אחרי לא מעט שנים של הבטחות ל"סוללה שתשנה את עתיד הרכב החשמלי" אפשר לומר במידה גדולה של ביטחון שהרגע הזה מגיע ממש עכשיו. בימים אלה אנחנו עוברים על פני אבן דרך שמסמנת רגע שיא נוסף במהפכה החשמלית: סוללות סודיום-יון וסוללות 'מצב חצי-מוצק' מותקנות מעתה במכוניות מייצור סדרתי.
שתי הטכנולוגיות החדשות לא מחליפות כרגע את שתי הטכנולוגיות הנפוצות ביותר – של ליתיום-יון ושל ליתיום-ברזל-פוספט – אלא נוספות אליהן. שתיהן גם לא ישלטו לבדן בתחום הסוללות לרכב חשמלי. אבל בזמן ששורות אלה נכתבות עוברות שתי הטכנולוגיות החדשות משלב ההבטחות לייצור סדרתי ולהטמעה בדגמים סדרתיים אשר עושים את דרכם אל אולמות התצוגה.
השבוע נוספו שלוש התפתחויות חדשות שמחדדות את התמונה בתחום הסוללות: יצרנית סוללות שעובדת גם עם יצרנית הרכב צ׳רי החלה לייצר סוללות סודיום-יון באופן מסחרי במפעל חדש, נחשף קרב אדירים בין יצרניות הסוללות הגדולות, ואילו CATL – יצרנית הסוללות הגדולה בעולם – ציננה מעט את הציפיות לגבי סוללות מצב-מוצק מלא – אולי כדי להשאיר מקום לסוללות שהיא משווקת כבר כעת.
אות הפתיחה לשנת החידושים, 2026, ניתן בחודש פברואר האחרון: סוללות מסוג סודיום-יון שמיוצרות תחת השם המסחרי Naxtra על-ידי CATL הושקו לראשונה ברכב מייצור סדרתי מתוצרת צ'אנגאן.
אנשי CATL מדווחים שכבר בימים הקרובים יחל השיווק בסין של דגמים שונים של אווטאר ודיפאל (מקבוצת צ'אנגאן), שמוכרים גם בישראל, ושיותקנו בהם סוללות סודיום-יון, כמו גם בדגמי המותגים הסינים קיואן ( Qiyuan) ו-UNI.
עוד קודם לכן החל המותג MG מקבוצת SAIC למסור בסין את MG4 Anxin Edition עם סוללת 'מצב חצי מוצק', ובחודשים הקרובים הן יותקנו גם בדגמים נוספים מייצור סדרתי.
סודיום-יון: לא הכי חזקה אבל אולי הכי חשובה
סוללת סודיום-יון לא תנצח טכנולוגיות אחרות במרוץ הטווח, אבל היתרון שלה נובע מכך שחומרי הגלם ממנה היא מיוצרת זמינים מאוד ובעיקר זולים בהרבה ביחס למתכות הנדירות שנדרשות לכימיות האחרות. ניתוק התלות בחומרים נדירים וביצועים טובים יותר בתנאי קור, עושים אותה למתאימה במיוחד לכלי רכב עירוניים, זולים, ולכאלה שמתפקדים באזורים קרים.
לסוללת Naxtra מתוצרת CATL יש צפיפות אנרגיה של עד 175 Wh/kg ולדברי צ'אנגאן היא מאפשרת טווח חשמלי של יותר מ-400 ק"מ. CATL, שמייצרת את כל סוגי הסוללות, לא יורקת לבאר שממנה היא שותה ולכן היא לא מציגה את סוללת הסודיום כתחליף לליתיום, אלא ככזאת שפותחת את עידן "הכימיה הכפולה" – שוק שבו טכנולוגיות שונות פועלות זו לצד זו בהתאם לשימושים השונים.
זאת נקודה חשובה: גם אם סוללות סודיום מאוד יצליחו מסחרית זה לא אומר שהטכנולוגיה הזאת תחליף את הסוללות הידועות והמוכרות מסוג ליתיום-יון. הערך המוסף שלהן יהיה הוזלה של דגמים בסיסיים, שיפור הזמינות של סוללות, וכלי נוסף לתמחור מכוניות חשמליות זולות יותר.
בה בשעה, יו״ר CATL, רובין זנג, צוטט השבוע כמי שאמר שמסחור המוני של סוללות מצב-מוצק לא יתחיל לפני שנת 2030, וזה משאיר חלון זמנים רחב מספיק להתפתחות של טכנולוגיית סודיום-יון. לדבריו "קנה המידה התעשייתי הרלוונטי" לכדאיות כלכלית של טכנולוגיות בתחום הסוללות הוא ייצור בקצב שנתי שמספיק למיליון כלי רכב. קצב זה, לטענתו, לא צפוי לפני שנת 2030.
סוללות חשמליות לא מיועדת רק למכוניות
לפני שמדברים על טכנולוגיות נוספות צריך לומר שה"אוייב" הכי גדול של סוללות לרכב חשמלי כרגע, ובניסוח אחר – המגמה הדרמטית ביותר שעלולה לעכב את ההתפתחויות ובעיקר את ההוזלה של סוללות לרכב חשמלי – זה הזינוק האדיר בביקוש לסוללות עבור מערכות לאגירת אנרגיה.
כמעט ללא התרעה מוקדמת החלה בשנתיים האחרונות השקעה של סכומי כסף דמיוניים, כמעט מופרכים, בהקמת מרכזי נתונים (Data centers) – בעיקר עבור פיתוח מערכות בינה מלאכותית ושימוש בהן. מרכזי הנתונים צורכים כמויות אדירות של חשמל וזקוקים להתקנים עצומים לאגירת אנרגיה, ועל אף שהתכונות שנדרשות מסוללות אגירה שונות מאלה שנדרשות בכלי רכב – זה מגדיל באופן כללי את הלחץ המיידי על תעשיית הסוללות.
במקביל לכך גובר הביקוש לסוללות במערכות אגירה של מתקנים להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, וגם הגדלת השימוש ברכב חשמלי דורשת קיבולת גדלה והולכת של יכולת אגירת חשמל. מצד ההיצע, הייצור, זה נדרש מפני שרשת החשמל מתקשה להתמודד עם תנודתיות בביקוש לחשמל, ומפני שבמקרים רבים מופקת אנרגיה מתחדשת ממקורות לא יציבים כמו שמש ורוח. מצד ההיצע זה נדרש מפני שיש שעות גאות ושעות שפל בביקוש לחשמל, והשאיפה היא לאגור עודפי חשמל בשעות השפל כדי לספק יותר בשעות השיא.
ההבדל בין טכנולוגיות סוללות לרכב ולאגירה הוא שהגורם הקריטי ברכב הוא צפיפות האנרגיה של הסוללה: כל קילוגרם וכל ליטר נפח משפיעים על טווח הנסיעה ועל עיצוב הרכב. הדגש בסוללות לאגירה הוא על יציבות ואורך חיים: מספר מחזורי טעינה, בטיחות, וביצועים בטמפרטורות קיצון. המשותף לשני התחומים הוא שאיפה להוזיל ככל שאפשר את עלות האחסנה של כל קילוואט שעה.
בכל מקרה, הגדלת הביקוש העולמי לסוללות אולי מעכבת מעט את ירידת המחירים אבל גם מגדילה מאוד את כושר הייצור של סוללות, וזה אומר שבטווח מעט יותר מאוחר תהיה צניחת מחירים מהירה יותר.
כך, למשל, חברת Chaowei הסינית, שהיא אחת מספקיות הסוללות של יצרנית הרכב צ'רי, הכריזה בשבוע שעבר (13 ביוני 2026) על תחילת הייצור המסחרי של סוללות סודיום-יון במפעל חדש שמייצר בקצב שנתי של 2 גיגה וואט שעה, ויגיע בהמשך לתפוקה שנתית של 6.5 גיגה וואט שעה של סוללות סודיום-יון.
עוד פורסם השבוע שיצרנית הסוללות CATL תייצר מארזי סוללות סודיום-יון עם תכולת אנרגיה של 300 אמפר שעה ואורך חיים מוצהר של 15,000 מחזורים, ואילו יצרנית הסוללות היפנית פנסוניק משקיעה כ-2.2 מיליארד דולר בהקמת קווי ייצור של סוללות למערכות אגירה בצפון אמריקה.
יצרנית הסוללות והרכב BYD דיווחה לאחרונה על כוונתה להשקיע במחקר ופיתוח, ובייצור, של סוללות סודיום-יון עבור תשתיות אגירה והיא הציבה לעצמה יעד מחיר של 40 דולר אמריקני לקילוואט שעה עד לשנת 2027. למען הפרופורציות צריך לומר שזה כיום המחיר של סוללות ליתיום-יון. מחירן של סוללות סודיום-יון עדיין גבוה כרגע ב-50% ועומד על 60 דולר לקילוואט שעה. בתעשייה מאמינים שככל שמערך הייצור של סוללות סודיום-יון יתרחב, ואיתו גם רשת הספקים והאספקה, צפוי מחיר הסוללות האלה לרדת לרמה של 30 דולר לקילוואט שעה.
חצי מוצק: לחלון הזמנים שלפני מצב מוצק מלא
שנת 2026 רואה התקנות סדרתיות ראשונות של סוללות עם טכנולוגיית "מצב חצי מוצק" (solid-liquid hybrid) אצל יצרנית מסה, ובשונה מסוללות 'מצב מוצק מלא' – שבהן תאי הסוללה לא מכילים אלקטרוליט נוזלי – במצב חצי מוצק יש רכיב נוזלי או ג'ל, אך בכמות זעומה ביחס לסוללת ליתיום רגילה. סוללות 'מצב חצי מוצק' מאפשרות צפיפות אנרגיה גבוהה יחסית ומשפרות את בטיחות הסוללה.
למען הדיוק ההיסטורי נדגיש שסוללות סודיום וסוללות מצב חצי מוצק הותקנו בכלי רכב בסין כבר בשנים 2023-2024. עם זאת, אלה היו ניסיונות ראשונים בסדרות ייצור קטנות יחסית, וחלקם מן הניסויים האלה הופסק לנוכח עלויות גבוהות וביקוש נמוך. למשל, יצרנית הפרימיום-טק NIO, יחד עם יצרנית הסוללות WeLion, החלה לייצר באפריל 2024 באופן סדרתי מארזי 150 קוט״ש עם תאי סוללה חצי מוצקים, אבל לאחר ייצור של כמה מאות יחידות היא נאלצה להפסיק את המכירה לנוכח ביקוש נמוך ועלות גבוהה.
בשעתו זה הוכיח שעל אף שהטכנולוגיה קיימת זה לא בהכרח אומר שהיא גם משתלמת כלכלית. כעת, תחת מותג מסה מבית SAIC, מיוצרות סוללות מצב חצי מוצק (החל מסוף השנה שעברה) ואחת כזאת, עם תכולת אנרגיה של כ-54 קילוואט שעה, מותקנת בגרסת Anxin Edition של MG4. בסוללה הזאת שמבוססת על מנגן, יש רק כ-5% אלקטרוליט נוזלי לעומת כ-20% בתאי סוללת ליתיום-יון רגילה. אנשי MG מבטיחים שהסוללה הזאת מספקת טווח נסיעה של 530 ק"מ לפי תקן CLTC הסיני.
המרוץ ל-1,000 ק"מ
אבן דרך חשובה נוספת שהוצבה השנה היא השגת יעד טווח הנסיעה של 1,000 קילומטרים, ולמרות שכרגע מדובר עדיין בטווח שנמדד לפי התקן הסיני, כלומר לשווה ערך ל-760 קילומטרים לפי תקן WLTP – מדובר ברגע בעל משמעות פסיכולוגית חשובה – בלי קשר לסוג הטכנולוגיה שבאמצעותה זה יושג.
נכון, יש יצרניות רכב שהצהירו על ההישג הזה כבר בשנה שעברה ואפילו קודם לכן, אבל כעת אנחנו מדברים על מותגים עממיים ועל סוללות בגודל ובמשקל (ובעיקר במחיר) שמתאימים לרכב עממי ולא רק למכוניות יוקרה.
לפי אתר משרד הכלכלה והמידע של מחוז הוביי שבסין, יצרנית הרכב דונגפנג תציג כבר בשבועות הקרובים סוללת מצב-מוצק חדשה עם צפיפות אנרגיה של 350 Wh/kg וטווח אפשרי של יותר מ-1,000 ק"מ.
באותו פרסום מפורטת טכנולוגיה שמכונה oxide-polymer composite, ומיוצרת על קו הרכבה שהחל לייצר סוללות כאלה במסגרת פיילוט כבר בשנה שעברה וכעת עבר לייצור מסחרי בהיקף מלא.
יצרנית סוללות סינית חשובה אחרת, CALB, הציגה לפני כחודשיים סוללת מצב חצי מוצק שמיועדת לרכב מסחרי. סוללות כאלה כבר מיוצרות לדבריה בייצור מסחרי ומותקנת בכלי רכב מסחריים קלים מתוצרת צ'רי. אנשי החברה מתחייבים על צפיפות אנרגיה של 400 Wh/kg ומבטיחים שאפשר לטעון אותה מ-30% ל-80% תוך רבע שעב בלבד, בהינתן עמדת טעינה חזקה מספיק.
נזכיר שבכל רכב יש משמעות אדירה למשקל העצמי, שנגזר גם ממשקל הסוללה, אבל ברכב מסחרי קל יש לכך משמעות מיוחדת מפני שכל קילו של סוללה מאפשר קילו אחד פחות של מטען.
סוללה קלה עם צפיפות אנרגיה גבוהה חשובה לציי הרכב המסחרי אפילו יותר מאשר טווח הנסיעה של הרכב.
ומה זה עוזר לנו בארץ הקודש?
כל קפיצת דרך טכנולוגית וכל אבן דרך משפיעות באופן ישיר על כלי הרכב שמגיעים לישראל ונמכרים כאן, ויש יתרון חשוב דווקא לכך שאנחנו לא נראה את שתי הטכנולוגיות החדשות האלה אצלנו עוד השנה.
סין היא המעבדה הגדולה ביותר בעולם לרכב חשמלי ולסוללות של רכב חשמלי, וטוב לנו שהטכנולוגיות האלה עוברות את טבילת האש שלהן שם, ולא על בשרנו שלנו.
היות שמדובר בטכנולוגיות חדשות וכדאי מאוד שמישהו אחר יהיה שפן הניסיונות שלהן – אין סיבה לעצור את הנשימה ומי שתכנן לקנות רכב השנה לא צריך לעצור את הנשימה שלו ולהמתין.
אבל מי שחושב כמה צעדים קדימה ומתכנן את הרכישה הבאה שלו חייב להתעניין מעתה גם בכימיית הסוללה: בימים אלה עברנו מעולם "דו-גושי" עם שתי כימיות בולטות, לעולם "ארבעה גושי" ומעתה כבר לא מספיק להתייחס רק לטווח הנסיעה או לקצב הטעינה. מעתה עלינו לבדוק היטב את כימיית הסוללה, מי מייצר אותה, מה תנאי האחריות ועד כמה מדובר בטכנולוגיה בוגרת.
האם סוללות סודיום טובות יותר מסוללות ליתיום?
לא בכל דבר. צפיפות האנרגיה שלהן לרוב פחות טובה אבל הן אמורות להיות זולות יותר, זמינות יותר ועמידות יותר בקור. לכן הן מתאימות במיוחד לשימושים שבהם מחיר, זמינות וכושר פעולה בסביבה קרה חשובים יותר מטווח הנסיעה.
האם כדאי לדחות רכישת רכב חשמלי ולהמתין לסוללות החדשות?
למי שזקוק להחלפה דחופה של הרכב שלו לא כדאי להמתין וממילא מדובר בטכנולוגיה בתחילת דרכה ועדיף שאחרים "יתגלחו" עליה. למי שמתכנן קדימה ושוקל להחליף רכב בעוד שנתיים או יותר מומלץ מאוד לעקוב אחרי ההתרחשויות בתחומי הסוללות.
האם חשוב ללמוד מושגים חדשים ולבדוק דברים שלא הכרנו עד כה?
חשוב לבדוק ולדעת מה כימיית הסוללה ולא פחות חשוב: מי ייצר אותה ומה תנאי האחריות המדויקים (לא להסתפק רק ב"6 שנות אחריות" או "8 שנות אחריות" אלא להבין על מה היא חלה ובעיקר על מה לא). תמיד גם חשוב לדעת מה קצב הטעינה האמיתי של הסוללה בעמדות ביתיות (AC) ובעמדות טעינה ציבוריות (DC).
שורה תחתונה
השנה, 2026, היא שנת מפנה חשובה בתעשיית הרכב החשמלי בזכות הכניסה המסחרית המתרחבת של שתי טכנולוגיות סוללה חדשות שנוספות לשתי הטכנולוגיות המוכרות.
בעתיד הנראה לעין, ובוודאי עד לסוף העשור הנוכחי, לא תהיה טכנולוגיית סוללה "מנצחת" אחת מפני שלכל כימיה קיימת יש יתרונות וחסרונות. במקביל להתפתחויות האלה מתקיימת צניחה קבועה במחירים של כל סוגי הסוללות מפני שתהליכי הייצור משתפרים והיקפי הייצור גדלים. לכן גם עלויות הייצור הכוללות של כלי רכב חשמליים מוסיפות לצנוח, ובעתיד זה יפעיל לחץ חיובי על הפחתת מחירי הרכב החשמלי החדש.
לקריאה נוספת:
טעינה סופר מהירה בדרך אלינו: BYD בונה באירופה רשת מהירה פי 4 מטסלה סופרצ'ארג'
מי גנב לכם 200 קילומטרים של טווח נסיעה? אלפי תלונות בסין בעקבות עדכוני תוכנה דרך האוויר
