ב-1 בינואר השנה נכנס לתוקף "מבנה התעריפים החדש בתחבורה הציבורית" אשר לטענת אנשי משרד התחבורה אמור היה לחסוך לרוב המשתמשים הקבועים בתחבורה הציבורית מאות שקלים מידי חודש.
בפועל, כפי שדיווחנו לראשונה ב-TheCar עוד לפני כניסת הרפורמה לתוקף, הסתבר שרבים מן המשתמשים, במיוחד אלה שנוסעים מרחקי נסיעה קצרים יחסית בתוך הערים – דווקא נפגעו מן הרפורמה מכיוון שהמחירים שנדרשים מהם כעת גבוהים יותר מאשר ערב הרפורמה.
דוגמאות נוספות להעלאות מחירים – כפי שגם הבאנו כאן – נוגעות גם לחלק מקווי האוטובוסים הבינעירוניים בין ערים שונות, כרמיאל למשל, עם מצבים שבהם מחיר הנסיעה הוכפל.
באופן כללי, לכן, האמירה של אנשי משרד התחבורה לפיה הרפורמה "הוזילה את מחירי הנסיעה" פשוט לא נכונה.
כעת מסתבר שאפילו במקומות שבהם כן הופחתו מחירי הנסיעה, ואף בעשרות אחוזים, מדובר בהפחתה נומינלית בלבד ולא בהוזלה ריאלית.
למעשה – מסתבר שבשנים האחרונות הייתה גביית יתר של כספים אשר נבעה מכך שבמשרד התחבורה לא הקפידו לדרוש את הורדת המחירים שהתבקשה לנוכח הירידה המתמשכת במחירי התשומות של חברות ההסעה.
מנתונים שהועברו לנו על-ידי חברת 'חשב', אשר בין השאר מנתחת את עליות אחזקת הרכב לארגונים רבים, עולה שבין ינואר 2013 לינואר 2016 ירד מחיר הסולר – אחד מסעיפי ההוצאה המשמעותיים ביותר למפעילי התחבורה הציבורית – ב-30%, ובנוסף לכך ירדה העלות הכללית של אחזקת אוטובוס בכ-8%.
בעוד ששכר נהגי האוטובוסים כמעט שלא השתנה (תוספת שנתית של כ-2,800 ש"ח) ועלות התיקונים עלתה בכ-2,000 ש"ח נוספים, הוצאות המימון ירדו בזכות ריביות נמוכות, וכך גם עלויות ביטוח ו"הוצאות שונות".
בסיכום הכללי זול יותר בכ-8,000 ש"ח לשנה להפעיל אוטובוס בינואר השנה מאשר בינואר 2013, ואם מנכים את הוזלת העלויות מהוזלת התעריפים הרי שהרפורמה שמרה פחות או יותר על תעריפי 2013 ולא באמת הוזילה אותם לצרכן.
היות שדובר משרד התחבורה מתעלם מחובתו להגיב לא טרחנו לפנות אליו לתגובה, אולם אם הוא יבחר להגיב נוסף לכאן את תגובתו.
