Ad

פורסם תקן לקורקינטים, והם עדיין לא חוקיים בישראל

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מכון התקנים פרסם סוף סוף את התקן הישראלי לגלגינוע, הלא הוא קורקינט חשמלי. אלא שמשרד התחבורה עדיין לא העביר לוועדת הכלכלה את תקנות התעבורה שיאפשרו שימוש חוקי בכלים כאלה בישראל

לאחר כארבע שנים של סחבת בין משרדית, ולמעלה מעשור שבו קורקינטים חשמליים מתגלגלים באופן לא חוקי על כבישי הארץ, פרסם לאחרונה מכון התקנים תקן ישראלי לקורקינטים מממונעים, ומספרו ת"י 6230.

למעשה, תקן ישראלי אמור להיכתב רק במקרים שבהם לא קיים תקן אירופי מתאים, וכאשר קיים תקן כזה – כמו לגבי קורקינטים – אמורה המדינה לאמץ אותו כלשונו, או עם התאמות נדרשות.

למרות זאת, במשרד התחבורה שלנו התעקשו להכין תקן ישראלי מיוחד לקורקינטים חשמליים כתנאי לאישור המכירה והתנועה שלהם בדרכים, תהליך שארך זמן רב.
בינתיים נוצרה בישראל מציאות אבסורדית שבה פקחי משרד התחבורה רדפו אחר מספר עסקים, ואף הגישו כתבי אישום בגין מכירת קורקינטים חשמליים, בעוד שעשרות עסקים אחרים הוסיפו לפעול לאור היום ולמכור קורקינטים באין מפריע. ההערכה היא שכיום נמצאים בשימוש קבוע יותר מעשרת אלפים קורקינטים חשמליים ברחבי הארץ.

גם כעת, לאחר פרסום התקן, מכירתם של קורקינטים חשמליים, והשימוש בהם, עדיין אינם חוקיים היות שמשרד התחבורה לא טרח לפרסם תקנות מתאימות לפקודת התעבורה.

IMG_1688

לא מיותר לציין שכבר בחודש אפריל 2010 קיימה ועדה של משרד התחבורה, בראשות חנניה אפנג'ר, "מבחן שטח" לבחינת השימוש בקורקינט חשמלי ככלי תחבורה אישי עירוני. אותו ניסוי הוגדר ככזה שנועד להגדיר את הנתונים הנדרשים מכלים אלה ותאפשר את השימוש בהם בישראל.

הניסוי בוצע בראשות ובהנחיית ד"ר שי סופר, מי שהיה בשעתו מנהל אגף טכנולוגיות ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכיום משמש כמדען הראשי של משרד התחבורה.
סופר אמר באותה הזדמנות ש"אנו רואים חשיבות רבה של הכלים הללו בהפחתת גודש התנועה בערים, הם תורמים לאיכות הסביבה בכך שאינם מזהמים ואינם תופסים מקומות חנייה. מטרת הבחינה היום היא להיסגר על נושא הספק המנוע והמשקל, אילו אמצעי בטיחות נדרשים, רישוי וביטוח, האם הכרחי שיהיו מתלים או צמיגים פניאומאטיים ועוד".

ארבע וחצי שנים מאוחר יותר לא טרחו קברניטי משרד התחבורה לנסח את המסגרת החוקית, תקנות משנה לפקודת התעבורה, שמתוקפה אפשר יהיה להפוך את הקורקינטים לחוקיים כך שישתלבו במערכת התנועה ויסייעו להפחתת גודש התנועה בערים.

תיקנו את התקן

התקן הישראלי 6230 מגדיר את דרישות התקינה מקורקינטים (שנקראים בשפת התקן "גלגינוע"), "המיועד לנסיעה עירונית בשבילי אופניים או בשול הימני של דרך עירונית בדרכים שאין בהם שבילי אופניים".

"התאמה לדרישות התקן", נכתב במבוא לתקן, "אינה מהווה אישור תנועה בשבילי אופניים או בשולי הכביש. אישור התנועה יהיה כמפורט בפקודת התעבורה ובתקנותיה. התקן נועד לגלגינוע בעל מנוע חשמלי שהספקו עד 800 וואט, ומהירותו עד 25 קמ"ש, או כאמור בפקודת התעבורה ובתקנותיה".

בדרישות התקן הישראלי לקורקינטים נקבע בין השאר שמשטח הדריכה, עליו ניצב הרוכב, יהיה בשטח מינימלי של 600 סמ"ר, וגם אם מותקן עליו מושב לא ייפגע גודל השטח הזה.

IMG_1674

משקלו העצמי של הקורקינט יהיה 60 ק"ג לכל היותר, רוחבו לא יעלה על 60 ס"מ, יהיו לו בלם קדמי ובלם אחורי ואפשר יהיה להפעיל את כל אחד מהם בנפרד או יחד.
הפעלת הבלמים חייבת לנתק את המנוע החשמלי, כאשר הכלי נמצא בטעינה הוא חייב להיות מנוטרל (משולל יכולת הנעה), וחייבת להיות מותקנת בו "מערכת חישה לבקרת הספק המנוע בהשוואה למהירות הגלגינוע ולמצב המצערת, שתבטיח כי מהירותו לא תהיה גדולה מהמהירות המקסימלית שתוכנן עבורה".

קורקינט עם מושב חייב שתהיה מותקנת עליו לכל הפחות מראת צד אחת, והמצערת, שאסור שתהיה חלק מידית האחיזה – חייבת לחזור לאחור עם שחרורה.
בחזית הקורקינט יותקן פנס לבן, ובאחוריו פנס אדום, וכן יותקנו עליו מחזירי אור כמקובל באופניים, כמו גם צופר או פעמון אזהרה. בנוסף, לקורקינט תהיה רגלית צד אשר פתיחתה תנטרל את פעולת המנוע.

קורקינט יימכר בישראל עם חוברת הוראות בשפה העברית שתכלול גם את המפרט הטכני, גם הוראות תחזוקה ובטיחות, וגם הנחיות לרכיבה בטוחה. על גבי השילדה, במקום גלוי לעין, יוטבע מספר השילדה של היצרן.

בין לא מעט דרישות הגיוניות וסבירות מסתתרים גם שרידיהם של מאבקים שהתחוללו מאחורי הקלעים של ועדת התקינה. כך, למשל, אחד האזכורים בתקן הוא של דרישות אמריקניות שנוגעות לצעצועים ולא מהוות תקן, ואילו האזכור לתקן האירופי נעדר ממנו.

במהלך הכנת התקן סרב מכון התקנים לפרסם את הפרוטוקולים של הדיונים, משל היה מדובר בסודות מדינה, ועד שאלה יפורסמו אי אפשר לומר מי היו המושכים בחוטים והאם היו או לא היו אינטרסים צרים מעורבים בתהליך.

בינתיים, כל עוד שלא נוסחו דרישות מתאימות אי אפשר גם לבקש או לקבל אישורי יבוא, לכן נוצרה העדפה לכלים שמיוצרים בישראל ולכאלה שמוברחים לישראל באופן לא חוקי, וגם זאת מנפלאות הביורוקרטיה שלנו.

  • Ad
  • Ad
  • Ad