בימים האלה כל כך חשוב לזכור מה המכנה המשותף לכולנו בארץ הזאת, וכאשר נוסעים, הולכים או רוכבים בשבילי אצבע הגליל אי אפשר שלא להתפעם מן הנוף הנהדר ולהתאהב בארץ בכל רגע מחדש.
הימים, ימי האביב ורגע לפני חג הפסח – זמן חרותנו, מזג האוויר מושלם והאוויר הקר מתגרה עם משבים צוננים אחרונים בתחושת שרב שמתגנבת אלינו מדרום וממזרח. זה הזמן שבו מטעי הנשירים בצפון פורחים במלוא הדרם, וזאת אולי התקופה הדומה ביותר לתקופת "פריחת הדובדבן" היפנית המפורסמת.
במשך עשרות שנים, ועד לפני לא הרבה זמן, נמתח שביל עפר קשוח בין המושב מרגליות שעל גבול הצפון דרך קיבוץ משגב עם ועד למושבה מטולה שב"ציפורן" של 'אצבע הגליל'. ג'יפאים קשוחים ויודעי ח"ן הכירו אותו, נהגו עליו, והשתדלו לא לספר עליו למי שלא צריך לדעת. אבל כעת, לאחר שנכבש ונסלל, "הופקע" השביל הזה מידי אותם "פריבילגים מוטורים" וכל אזרחי ישראל יכולים ליהנות ממנו.
את תקופת פריחת הנקטרינות והאגס לצידי הכביש הזה אני אוהב לכנות "התקופה הורודה", ובין ערביים, כאשר צינה מזדחלת אל מתחת למעיל והשמש מתגנבת מערבה, נשלחת קרן אור זהובה שצובעת את הנוף בתאורה מוזהבת ואלוהית. פרחי הנקטרינה הוורדים ופריחת האגס הלבנה זוכים לליטוף אחרון מאותה שלהבת אדמונית שמקשטת את ראשי ההרים. אפילו החרמון האדיר נראה כאילו ראשו הלבן שח בפני השמש ועל בלוריתו מנצנצת טיפת זהב רגע לפני שהוא מאדים בורוד סמוק לפני חשיכה.
כל יום וכל שעה יפים לטיול על השביל הזה, שבעה קילומטרים אורכו, אך עלי חביבות במיוחד שעות הזריחה המוקדמות ושעות בין ערביים. המראות משני עברי היממה עוצרי נשימה, ואני לא יכול להימנע מעצירה בצד השביל בכל כמה עשרות מטרים כדי לצאת ולהכיל אותם.
מפה ומשם יש תצפיות מהממות לכיוון החרמון, השדות החקלאיים המעובדים, עמק עיון שבשטח לבנון, ומאות הדונמים של מטעי נשירים שמקיפים את העיירה מטולה. במהלך המסלול מתפתל הכביש כנחש רעב שהקיץ משנת חורף מרום פסגות של כ-750 מטרים מעל פני הים אל מורדותיו התלולים של הר זקיף, אל מתחת לקיבוץ משגב עם כשהוא נושק – בעיקול שלצידו צומח דקל ענק – למעיין 'עין משגב' ואז הוא חוצה את שמורת 'נחל משגב'. מכאן ממשיכה הדרך ונוגעת בהר נוטר, עוברת מתחת לחווילות הענקיות שנבנו בצידו הלבנוני של הגבול ומסתיים בירידה לכיוון מטולה למרגלות הר צפייה.
את פריחתה הוורודה של הנקטרינה ופריחות האגס והדובדבן מקשטות מלמטה הפריחות הצבעוניות של כלניות, עיריות ענקיות וצבעונים, וגם כליל החורש מוסיף את פריחתו העדינה לחגיגת היופי הוורוד.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 886 בין צומת ישע למשגב עם ופונים מזרחה אל כביש 9977 לכיוון המושב מרגליות. חולפים לצד הכניסה למושב ומחפשים משמאל את השילוט לכיוון מחנה עדי. ממשיכים כמאה מטרים עם השביל הזה ופוגשים מימין כניסה לדרך שזה מקרוב נסללה. כאמור – דרך זאת מתאימה לנסיעת כל כלי הרכב.
אפשרות אחרת: נוסעים מצומת תל חי על כביש 9977 לכיוון מערב לכיוון מושב מרגליות ופונים לפני המושב לכיוון מחנה עדי. עוקפים את המחנה מימין ונכנסים לשביל. כאשר מתקרבים למטולה יש שילוט לכיוון המושבה.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
