Ad

3 ח"כים מפקחים על 100 מיליארד שקלים

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

משרד התחבורה מתכנן ליישם רפורמה בשוק הרכב באמצעות הצעת חוק, שדורשת את אישור ועדת הכלכלה. וכמה מחברי הוועדה הגיעו ל-16 דיונים שערכה הוועדה עד כה בעניינה של הרפורמה? בממוצע שלושה בלבד, כאשר במחצית מהדיונים משתתפים שני חברי כנסת או חבר כנסת יחיד. כך מפקח המחוקק על שוק שמגלגל 100 מיליארד שקלים בשנה

מאז יולי 2013, קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת 16 דיונים בנושא רפורמה שמקדם משרד התחבורה בכל ענפי שוק הרכב. הרפורמה מקודמת באמצעות הצעת חוק שהכין המשרד, ומאחר ששוק הרכב מגלגל כ-100 מיליארד שקלים בשנה, אפשר היה לצפות להשתתפות פעילה של חברי הכנסת, שתפקידם הוא לפקח על עבודת משרדי הממשלה ולוודא שרק צעדים המשרתים את הציבור הרחב יקודמו ויאושרו.

אלא שמתברר כי דיוני הוועדה בנושא הרפורמה אינם מעוררים עניין רב בקרב המחוקקים. דיוני הוועדה בנושא הרפורמה משכו בממוצע שלושה חברי כנסת בלבד. אולם, הממוצע מטעה: שתי ישיבות, שבהן השתתפו שבעה ושמונה ח"כים, מטות את הממוצע כלפי מעלה, כאשר בתשע ישיבות השתתפו שני חברי כנסת בלבד או חבר כנסת יחיד. אגב, לשתי הישיבות שבהן השתתפו שבעה ושמונה ח"כים הוזמן שר התחבורה, ישראל כץ, ולכן יש להניח כי נוכחות השר הבכיר היא שעודדה את הח"כים לחרוג מאדישותם ולהגיע לדיוני הוועדה.

כמובן שנוכחות בדיוני הוועדה אינה מבטיחה פיקוח יעיל מצד חברי הכנסת על עבודת משרד התחבורה והרפורמה שהוא מקדם. למשל, בכמה דיונים שבהם מופיע ח"כ חנא סוייד ברשימת הנוכחים קשה למצוא עדות לכך שאכן השתתף באופן פעיל בדיון. גם ח"כ צחי הנגבי, שמופיע ברשימת הנוכחים באחת מישיבות הוועדה, לא השתתף בדיון באופן פעיל.

בארבעה דיונים שערכה הוועדה עד כה בנושא הרפורמה, המהווים רבע מסך כל הדיונים, השתתף חבר כנסת יחיד: בשני דיונים היה זה יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, ובשניים אחרים היה זה אחד מממלאי תפקיד היו"ר. כך מצליח משרד התחבורה לאשר סעיפים ברפורמה כאשר רק חבר כנסת אחד משתתף בפועל בהצבעה.

"אני מציע לוועדה לשים לב"
על הצורך בפיקוח מצד חברי הכנסת התריע באחד הדיונים התייחס היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון. "אני מבקש להפנות את היושב-ראש ואת חברי הוועדה, לכך שהצעת החוק שהממשלה מבקשת לאשר מציעה למעשה בעיקרו חוק מסגרת", הסביר עו"ד עצמן. "מה זה אומר? חוק שמסמיך את שר התחבורה לקבוע בתקנות הוראות במגוון של נושאים… לאורך הקריאה אתם תשמעו הרבה פעמים את התיבה 'כפי שקבע השר' או 'שקבע השר'… כלומר הרבה מאוד פרטים שמציעים להסדיר כאן ייקבעו בתקנות".

ומדוע הצעת חוק שכזו דורשת פיקוח של חברי הכנסת? "ישנם נושאים שיש להם השלכה על זכויות-יסוד, על קידום תחרות, על זכויות צרכנים, שמן הראוי שהוועדה תדון ותידרש לפרטים שלהם", הבהיר עו"ד עצמון. "לכן, אני מציע לוועדה לשים לב, בכל מקום שמופיעה התיבה 'כפי שקבע השר' או 'שיקבע השר', לשקול האם יש צורך להחיל כאן פיקוח פרלמנטרי של ועדת הכלכלה (על החלטות השר, ש.ה)".

אולם, מתברר שדבריו של עו"ד עצמון לא השפיעו על חברי הכנסת. בכל הדיונים שערכה הוועדה בנושא הרפורמה בין ה-6 בפברואר וה-22 ביולי – שמונה דיונים בסך הכל – השתתפו לכל היותר שני חברי כנסת. אגב, את אחד הדיונים ערכה ועדת הכלכלה ביום חמישי – יום שבו המליאה אינה מתכנסת, וחברי הכנסת לרוב מבלים במשימות מחוץ למשכן. מספר המשתתפים בדיון היה בהתאם: רק יו"ר הוועדה, ח"כ ברוורמן, טרח והגיע.

מכחלוניזם ועד מפלצת של ביורוקרטיה
כאשר תחזור הכנסת מפגרת הקיץ בעוד כחודשיים, צפויים לחברי הוועדה עוד דיונים רבים בנושא הרפורמה של משרד התחבורה. מתוך 192 סעיפים שכוללת הצעת החוק (עליה מבוססת הרפורמה), אושרו עד כה כ-100 בלבד. האם צפוי שינוי ביחסם של חברי הכנסת לרפורמה, שכאמור עוסקת בשוק המגלגל כ-100 מיליארד שקלים בשנה? המצב הביטחוני, מתחים בין השותפות בקואליציה, וקיצוץ צפוי בתקציבי משרדי הממשלה רומזים על כך שהעניין המועט שמגלים חברי הכנסת ברפורמה עלול להתפוגג לחלוטין.

ובכל זאת, בחודשים הארוכים שבהם מתנהלים הדיונים אפשר לראות לפחות שינוי אחד משמעותי: היחס שמגלה יו"ר הוועדה לרפורמה הפך מחיובי (מאוד) לחשדני. "אנחנו רואים שהרפורמה הזאת היא רפורמה משמעותית ביותר", אמר ח"כ ברוורמן בסיכום הדיון הראשון של הוועדה בנושא הרפורמה. "אני מקווה שבמהירות אנחנו נגיע לרפורמה ברוח הדברים שדיבר השר (כץ). אני מקווה שכל הגורמים יבינו שבסופו של דבר המטרה היא האזרח הישראלי על כל רבדיו, תחרות, מחירים יותר נמוכים, בטיחות ואיכות".

עם חלוף הזמן, אפשר היה לשמוע ניצנים של ביקורת בדברי היו"ר. באחד הדיונים באוקטובר 2013, פנה ח"כ ברוורמן לנציגי משרד התחבורה, ואמר "כחלוניזם אולי זו מילה מאוד פופולרית, אבל הייתי ממליץ לכל שר לעשות ניתוח עלות-תועלת, ולא להגזים ב'אנחנו תוך שנייה נשנה את העולם וכל המחירים ירדו'… אחרי שכחלון עשה את הרפורמה בסלולר, כולם חשבו שכחלון זה תחליף למשה רבנו. כל אחד החליט שהוא רוצה להיות כחלון בכל דקה, אז כל אחד – על כל רפורמה שהוא עושה, אומר – הרפורמה הזאת תשנה מהמסד עד הטפחות. ואני חושב שצריך להרגיע".

את הדיון האחרון שערכה הוועדה עד עתה, בסוף יולי האחרון, כבר סיכם ח"כ ברוורמן עם אזהרה ברורה. "שלא יהיה מצב שנוסיף כל-כך הרבה ביורוקרטיה וקשיים רבים בתחומים אחרים, שבסוף עוד יכולים לייקר את האחזקה והטיפול ברכב… הדבר שאני חושש ממנו ואני אומר אותו כאן, שלא נגיע למצב שמתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף ביורוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה יקרה, הצרכן ישלם".

  • Ad
  • Ad
  • Ad