נהגת של פולקסוואגן פולו משנת 2000 העמידה את המכונית על אי תנועה, לאחר שהמנוע כבה לפתע. כשחזרה מתחנת דלק גילתה שהמכונית הועפה למרחק של עשרות מטרים. תביעתה נגד הנהג הפוגע נדחתה, לאחר שבית משפט קבע כי נסיעה במכונית ישנה שעברה יותר מ-130 אלף ק"מ, וללא הוכחה לתקינותה, מחייבת זהירות מוגברת
לפני כחצי שנה נהגה ש' בפולקסוואגן פולו משנת 2000, שהייתה בבעלותו של חבר. בזמן שנסעה בכביש מספר 5, כבה לפתע מנוע המכונית. מאחר שלא היו שוליים במקום, נאלצה ש' להשאיר את המכונית על אי-תנועה, ולאחר מכן הלכה לתחנת דלק סמוכה, שכן חשבה שהסיבה לתקלה הייתה מחסור בדלק. כאשר חזרה מתחנת הדלק, גילתה שהמכונית הקטנה הועפה למרחק של עשרות מטרים, וכתוצאה מכך נגרם נזק כבד ואף נפגעה אישה במכונית הפוגעת.
ש' ובעל הפולו הגישו תביעה נגד נהג המכונית הפוגעת, בטענה כי התאונה נגרמה באשמתו ולכן עליו לשלם על תיקון הנזק שנגרם למכונית. אולם, לשופטת כוכבה לוי מבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב לא היה ספק כי נהג המכונית הפוגעת אינו אשם, ואף אין לייחס לו אשם תורם. למעשה, השופטת קבעה כי מאחר שמכונית הפולו הייתה ישנה – ואף לא הוגשה ראייה לכך שהייתה תקינה בזמן התאונה – חלה על ש' ובעל המכונית חובת זהירות מוגברת.
"עצם הנסיעה ברכב כה ישן, לאחר שגמא כ-131,000 ק"מ ובהיעדר אסמכתא לתקינותו, מטילה על התובעים אחריות מוגברת בנסיבות בהן דמם המנוע בדרך בין עירונית", הבהירה השופטת לוי בפסק הדין שבו דחתה את התביעה שהגישו ש' ובעל המכונית.
בהמשך גם העלתה השופטת לוי תהיות באשר לדרך שבה נרכשה מכונית הפולו. "מדובר ברכב ישן, אשר נרכש זמן קצר מאוד לפני התאונה", כתבה השופטת בפסק הדין. "מבחינת התובעים, הרכב כנראה לא היה מוכר להם. הם לא הכירו את מגבלותיו. גם לא נוכחתי כי נערכה לו בדיקת תקינות ושהיה תקין או כשיר לנסיעה. מהתובע (בעל המכונית, ש.ה) הבנתי כי לא בדק את הרכב בטרם רכישתו, כי הוא 'מתמצא'. הוא התרשם ממראה עיניו שהרכב תקין".
למרות שקיבלה את גרסתה של ש', לפיה העמדת המכונית על אי התנועה נעשתה בלית ברירה, דחתה השופטת לוי את טענתה בעניין אחריותו של הנהג הפוגע. "אי התנועה המדובר הוא קטן, (ו)צר מרוחב של מכונית", הסבירה השופטת, "למקרה שנוסעות מכוניות בשיירה או שרכב גבוה מסתיר לרכב שנמוך שלאחריו, הרי שנהג הרכב הנמוך – במקרה זה, הנתבע – לא יכול היה לראות את הרכב 'החונה' על אי התנועה, לא היה יכול לצפות הימצאות של רכב, ולא יכול היה למנוע את התאונה גם אם היה נוהג במרב הזהירות".
סיכום פסק הדין חד-משמעי וברור. "איני רואה לנכון לייחס אחריות כלשהי, ולו אחריות תורמת מזערית לנתבע", פסקה השופטת לוי. "הנזק שאירע לרכב התובעים הוא בבחינת נזק עצמי, אשר לא ניתן לראות את הנתבע כמי שאחראי לו – או כמי שתרם לו, ולו חלקית".
לאחר קביעתה זו, אף החליטה השופטת לוי כי ש' ובעל הפולקסוואגן ישלמו לנהג המכונית הפוגעת סכום של 1,200 שקלים בגין הוצאות המשפט.
