים בחתך 60. זה פוגם קצת במראה הכללי, אבל בחירה זאת תורמת את חלקה לנוחות נסיעה. התוצאה היא שלמרות אופי מעט נוקשה של המתלים 2008 מטפל לא רע במפגעי כביש עירונים קטנים במהירויות נמוכות. מורגשת נטיה לקופצנות בעת מעבר על רצף מהמורות, אבל בשונה מכלים שמצוידים בצמיגים בחתך נמוך יותר אין תחושת התרסקות, והספיגה הטובה של המתלים באה לידי ביטוי. ככל שהמהירות עולה משתפרת גם ספיגת המתלים.

 


בטיחות

מפרט אבזור הבטיחות כולל 6 כריות אוויר כסטנדרט, וגם בלימת חרום אוטונומית עד למהירות של 85 קמ"ש. בנוסף יש מערכת שמירת נתיב עם היגוי אקטיבי, התרעת ערנות נהג וזיהוי תמרורים. ברמת אבזור "פרימיום" מוצעת בנוסף גם בלימת חרום אוטונומית למהירויות של עד 140 קמ"ש, זיהוי רכב דו-גלגלי, שתי כריות אוויר נוספות למושבים האחוריים, ובקרת שיוט אדפטיבית.

במבחני הריסוק של EuroNCAP קיבל פיג'ו 2008 חמישה כוכבים, אלא שציון זה תקף רק לגרסאות המאובזרות עם הבלימה האוטונומית המשודרגת. שאר הגרסאות זכאיות לציון לא מרשים של ארבע כוכבי בטיחות, אם כי ציוני ההגנה על מבוגרים (93% בדגם המשודרג ו-91%) ועל ילדים בכיסאות בטיחות (84%) כמעט זהים.

 


אבזור ותמחור

2008 מוצעת בשתי רמות אבזור עיקריות: הבסיסית נקראת "אקטיב", והמשודרגת נקראת "פרימיום". כבר בבסיס מקבלים מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך מגע בגודל 7 אינטש עם מצלמת חניה, בקרת אקלים דיגיטלית, חיישני גשם ותאורה, חיישני חניה אחוריים, תאורת LED מלאה מלפנים ומאחור, וחישוקים קלים בקוטר 16 אינטש. מחיר המחירון של גרסה הוא 128 אלף ש"ח לגרסת הבנזין ו-130 אלף ש"ח לגרסת הדיזל.

גרסת הבנזין ברמת "פרימיום" עולה 135 אלף ש"ח וכוללת גם לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגת תלת מימד משתנה, בלם יד חשמלי, חיישני חניה קדמיים, משטח טעינה אלחוטי לטלפון, מתג התנעה, ריפוד מושבים בשילוב עור וחישוקים קלים בקוטר 17 אינטש. מדובר ברמת אבזור  נדיבה ביחס למקובל בקטגוריה, אלא שגם המחיר הזה שייך לפלח המחירים היותר יקר, מול גרסאות מאובזרות של ניסאן ג'וק, סקודה קאמיק ופולקסווגן טי קרוס. אגב, גם בגרסה הבסיסית זאת מכונית יקרה יותר מאחיותה, סיטרואן C3 איירקרוס/אופל קרוסלנד X וכמובן גם מרבות המכר של הקבוצה: קיה סטוניק וסיאט ארונה.

שורה תחתונה בהחלט

פיג'ו 2008 החדש מתקן את התקלה שנוצרה עם קודמו וזאת בראש ובראשונה בזכות עיצוב חיצוני מרשים וייחודי. 2008 משלב בין יחידת הנעה יעילה, יכולת דינמית מפתיעה לטובה ותא נוסעים מושקע ומאובזר. מנגד, "השקעת יתר" בעיצוב הפנים, יותר מידי גימיקים עיצוביים, פוגמת בנוחות התפעול. גם נוחות הנסיעה לא מדהימה.

2008 הוא לא רק "פנים יפות" ויש לו ערך מוסף עבור מי שיצליח להסתדר עם הנדסת האנוש שלו. הבעיה היא שבטווח מחיר של 127 עד 135 אלף ש"ח זה אחד המיני קרוסאוברים היקרים בנישה. כאשר אפשר במחיר דומה לקנות פורד פוקוס אקטיב X – שהיא מכונית גדולה, חזקה ושימושית יותר ללקוח משפחתי, המחיר הזה גבוה מידי.

 

 

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad