הקרוסאוברים השתלטו זה מכבר על עולם הרכב, וכעת כבר לא קל לתת בהם סימנים: יצרניות הרכב משיקות דגמים שונים ומשונים ומטשטשות את החלוקה המסורתית בין הקטגוריות, בין השאר בתוך כדי כך שהן בונות כלים בגדלים שונים על אותן פלטפורמות מודולריות.

רוב המהומה, בתקופה זאת, מתחוללת בין השוק הצומח של קרוסאוברים על בסיס מכוניות סופר-מיני – למשל סיאט 'ארונה' וניסאן 'ג'וק', לבין הקטגוריה השולטת של קרוסאוברים קומפקטיים כמו קיה ספורטאז' וטויוטה ראב 4. טויוטה, למשל, דחפה לשם את C-HR ובקרוב תשיק כלי קטן ממנו. דוגמא עוד יותר בולטת נתנה קיה, כאשר לא הסתפקה ב'סטוניק' הקטן וב'אקסיד' שמבוסס על 'סיד', אלא בראה גם את 'סלטוס' שצפוי אצלנו השנה, וכדי לאכלס את כולם יחס מתכננת להגדיל את ספורטאז' בדור הבא שלו.

כמובן שבתוך ה"סלט" הזה מתחוללת גם תזוזה במחירים – היצרניות והיבואניות חייבות ליצור בידול כלשהו – ומחיריהם של קרוסאוברים קומפקטיים נדחקו בחזרה כלפי מעלה, אל גזרת ה-150-180 אלף ש"ח לאחר שכבר השיקו לטווח הנוח יותר של 135-140 אלף ש"ח.

עם זאת, הבעיה הכי גדולה של צרכנים כרגע היא שקשה מאד להבין "מי נגד מי": איזה דגם מתמודד באמת בדגם אחר מבחינת תכונות אובייקטיביות, ובעיקר במונחי עלות-תועלת. מה שמסבך את העניינים עוד יותר הוא שכמעט לא אפשרי לשקלל לתוך כל זה את האפקט העיצובי והמיתוגי. לך תסביר למי שהתאהב בעיצוב מסויים שבכלי שהוא מאוהב בו אי אפשר להכניס אפילו חתול למושב האחורי.

בחודשים האחרונים נחתו לתוך הנישה הזאת בארץ שלושה דגמים חדשים: מאזדה CX30 וקיה אקסיד שאותם פגשנו בהשקות מקומיות, ומתיחת הפנים של אחד הקרוסאוברים המבוקשים והמצליחים ביותר בישראל בשנים האחרונות – טויוטה C-HR. יצאנו לבדוק מה יש להם להציע – גם לחובבי קרוסאוברים וגם כאלטרנטיבה כמכונית משפחתית.

עיצוב וממדים

עיצוב ייחודי ומוחצן הוא מה שעשה את הקטגוריה הזאת פופולרית מלכתחילה, ואין זה פלא שגם כעת הוא מהווה את אחד השיקולים המובילים בסדר העדיפויות של לקוחות. שלושת המתמודדים שלנו נראים טוב, מתהדרים בצללית "קופה" עם קו גג נמוך ומימד גובה צנוע יחסית, ואילו שאר סממני הקטגוריה – כמו חצאיות פלסטיק שחורות, מסילות גג, או פלסטיקה דמויית מיגון תחתון – קיימים אצלם אבל "בעצימות נמוכה".

טויוטה C-HR הוא הוותיק והמוכר ביותר לעין, ולמרות זאת נראה עדיין צעיר ורענן. מתיחת הפנים שלו הסתכמה בעדכונים קוסמטיים קלים, והוא עדיין מובחן מאד עם שפת העיצוב הנוכחית של טויוטה שכוללת קימורים שנשברים בחדות, וקו חלונות צד גבוה. הכלי הזה נראה נועז יחסית אבל לא מוגזם, אם כי המחיר הוא תחושה שהוא קטן מכפי שהוא באמת. בפועל, האורך שלו – 439 סנטימטרים – זהה לזה של צמד מתחריו כאן.

למרות ייחודו של C-HR, את סעיף העיצוב מנצח לטעמנו מאזדה CX30 שמשלב צללית ספורטיבית עם חרטום מוארך ופנסים צרים, קימורי גוף רכים, וקו גג מפוסל שמזכיר את זה של מאזדה 3 החדשה. מעצבי מאזדה ניסו לקשר בין העיצוב שלו לבין זה של אחיו הקטן, CX3, ויחד עם זאת גם להבדיל ביניהם, ולכן הוצמדו לו חצאיות פלסטיק היקפיות מוגזמות. לדעתנו זה פוגע בעיצוב הכללי, וחבל.

קיה אקסיד, באופן מפתיע, מעוצב עם פרופיל מאד דומה לזה של מאזדה. החזית והאחוריים דומים כמובן לאלה של 'סיד', שעליה הוא מבוסס, אבל ההבדלים – שכוללים גם תוספות קוסמטיקה קרוסאובריות מתבקשות – ושעים אותו נאה למראה ומובחן בהרבה מ'סיד' הרגילה והאנמית.

יחד עם זאת, בסופו של יום אקסיד הוא סוג של סטיישן מוגבה, לכן אין זה פלא שהוא נראה יותר "האצ'בק" מאשר "קרוסאובר" בהשוואה למתחריו כאן. בין השאר זה נובע מכך שגובהו 149.5 סנטימטרים בלבד, כלומר 5-6 פחות ממתחריו. הגובה, אגב, הוא ההבדל העיקרי  במידות בין שלושת הדגמים. על רקע זה מפתיע לגלות שדווקא מרווח הגחון – זה שכביכול יוצר את המראה ה"ג'יפי", גדול ביותר דווקא באקסיד: אצל קיה מפרידים 18 סנטימטרים בין הגחון לקרקע, במאזדה רק 17.5, ואילו מעצבי טויוטה הסתפקו ב-14.5 סנטימטרים בלבד. תחשבו על זה אם התכוונתם לרדת עם מי מהם לשבילים.

מנוע וביצועים

שלושת המנועים במבחן הזה שונים זה מזה וכך גם אופי הפעולה שלהם. C-HR מציג לגאווה את הטכנולוגיה ההיברידית של טויוטה עם מנוע בנזין שמחובר למנוע חשמלי. יחד הם מספקים 122 כוחות סוס צנועים למדי, ומעבירים אותם לגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים רציפה. לאקסיד יש תצורת מנוע "אירופאית" אופיינית: מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר שמספק 140 כוחות סוס, והוא מחובר לתיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים עם שבעה יחסי העברה. מאזדה דבקה במנועי בנזין אטמוספריים וב-CX30 מחובר מנוע בנפח 2.0 ליטר, שמייצר 165 כוחות סוס, אל תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם שישה יחסי העברה.

יחידת ההנעה ההיברידית של טויוטה מכוונת לחיסכון בדלק על חשבון ביצועים. השילוב הזה עובד מצויין בשיוט נינוח, והוא יספק כל נהג ממוצע ברוב תנאי הדרך, אבל כאשר נדרשת תאוצה מידית, או תחת עומס, מתקבלת תחושת תאוצה קצת מסורסת (גם בגלל התיבה הרציפה). זה פחות נעים, גם בגלל ההמולה שנוצרת בגלל צליל נוכח של מאמץ של יחידת ההנעה – אשר לא מתורגם לצבירת מהירות בפועל. בכל המצבים ותנאי הדרך נותר C-HR מאחורי קיה ומאזדה בכל מה שקשור לתאוצות ומהירויות. מצד שני, למרות שהמנוע נאלץ להתאמץ כדי לעמוד בקצב – תצרוכת הדלק הממוצעת במהלך המבחן הייתה כ-14.5 ק"מ לליטר, וזה אומר שהכלי הזה הוא החסכוני מבין השלושה, ובפער גדול.

המנוע של מאזדה משדר תחושה חיה ותוססת, בין השאר בזכות תיבת הילוכים מצוינת וזריזה אשר מסייעת לנצל כל שבריר של כוח. התיבה מושכת הילוכים עד קרוב למנתק המנוע ויוצרת סנסציה ספורטיבית יותר. הצד השני של המטבע נובע מכך שכמו ברוב המנועים האטמוספרים מושג שיא המומנט בסל"ד גבוה. לכן, כדי לייצר קצב או כוח בעת עקיפה, גם המנוע של מאזדה מגיע אל ה"תחום הקולני" שלו. לזכותו חשוב להדגיש שבעת שיוט נינוח לא שומעים את המנוע כמעט, וזאת בזכות בידוד רעשים מוצלח. למאזדה יש מוניטין טוב בתחום יעילות המנועים, ובמבחן שלנו זה בא לידי ביטוי בכל שעל אף נפחו הגדול והיעדר הגדשה – מאזדה ממוקמת במקום שני עם צריכת דלק ממוצעת של כ-11.5 ק"מ לליטר.

שילוב של מנוע מוגדש טורבו עם תיבה כפולת מצמדים מוכיח את עצמו תמיד כמהנה ומהיר, וזה נכון גם לקיה אקסיד במבחן הזה. התיבה שומרת על עצמה באמצעות פעולה מעט איטית בעת יציאה מהמקום ובהחלפת ההילוכים, אבל במצב ספורט היא נמרצת ומהנה. זמינות כוח עדיפה הופכת את אקסיד לזריז מבין שלושת המתמודדים כאן, ועל אף שהפער ביחס למאזדה לא גדול – היתרון הגדול ביותר הוא בתאוצות הביניים. בתנאי מבחן מאומצים התגלה אקסיד כפחות חסכוני מבין השלושה, עם תצרוכת דלק ממוצעת של כ-10 ק"מ לליטר. 

נוחות והתנהגות

מרכז כובד גבוה פוגע כמעט תמיד ביכולת הדינמית של קרוסאוברים באשר הם, אבל הכלל הזה כמעט ולא מתקיים בקיה אקסיד מכיוון שהוא הנמוך בחבורה הזאת. כיול מתלים קשיח משפר עוד יותר את המצב, ומסייע לשליטה טובה מאד בהעברות משקל תחת עומס. מגבלות האחיזה גבוהות גם בזכות כיול השלדה, וגם בזכות צמיגים ספורטיביים ברוחב מוגזם של של 235. אלה גדולים בכמה מידות, תרתי משמע, על כוח המנוע. היגוי מדויק מסייע לקרוסאובר הזה לייצר קצב מהיר בלי דרמה או מאמץ מצד הנהג.

גם מאזדה CX30 מציע אופי דינמי מפתיע ביחס לקרוסאובר, אבל הוא עושה את זה בדרך אחרת. המתלים קשיחים גם כאן, והם מאפשרים שליטה טובה בקצב גלגול הגוף, אבל השליטה הזאת פחות טובה מאשר באקסיד. ההיגוי, לעומת זאת, חד ומהיר יותר, וחוויית הנהיגה הכוללת שמתקבלת היא יותר תזזיתית. CX30 יכול לייצר קצב מהיר, והוא עושה את זה עם יותר דרמה ומעורבות של הנהג.

טויוטה C-HR לא משחק במגרש המשחקים של קיה ומאזדה. הוא רוכן יותר על מתליו, ההיגוי שלו קל מידי ומעורפל יחסית, ובאופן כללי הוא לא משדר שמחת חיים ועליזות כפי שאפשר היה לצפות לנוכח עיצובו החיצוני. C-HR אוחז היטב, הרבה פחות מקיה אקסיד או מאזדה CX30, ובקרת היציבות שלו נוטה להתערב בתדירות גבוהה יותר. מצד שני, זה כלי צפוי ובטוח, ותכונותיו הדינמיות מתאימות לאופי של יחידת ההנעה: תנו להגיע הביתה בשלום ובנינוחות.

אף אחד מבין השלושה לא מציע יכולת גיהוץ עילאית של מהמורות, ומבחינה זאת ההבדלים בינהם קטנים מאד. CX30 סופג טוב יותר את המהמורות העירוניות אבל משדר תחושה נוקשה, וככל שעולה המהירות משתפרת יכולת הספיגה שלו. אקסיד מעט פחות נוח מהמאזדה בעיר, אבל הוא מפצה על כך עם פעולת מתלים שקטה יותר. C-HR מטלטל יותר את נוסעיו במהירויות נמוכות, ושיכוך הבולמים שלו פחות טוב. במהירויות בין עירוניות רמת הנוחות שלו מספקת בהחלט.

תא נוסעים ושימושיות

אורך בסיס הגלגלים של קיה אקסיד ושל מאזדה CX30 זהה, ועומד על 265 סנטימטרים. בסיס הגלגלים של טויוטה C-HR קצר בסנטימטר אחד בודד, וזה אומר שלפחות מבחינת ה"ברזלים" שלושתם יוצאים מנקודת זינוק זהה. ההבדלים בגודל המרחב הפנימי, ככל שישנם, נובעים מן הכישרון של מעצבי הרכב לבנות "אריזה" חכמה יותר או פחות.

האווירה בתוך תא הנוסעים של CX30 תואמת לגישה של מאזדה, אשר מנסה למצב את עצמה כמותג "חצי יוקרה". מצד אחד זה עיצוב מושקע, אך יחד עם זאת הוא שומר על מראה נקי עם מינימום מתגים ובעזרת ההסוואה של פתחי המיזוג בתוך קווי הרוחב של לוח המכשירים. לוח המחוונים נראה פשוט, ודאי יחסית ליומרה הפרימיומית, ויש בו תצוגה דיגיטלית חלקית בלבד ולא צבעונית. מנגד – איכות החומרים כאן היא הגבוהה ביותר מבין המתמודדים, והיא מרשימה באופן כללי עם פלסטיקה נעימה ועם משטחים רכים, דמויי עור.

תא הנוסעים של אקסיד זהה כמעט לגמרי לזה של סיד, והוא נראה פשוט ולא מתחכם. הנדסת האנוש טובה וברורה, ואיכות החומרים טובה, והפגם היחיד הוא אזור הקונסולה המרכזית שיוצר תחושה פלסטית לא מרשימה. לוח המחוונים דיגיטלי עם תצוגה משתנה, וזה שובר את המראה השגרתי. אפשר לבחור באופציה לגימור צהוב ללוח המכשירים ולמושבים, וזה יותר אפקט צעיר ונועז שמשדרג מאד את המראה ואת התחושה.

עיצוב לוח המכשירים של טויוטה C-HR פחות נועז מן העיצוב החיצוני, וכעת הוא כבר משדר מסר קצת מיושן. לוח המחוונים נראה פשוט מידי ביחס לקיה ולמאזדה. איכות החומרים טובה, אבל דיפוני הדלתות משדרים מסר פשוט ופלסטי מידי. השדרה המרכזית שבין המושבים גבוהה מידי וכך נפגמת תחושת המרחב. המושבים הקדמיים הם הטובים ביותר מבין המתמודדים כאן, והם מצויינים בפני עצמם בזכות עיצוב טוב ותמיכה חובקת לגוף.

אף אחת משלוש המכוניות לא מצטיינת בגזרת המושב האחורי שלה, וזאת בראש ובראשונה בגלל עיצוב ה"קופה" עם גג נמוך ומשתפל לאחור. מרחב הראש מוגבל למדי, ובעת כניסה ויציאה לכלי הרכב נדרשות התכופפות וגמישות. המושב האחורי של C-HR הוא הפחות מוצלח מבין השלושה, ולמרות ששני מבוגרים זוכים למרחב טוב – לשלושה יהיה צפוף. קו החלונות הגבוה, וחלונות קטנים, יוצרים תחושה קלסטרופובית.

גם מעצבי מאזדה הקריבו את המרחב הפנימי מאחור על מזבח העיצוב, וממש כמו עם מאזדה 3 – בסיס גלגלים ארוך למדי לא מנוצל לטובת מרחב נדיב במושב האחורי. CX30 אמנם יותר מרווח, בעיקר באזורי הרגליים והכתפיים, מטויוטה C-HR, אבל הוא רחוק מלהיות אידאלי, או אפילו מתאים, לשלושה מבוגרים. את הסעיף הזה לוקח קיה אקסיד, שהוא הכלי המרווח יותר – גם אם לא הרבה, בעיקר עבור הרגליים.

דלת אחורית בסגנון האצ'בק, שמחוברת לגג נמוך, מגבילה את שימושיות תא המטען בשלוש המכוניות, ובאף אחת מהן אי אפשר להעמיס  ציוד עד לגובה הגג. תאי המטען של מאזדה ושל קיה כמעט זהים בנפחם (426 ו-430 ליטר בהתאמה) וזה נפח שאמור לספק את צרכיה של משפחה ממוצעת. למאזדה יש יתרון קל בסעיף זה בזכות מפתח וגובה של סף ההטענה. טויוטה C-HR נשאר כאן מאחור עם תא מטען קטן משמעותית, ומפתח צר שפוגם בשימושיות.

בטיחות

לשלושת המתמודדים כאן יש מערכות התרעת התנגשות, בלימת חירום אוטונומית, מערכת אקטיבית למניעת סטיה מנתיב ותאורת אור גבוה אדפטיבית כסטנדרט. למאזדה ולטויוטה יש 7 כריות אוויר לעומת 6 בקיה, וכבר בגרסאות הבסיס שלהן יש בקרת שיוט אדפטיבית בעוד שבקיה אקסיד מוצעת מערכת זאת רק ברמת האבזור הבכירה. מאזדה היא היחידה שמציעה גם התרעה מפני תנועה בשטחים מתים ברמת האבזור הבסיסית, בעוד שבטויוטה ובקיה אפשר לקבל אותה רק ברמות האבזור הבכירות. רק לטויוטה יש מערכת זיהוי תמרורים.

מאזדה CX30 הוא הדגם היחיד מבין השלושה שנבחן לאחרונה במבחני הריסוק של EuroNCAP ושם הוא קיבל דירוג של חמישה כוכבי בטיחות – עם ציון כמעט מושלם של 99% בהגנה על מבוגרים. טויוטה C-HR לא נבחן לאחר מתיחת הפנים אותה עבר, אבל במקור, בשנת 2017, גם הוא קיבל חמישה כוכבי בטיחות. קיה אקסיד לא נבחן עדיין בפרויקט זה, אבל סיד האצ'בק, שעליה הוא מבוסס, קיבל בשנה שעברה חמישה כוכבים (אם כי רק עם חבילת מערכות הבטיחות המלאה, ובכל מקרה עם ציונים כללים מעט פחות טובים מאשר המאזדה בסעיפים השונים). לסיכום סעיף הבטיחות, CX30 בגרסאות הבסיס שלו מציע יתרון קל על פני מתחריו.

אבזור ותמחור

CX30 ואקסיד התייצבו למבחן בגרסאות האבזור הבסיסיות ללקוח הפרטי. בתצורה זאת עומד המחיר של המאזדה על 152 אלף שקלים ושל קיה על 140 אלף. טויוטה C-HR התייצב למבחן ברמת האבזור הבכירה, "Lunch Edition", שמחירה 160 אלף שקלים. גרסת הבסיס שלו עולה 144 אלף ש"ח.

שלוש המכוניות מצוידות במערכת מולטימדיה מקורית עם דיבורית מובנית, מצלמה אחורית ותאימות לממשקי אפל וגוגל, כמו גם תפעול באמצעות מסך מגע. רק במאזדה מבוצע התפעול באמצעות גלגלת בין המושבים, שזה קצת פחות הייטקי אבל יותר בטיחותי. ברמות הבסיס של כל המתמודדים מוצעים בקרת אקלים מפוצלת, בלם יד חשמלי, חיישן תאורה וחישוקים קלים (18 אינטש בקיה ובמאזדה, 17 אינטש בטויוטה).

CX30 ואקסיד מצוידים גם בחיישני חניה מקוריים מאחור ואקסיד מוסיף גם לוח מחוונים דיגיטלי מלא עם תצוגה משתנה ומושבים בשילוב בד דמוי עור. אקסיד הוא היחיד שמאובזר בכניסה והתנעה ללא מפתח (רק כפתור התנעה במאזדה ובטויוטה). CX30 מאזן במעט את הרשימה עם חיישן גשם ותאורת LED מלאה בחזית. רשימת האבזור של C-HR לא כוללת אף אחד מאלה ברמת האבזור  הבסיסית.

בסופו של דבר המאזדה והקיה מאובזרות באופן די דומה, אבל לאקסיד של קיה יש יתרון מחיר משמעותי, והוא נשמר גם אם תבחרו ברמת הגימור "פרימיום", הבכירה, שמחירה 146 אלף ש"ח (בה נוספים מושב נהג עם כיוונון חשמלי ובקרת שיוט אדפטיבית). הטויוטה, בסיכומם של דברים, פחות מאובזרת ונעדרת גם ברמות האבזור הבכירות, את יתרון המחיר היחסי מול מאזדה.

שורה תחתונה

שלושת הקרוסאוברים במבחן הזה לא מספקים נראות קרוסאובר קלאסית עם תחושה של "על הגובה", אבל הם מעניקים עיצוב מובחן ואופנתי שמיחד אותם, כל אחד בדרכו, בתוך העדר שעל הכביש.

טויוטה C-HR מוסיף לשמור על נוסחה מוצלחת: הוא נראה טוב, חסכוני מאד ומציע מעטפת  ביצועים והתנהגות שתספק את הנהג הממוצע והסולידי. במבחן הזה כל אלה לא מספיקים. העיצוב גובה את מחירו בסעיף השימושיות, ובכל הקשור לביצועים ולהתנהגות הוא משתרך מאחורי הקיה והמאזדה. גם התמורה שלו למחיר היא הפחות טובה מבין השלושה.

הקרב בין אקסיד ל-CX30 צמוד יותר. שניהם מהנים, כל אחד בדרכו, באופן מפתיע עבור קרוסאוברים. שניהם מציעים ביצועים טובים, ושניהם מאובזרים היטב. למאזדה יתרון קל בתקשורת עם הנהג, באיכות תא הנוסעים ובאבזור הבטיחות – ואלה יכלו לדרג אותו כמנצח בנקודות לולא היה גם היקר ביותר כאן.

קיה אקסיד מהנה לא פחות, הביצועים הדינמיים שלו טובים יותר, והוא פחות יקר, משמעותית, ממאזדה CX30. למעשה, הוא זול מהמאזדה באלפי שקלים – אפילו  בגרסה המאובזרת היותר שלו. החבילה הכוללת של אקסיד מסייעת לו לנצח את המבחן הזה, אם כי הוא קוטף לא מעט שבחים גם בלי קשר לתמורה למחיר.

בוחנים נוספים: נעם וינד, שמוליק מזור