הפתעות בתיבת הדואר. שעות ספורות לאחר פרסום כתבה שלנו אודות התארגנות של עורכי דין בצרפת לפעולה משפטית כלל אירופאית כנגד רנו בקשר לפגם הסדרתי במנועי הטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר – נחת בתיבת הדואר שלנו "אקדח מעשן" מרתק שנחשף כאן בחשיפה עולמית ראשונה.
מקור בחו"ל שלח אלינו את מה שנחזה להיות כמו מסמך פנימי אותנטי של חברת רנו מחודש פברואר 2016. במסמך, שמוכתר בכותרת "סודי" ונכתב בו שמטרתו להניע את מקבלי ההחלטות לפעולה – מודגשת מסקנה שמבוססת על בדיקות מעבדה: הסיבה לכשל המנועים הוא תכנון לקוי שלהם, ולא פעולה שננקטה או לא בוצעה על-ידי המשתמשים ברכב.
המסמך מתאר תוצאות בדיקות שנערכו בעשרה מנועי H5F כושלים שנבדקו על-ידי רנו ברבעון האחרון של שנת 2015. מדובר במנועי טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר שתוכננו על-ידי רנו בשנים 2008-2012 ויוצרו על-ידיהם משנת 2012 ועד לשנת 2016. אצלנו, בישראל, הם מניעים מכוניות מתוצרת רנו, ניסאן ודאצ'יה שהאחרונות שבהן עלו על הכבישים שלנו בשנת 2018.
לקריאה נוספת:
בתחילת המסמך נכתב שהמטרה שלו היא "הפצת תוצאות הבדיקה", מן הסתם אל רשימת תפוצה רלבנטית של מקבלי ההחלטות בחברת רנו, כאשר "הציפייה" מן המסמך הזה, כך נכתב, היא "התחשבות במסקנות" שלו.
במסמך מתוארת האנליזה שבוצעה בעשרה מנועים שככל הנראה הוחלפו בכלי רכב של לקוחות על-ידי היצרנית במסגרת אחריות היצרן. תיאור הממצאים כולל בין השאר היתוך של שסתום אחד בכל מנוע, משקעים על שסתומים רבים וסימני היתוך נוספים על בוכנות, ומתוך הממצאים מתואר באופן תמציתי וברור מנגנון הכשל שהוביל לקטסטרופה ולהרס המנועים.
מסקנת הדוח: מנגנון הכשל נובע מתכנון לקוי ו"לא נמצאה אף סיבה אחרת", כלומר, למשל, שלא מדובר בבעיית תחזוקה.
מנגנון הכשל, או "שרשרת סיבתית אמיתית" בלשון המסמך, מתאר "חוסר דחיסה בצילינדר" שהוביל ל"איטום שסתום פליטה גרוע" וכן ל"היתוך שסתומים ותושבת שסתום של שסתומי יניקה" שהוביל ל"מעבר בוצה/פיח בין התושבת לשסתום הפליטה" שגרם ל"אובדן הידוק השסתום" (ואטימה – ג.מ.) ומכאן ל"מעבר זרימת חום בין התושבת לשסתום" ול"התכת שסתום הפליטה" ול"אובדן כוח מנוע".
תחת הסעיף "סיכום והערות" נכתב כך: "במסגרת ניתוחי M011 H5F ברבעון הרביעי של 2015 מצאנו עלייה במקרים של התכת שסתום פליטה. הקילומטראז' של כלי הרכב נע בין 26,009 ל 70,999 ק"מ… בדיקת המנועים העלתה את הדברים הבאים: התכה של שסתום פליטה אחד בלבד לכל מנוע, (השסתום עצמו) שונה ממנוע אחד למשנהו, נוכחות משקעים על "פטריית" שסתומי היניקה, אין בעיה של סיבוב שסתומים, מוטות שסתומי הפליטה (במצב) ירוד במיוחד כולל בשסתומים סמוכים, נמצאו מכתשים קטנים (על "פטריית השסתום")".
בהמשך מצורפת הערה חשובה: "לא נרשמו תלונות של לקוחות על צריכת שמן בקשר לכשל זה" – ובפירוש שלנו – לקוחות לא הספיקו להבין שקיימת "בריחת שמן" והם גם לא קיבלו על כך כל התראה חזותית בלוח השעונים.
בבדיקת מעבדה שמצורפת לדוח נכתב שמדובר בתוצאות חריגות ביחס לקילומטראז' הנמוך של המנועים, וש"לא ניתן לשלול צריכת שמן בעת פעולת היניקה". בהמשך נכתב: "עבור כל המנועים שנבדקו… (נמצאה) צריכת שמן חריגה".
חובת הזהירות
חשוב להדגיש: המקור שממנו קיבלנו את המסמך נחשב בעינינו לאמין מאד אבל באופן טבעי הוא לא יכול לגלות לנו כיצד התגלגל אליו המסמך ומה רמת המהימנות שלו. התחושה שלנו היא שמדובר במסמך אותנטי, בין השאר מפני שבשלב זה – כאשר הנושא נמצא תחת חקירה פלילית בצרפת, לאף אחד אין אינטרס להפיץ מסמכים מזויפים.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש ולזכור שמדובר במסמך מודלף ולא בפרסום רשמי של רשות חקירה, וכך גם צריך להתייחס אליו.
בהנחה שזה מסמך אותנטי מדובר ב"אקדח מעשן" עם פוטנציאל הפללה משמעותי, וזה קצה חוט חשוב עבור כל מי שיחקור ברצינות את רנו. יש בו שמות של מי שחיבר את המסמך ושל מי שקיבל אותו (השמות הושחרו על ידינו למען הזהירות אך הם מופיעים במסמך המקורי) ומכאן קצרה הדרך לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות בתוך מסדרונות הנהלת רנו.
מרגע שמנגנון הכשל ברור הפעולה הסבירה של כל חברה צריכה להיות ראשית לכל לקיחת אחריות אחורה וטיפול בכל מי שכבר נפגע מן הכשל, "עצירת הדימום" – כלומר מניעת נזקים נוספים מכל מי שעלול לחוות את הכשל בטווח הזמן המיידי, וטיפול קדימה כדי למנוע נזקים, ובעיקר סיכון, מכל מי שעלול להינזק בעתיד.
הפעולה הוודאית היחידה שבוצעה על-ידי רנו היא הפסקת הייצור של המנוע הפגום הזה בשנת 2016, אם כי החברה המשיכה למכור את המכוניות שכבר יוצרו, ואצלנו בישראל הן נמכרו כאמור גם בשנת 2018. פעולה שלא בוצעה על-ידי רנו ויש לה היבט פלילי – היא שליחת אזהרה לבעלי הרכב מפני האפשרות של כשל במנוע. אשמה פלילית, ובוודאי מוסרית, תתקיים אם יוכח שמנהלים בחברה ידעו שלקוחות שלהם עלולים להיתקע באמצע כביש מהיר ולסכן את חייהם ואת חיי משתמשי הדרך האחרים אבל לא פעלו כדי למנוע את הסיכון הזה.
פעולה פשוטה נוספת שלא בוצעה היא הארכת אחריות למנועים, והמשמעות הכלכלית שלה פשוטה: רנו גרמה ללקוחות שלה לשלם על טעות שלה.
בהנחה שהחקירה הפלילית בצרפת תבוצע ללא מורא וללא משוא פנים סביר שקצה החוט שנחשף במסמך הזה יוביל אל מסמכים נוספים ותכתובות נוספות, וצריך לקוות שאם היו מנהלים שסיכנו ביודעין את משתמשי הדרך הם יועמדו לדין.
בהקשר הישראלי – מסמך זה מחזק את הצורך בהתערבות פעילה, לשם שינוי, של משרד התחבורה הישראלי במטרה לחייב את רנו לבצע קריאה לתיקון של כל המנועים הפגומים.
אם אתם הבעלים של מכונית שבה מותקן מנוע TCe 1.2 ונתקלתם בבעיה דומה – כתבו אלינו ל: editor.thecar@gmail.com.
