חברת קורוס הסינית, שבה שותפים מעתה גם עידן עופר באופן אישי וגם חברת 'קנון הולדינגס' שבשליטתו (ר' פירוט בסוף הכתבה), חשפה השבוע בתערוכת בייג'ין את מכונית התצוגה QAMFREE CONCEPT ובה מנוע בעירה פנימית ללא גלי זיזים.
הרעיון של ניהול שסתומים באופן עצמאי, וללא מערכת ההפעלה המורכבת והמגבילה של גלי זיזים בעלי תזמון משתנה, הפך להיות "הגביע הקדוש" של מהנדסי המנועים בעשרים השנים האחרונות – ואפילו חברות הנדסה גדולות כמו ב.מ.וו. ניסו לפתח מערכות כאלה ונכשלו.
ב-16 השנים האחרונות, ובאופן יותר ממוקד בעשור האחרון, פועלת בשבדיה חברת FreeValve בע"מ, שהיא חברה אחות, אבל נפרדת, של יצרנית מכוניות-העל השבדית קניגזג (Koenigsegg).
פריוואלב פועלת מתוך המטה של קניגזג ומתאמצת להשיג את אותו גביע קדוש: להיפטר מגלי הזיזים וממערכת תזמון השסתומים על-ידי החלפתה בשסתומים עצמאיים אשר נשלטים אלקטרונית בהתאם לדרישות הפעולה של המנוע.
בתחילת השנה הציגה פריוואלב סרטון הדמיה שבו היא מתארת כיצד פועלים השסתומים ההידרו-פניאומטיים-חשמליים שלה, וכעת – אם שיתוף הפעולה עם קורוס אכן יבשיל לייצור סדרתי של מנועי בנזין – היא מציגה פריצת דרך ממשית ועצומה של הטכנולוגיה הזאת.
פריוואלב מכנה את הטכנולוגיה שלה PHEA והיא מתארת את היתרון העיקרי שלה כ"שליטה רבה ומדויקת יותר על תזמון שסתומי היניקה והפליטה של המנוע".
שסתומים הידרו-פניאומטיים-חשמליים: כך זה עובד
השסתומים ההידרו-פניאומטיים-חשמליים פועלים עצמאית, כלומר שהם לא חלק ממערכת תזמון שבה כל אחד מהם מחובר פיזית לשסתומים האחרים, ובאופן שבו ניהול המערכת יכול לקבוע את המועד המדויק שבו הם נפתחים או נסגרים, ואת המהלך המדויק של פתיחתם – כלומר לקבוע כמה לפתוח, מתי, ולמשך כמה זמן. המערכת גם יכולה להשאיר שסתום יניקה סגור כדי לבטל את פעולתו של צילינדר כאשר המנוע לא נמצא תחת עומס.
לטענת השבדים כך יכול המנוע להשיג מומנט (כח) חזק יותר, הספק גבוה יותר, צריכת דלק נמוכה, פליטות נמוכות של זיהום אוויר ואפילו לצמצם את גודלו הפיזי של המנוע ואת משקלו.
במכונית התצוגה של קורוס נחתך חלקו המרכזי של מכסה המנוע כדי שיהיה אפשר לראות דרכו את המנוע, וזהו מנוע בנזין קונבנציונלי בנפח 1.6 ליטר.
אנשי קורוס טוענים שמערכת התזמון ההידרו-פניאומטית-חשמלית הגדילה את המומנט של המנוע הזה ב -47 אחוזים עד ל-330 ניוטון מטר, והעלתה את ההספק ב-45 אחוז עד ל-231 כ"ס מרשימים. בנוסף, צריכת הדלק – לדבריהם – צומצמה בכ-15% ופליטת המזהמים נחתכה בעד 30%.
החלפת מערכת התזמון הקונבנציונלית במערכת הזאת מאפשרת למהנדסי המנועים לוותר על שיטת ההזרקה הישירה, אשר יוצרת רמת פליטות גבוהה מאד של חלקיקים, ועדיין להגיע ליחס דחיסה גבוה, ואילו במנועים מוגדשי טורבו קל יותר לחסל לגמרי את "השהיית הטורבו".
כאמור, חברת 'פריוואלב' החלה את פיתוח הטכנולוגיה עוד בשנת 2000, ובמהלך העשור האחרון פיתחה שישה דורות של המערכת הזאת – ואלה נוסו, לדברי החברה, גם במעבדה וגם על כלי רכב אמיתיים על דרכים ציבוריות.
אנשי קורוס לא מפרטים, למרבה הצער, מתי בדיוק תושק מכונית סדרתית אמיתית עם מנוע כזה, אם כי הם טוענים ש"הדבר אפשרי בתוך שנתיים", ומאליו ברור שהשאלה המשמעותית ביותר נוגעת לרמת האמינות של מערכת כל כך מורכבת, שאמורה לפתוח ולסגור שסתומים כנגד בוכנות שמתקרבות ומתרחקות מהם בקצב של 10,000 פעמים בדקה או אף יותר.
שרפו 650 מיליון דולר
מיזם קורוס הוקם במקור על-ידי יצרנית הרכב הסינית צ'רי ו"החברה לישראל", ובמהלך כמעט 7 שנות הפעילות הראשונות שלו השקיעה בו "החברה לישראל" יותר מ-650 מיליון דולר מבלי לראות כל החזר על ההשקעה.
בינואר 2015 הוקמה חברת 'קנון הולדינגס' במהלך של "ספין אוף" מהחברה לישראל, ובתוך כדי כך הועברו לקנון אחזקותיה של החברה לישראל במספר חברות, בהן גם הבעלות על 50% מ'קורוס'.
בכך הסתיימו, למעשה, קשריה של "החברה לישראל" עם 'קורוס', ועם צ'רי בקשר ל'קורוס'. בדוחות האחרונים שפרסמה 'החברה לישראל' ואשר נגעו ל'קורוס' היא העריכה שקורוס לא תגיע לרווחיות לפני שנת 2017.
המצב הנוכחי, כאמור, הוא שצ'רי מחזיקה ב-50% מ'קורוס', 50% הנותרים מוחזקים בידי חברת קנון שבשליטת עידן עופר, אשר אף העמידה לקורוס ערבות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, ואילו עידן עופר, כך פורסם, צפוי להשקיע באופן אישי כ-50 מיליון דולרים ב'קורוס'.
