בתאונה מחרידה שהתרחשה בלילה שבין שבת לראשון (שעון ישראל) באזור 'קרלטון וודס' המיוער שבמדינת טקסס, ארה"ב, נשרפו למוות שני גברים, האחד בן 59 והאחר בן 69, לאחר שנלכדו במכונית מדגם S של טסלה שסטתה מן הכביש והתנגשה בעץ במהירות גבוהה. שני הדברים שהופכים את התאונה הזאת לחשובה ביותר בעידן שבו אנחנו נמצאים הם ראשית לכל העובדה שהיא גרמה לשריפה רצינית ביותר, וכן הטענה שבשעת התאונה לא נמצא נהג מאחורי ההגה: גופתו החרוכה של אחד הגברים נמצאה במושב שלצד הנהג, והשנייה נמצאה במושב האחורי.
בשל החשיבות הרבה שלה צפויה תאונה מחרידה זאת להיחקר לעומק על-ידי NTSB – (המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה) שהיא הרשות הפדרלית האמריקנית שעוסקת בחקירות של תאונות תחבורה בעלות משמעות מיוחדת. חקירה כזאת עשויה להאיר פרטים חשובים שלא ידועים כרגע, אבל לנוכח העובדה שכל העולם עובר כעת שתי מהפכות מקבילות ולא בהכרח קשורות – בתחום החשמול ובתחום הנהיגה האוטונומית – יש מקום להתייחס לכל הפחות אל סימני השאלה שעולים בנוגע לשתי סוגיות אלה.
ראשית לכל, העובדה היא שההתנגשות של המכונית בעץ גרמה לשריפה גדולה מאד. לדברי רשויות הביטחון בטקסס נדרשו ארבע שעות וכ-30,000 גלונים של מים (113,500 ליטרים) כדי לכבות את השריפה, והשאלה הדרמטית היא מה היה חלקה של הסוללה בהתלקחות השריפה ובעיקר בעוצמת הבעירה.
לכשעצמה, שריפת מכונית כתוצאה מתאונה היא אמנם לא דבר שכיח בימינו אבל גם לא לגמרי נדיר. אבל אם סוללות ליתיום-יון, שממילא ידועות כבלתי יציבות מבחינה טרמית וכאלה שדורשות מערכת קירור יעילה – מגדילות משמעותית את הסכנה הרי שמדובר בבעיה גדולה. בסוף העשור הנוכחי צפויות כמחצית מן המכוניות החדשות שיעלו על כבישי העולם להיות חשמליות, בחלק מן המדינות לא יימכרו מכוניות חדשות שאינן חשמליות, ואם סוללות מגדילות משמעותית את הסיכוי לשריפות כתוצאה מתאונות הרי שנדרשת חשיבה מחודשת אודות טכנולוגיות של אגירת חשמל בסוללות.
טסלה היא אחת מיצרניות הרכב החשמלי שמחזיקה בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום הסוללות, וזה היה נכון בשעתו גם לגבי מכוניות מודל S שיוצרו בשנת 2019 – כמו זו שהייתה מעורבת בתאונה בטקסס. בעתיד הקרוב תתחיל טסלה לייצר לכל הפחות חלק מן הסוללות שלה בעצמה, אבל מאז שנת 2011 יוצרו רוב הסוללות שלה על-ידי חברת פנסוניק היפנית. אחד הדברים שמייחדים את הסוללות של טסלה הוא שימוש תכוף בטעינה מהירה אשר מזרימה כמות גדולה של אנרגיה לתוך הסוללה, והספקים גבוהים של מנועי המכוניות ששואבים מהן במהירות אנרגיה רבה. תהליכים כאלה יוצרים חום רב ומגדילים את סכנת ההתלקחות.
במהלך השנים האחרונות גדלו באופן משמעותי הביקוש וגם ההיצע של סוללות לרכב חשמלי, ושוק זה נשלט ברובו על-ידי חברות סיניות, יפניות וקוריאניות. שיפורים רבים מוכנסים באופן קבוע ומהיר לסוללות השונות, אבל מצד שני הן גדלות פיזית וכך גם צפיפות האנרגיה שלהן וגם הדרישות שהן עומדות בהן מבחינת מחזורי טעינה. לאחרונה נאלצה יונדאי לבצע את הקריאה הגדולה ביותר לתיקון של סוללות לרכב חשמלי לאח שהתגלה כשל בסוללות מתוצרת LG, והכשל הזה – לטובת מי שלא עקב – גרם להתלקחות ספונטנית של מכוניות. במילים פשוטות: בטכנולוגיות השכיחות כרגע סוללה היא מרכיב רגיש שמגדיל את הסיכון לשריפות.
בלי ידיים
כאמור, על-פי דיווחי הרשויות בטקסס התרחשה התאונה המחרידה בשעה שאף אחד מבין שני ההרוגים לא נמצא מאחורי ההגה של המכונית, וטענה זאת מצטרפת לעשרות תיעודים ברשתות החברתיות של נהגים בדגמי טסלה אשר משתעשעים יותר מידי עם פונקציות הנהיגה האוטונומית.
צריך לומר את זה באופן הברור ביותר: אנשי טסלה טעו והטעו כאשר בחרו למערכת הסיוע לנהיגה שלהם את השם "Auto-Pilot" מפני שהוא יוצר את התחושה הלא נכונה כאילו שמדובר באמת ב"טייס אוטומטי" שמסוגל לשלוט לבדו במכונית, בשעה שהמכניות לא באמת עומדות בסטנדרטים הנחוצים לנהיגה אוטונומית ברמה 3, שלא לדבר על יותר מכך.
מצד אחד, ב"ספר הרכב" של דגמי טסלה כתוב במפורש ש"התכונות המופעלות כיום דורשות פיקוח אקטיבי של הנהג ולא הופכות את הרכב לאוטונומי", וטסלה אף מזהירה את הנוהגים במכוניותיה מפני נהיגה לא אחראית ומחתימה אותם על נוסח שחרור מאחריות. בנוסף, כל נהג עם שכל בקודקודו אמור להבין שנהיגה "ללא ידיים" וללא שליטה קבועה של הנהג במתרחש מסכנת אותו ואת שאר משתמשי הדרך. מצד שני – באומה שדורשת מיצרנים של חומרי ניקוי לכתוב על האריזות שלהם שהחומרים לא מיועדים למאכל – מובן מאליו שלא לכולם יש שכל.
לטסלה יש עדת מעריצים עצומה, וחלק קטן ממנה משתף ברשתות החברתיות סרטונים שבהם נראים נהגים נוהגים "ללא ידיים" למשך זמן רב, או כאלה ש"ישנים על ההגה", ואף מתעדים נהיגות שבהן אף אחד לא נמצא במושב הנהג. השחקן ג'יימי פוקס, למשל, שיתף סרטון בערוץ היוטיוב שלו שבו העמיד פנים שהוא ישן ליד ההגה של טסלה מודל 3, והתנהגות כזאת של ידוענים מהווה מקור השראה לטיפשים אחרים.
הבחירה של טסלה בכינוי "טייס אוטומטי" למערכת הסיוע לנהיגה שלהם, וההליכה של אילון מאסק "על הגבול" ברבות מן ההתבטאויות שלו אודות המערכת הזאת – יוצרים קרקע פוריה למעשי טיפשות ומשחקים מטומטמים שגורמים לאסונות. לפני חודשים אחדים התארח אילון מאסק בפודקאסט של ג'ו רוגן ואמר שם ש:"אני חושב שה"טייס האוטומטי" נעשה מספיק טוב כדי שלא תצטרך לנהוג רוב הזמן, אלא אם כן אתה באמת רוצה". ואכן – לפי דיווח של הניו-יורק טיימס – נשותיהם של שני הגברים שנהרגו בתאונה שמעו אותם אומרים שהם רוצים לצאת לנסיעה ודיברו על תכונות "הטייס האוטומטי" של הרכב.
אם לא די בכך, טסלה – שמתקינה מערכות סיוע לנהיגה כמעט בכל הדגמים שלה, מציעה בחודשים האחרונים תמורת כ-10,000 דולרים נוספים את תכונת "נהיגה אוטונומית מלאה" (FSD), ואף שחררה לאחרונה גרסת בטא של "תוכנת נהיגה עצמית מלאה" (FSD beta) ללקוחות ששילמו תמורת פונקציית FSD פרימיום. אגב – בגרמניה אסר בית המשפט על טסלה להשתמש בפרסומים שלה בביטויים המקבילים ל"טייס אוטומטי" ו"יכולת נהיגה עצמית מלאה" לאחר שקיבל את הטענה לפיה מדובר בהטעיית צרכנים והפרזה ביכולות הממשיות של המכוניות.
בשנה שעברה הצהיר יו"ר ה- NTSB ש"הגיע הזמן להפסיק לאפשר לנהגים בכלי רכב עם מערכות סיוע לנהיגה להעמיד פנים שיש להם מכוניות אוטונומית", אבל שעות ספורות לפני התאונה צייץ אילון מאסק בטוויטר (כהרגלו) והבטיח ש"הסיכוי שטסלה עם "טייס אוטומטי" תהיה מעורבת בתאונה הוא עשירית מזה של רכב ממוצע". לנוכח התבטאויות כאלה אין זה מפתיע שמינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) חוקר בימים אלה 27 תאונות קשות שבהן היו מעורבות מכוניות מתוצרת טסלה, ובין השאר נבחנת שאלת מעורבות של פונקציית ה"טייס אוטומטי" ו/או של תכונות FSD בתאונות אלה.
כאמור, התאונה בטקסס צפויה להיחקר לעומק, אבל ככל שאפשר ללמוד מן הדיווחים אודותיה ה'מודל S' נסעה רגע לפני ההתנגשות במהירות גבוהה על כביש מפותל. גם אם יתברר שבמכונית לא הופעלו בעת התאונה תכונות "נהיגה אוטונומית" רגילות או פרימיום – אפשר לצפות שמערכות הסיוע לנהיגה ישאירו את המכונית על הכביש. במבחן התוצאה – מערכות אלה לא התאימו את מהירות הנסיעה ו/או את כיוון ההיגוי של המכונית למצב הכביש. בראיה ארוכת טווח אין בכלל ספק שלנהיגה אוטונומית יש פוטנציאל רב לצמצום דרסטי של מספר תאונות הדרכים בעולם. השאלה היא אם תעשיית הרכב, והרגולטורים ברחבי העולם, עושים את כל מה שאפשר כדי לצמצם את הסכנות כרגע, בעידן שבו טכנולוגית נהיגה אוטונומית טרם הבשילה.
