נלחמים ביוקר המחיה: המדריך לחיסכון בדלק ולהכנה לבחירות

כך תחסכו אלפי שקלים בשנה בהוצאות הדלק שלכם. וגם: מה צריך לדרוש מן המתמודדים בבחירות הקרובות?
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פלישת רוסיה לאוקראינה גרמה בין השאר למשבר אנרגיה חמור ולזינוק במחירי הנפט והגז, וכל מי שעדיין לא עבר למכונית חשמלית מרגיש את זה היטב בכל תדלוק. כל שקל שנוסף למחיר הבנזין והסולר מנפח ב-50-60 שקלים את הוצאות משק הבית בכל תדלוק, ובהתאם לצרכי התחבורה זה מטיל על כל משפחה עול נוסף שעלול להסתכם באלפי שקלים בשנה.

משבר קורונה ומשבר ההובלה העולמי שנגרם כתוצאה ממנו הזניקו את מחירי רוב המוצרים והשירותים בארץ ובעולם גם בלי קשר להתנהלות הרוסית, והתוצאה היא לחץ כלכלי מטריד ואף מפחיד על משקי הבית בישראל. משרד האוצר, במהלך חכם שאי אפשר שלא לייחס לו גם ניחוח בחירות, הפחית את מס הבלו שמוטל על דלק בחצי שקל עד לסוף חודש יולי ולשקל לליטר מ-1 באוגוסט עד לסוף אוקטובר.

 

מס הגודש ותרבות הקומבינה יפגעו במעמד הביניים

 

הפחתת מס בלו בעת משבר, כאשר ברור שמדובר בעת חרום שלא תימשך זמן רב, מוצדקת בהחלט היות שהיא מצמצמת את הפגיעה בכלכלה ואת הלחצים האינפלציוניים. עם זאת, ממשלת ישראל גובה מידי שנה כ-19 מיליארד שקלים כמס בלו. בנוסף – בלו הוא כרגע "מס השימוש" היחיד על רכב, כלומר המס היחיד שעשוי לצמצם שימוש ברכב על כל העלויות החיצוניות שנגרמות כתוצאה ממנו (זיהום אוויר, תאונות, עומס על הכבישים). לכן ברור שמדובר ב"עזרה ראשונה" לזמן קצוב, ושהפתרונות לטווח הבינוני והארוך חייבים להיות הרבה יותר יסודיים ועמוקים.

למשל, ממשלת ישראל הבאה, באמצעות משרדי האוצר, התחבורה והאנרגיה, חייבת לקדם תוכנית לאומית לצמצום השימש בדלק בישראל – גם כדי לצמצם את התלות באנרגיה מיובאת והוצאת מט"ח, גם כדי לצמצם את זיהום האוויר ואת פליטות הפחמן, ובעיקר כדי להכין את המדינה לעידן הרכב החשמלי שמתרגש על העולם כולו. תוכנית כזאת תתבסס מצד אחד על מסע הסברה נרחב שיעודד את הציבור לחסוך בדלק, ומאידך על יישום פתרונות תחבורתיים שכבר פועלים בעולם. בכתבה זאת נתאר מה צריך לכלול מסע הסברה כזה וכיצד העקרונות שלו מועילים כבר כרגע לכל אחד ואחת מאיתנו, ונתאר גם פתרונות נדרשים ברמה הלאומית.

תתחילו לחסוך בדלק כבר היום

המדיות השונות גדושות בכתבות עם "טיפים לחיסכון בדלק", ואלה כוללות פעולות טריוויאליות – החל מנסיעה עם חלונות סגורים והקפדה על מילוי לחץ אוויר מתאים בצמיגים, וכלה בתחזוקה איכותית של הרכב – ובעיקר של המנוע. כל הרעיונות והשיטות האלה טובים ונכונים, ויש סיבות טובות נוספות לבצע אותם – כמו בטיחות ומניעת תקלות יקרות. אלא שבסופו של יום כל אלה יכולים לחסוך אחוזים בודדים מן ההוצאה הכוללת, ולא מהם תגיע הישועה.
חיסכון משמעותי בהוצאות הדלק מושג באמצעות אופי הנהיגה, ולא פחות חשוב: תכנון נכון של נסיעות. בהקצנה: נסיעה שלא מבוצעת חוסכת 100% מן הדלק, ואם אפשר להשיג את צרכי התחבורה המשפחתיים עם 50% מ הנסיעות חוסכים 50% מהוצאות הדלק.

 

 

כדי להמחיש את האופן שבו אפשר ליישם את הרעיון הזה כדאי לספר על מחקר שנערך כבר לפני יותר מעשור על-ידי חברת השילוח האמריקנית UPS אשר בחנה את תצרוכת הדלק ואת השימוש בכלי רכב במתארים שונים. החוקרים הנחו מספר משפחות אמריקניות לפעול בהתאם לכללים ש-UPS מיישמת כאשר היא מתכננת את מסלולי הנסיעה של כלי הרכב שלה, והתוצאה הייתה חיסכון של כ-‭1,000‬ דולר מעלות הדלק השנתית של משפחה ממוצעת. חשוב לזכור שבארצות הברית לא מוטל כמעט מס על דלק לכן בתרגום לישראל, ובשקלים, אנחנו מדברים על חיסכון הרבה יותר משמעותי.

אז איך עושים את זה? אנשי UPS הנחו את המשפחות לתכנן מראש את כלל הנסיעות של כלי הרכב המשפחתיים, להפחית נסיעות לא הכרחיות, ובעיקר לאחד משימות – כלומר לבצע מספר מטלות שונות בכל נסיעה בודדת. התוצאה הייתה לא רק חיסכון בדלק ובזיהום אוויר אלא גם בבזבוז זמן בפקקים וצמצום הבלאי לרכב והוצאות התחזוקה. אחד הכללים המעניינים שגילו החוקרים הוא "צמצום מספר הפניות שמאלה", וזאת מכיוון שבכל פניה שמאלה – להבדיל מאשר פניה ימינה – מתקיים קונפליקט עם תנועה שבאה ממול. בישראל, בשונה מאשר בארה"ב, רוב הפניות שמאלה מרומזרות (או עם תמרורי 'עצור') אבל התוצאה זהה: נהג או נהגת חייבים לעצור, ואז להאיץ מחדש ולעבור את הצומת. אם בוחרים במסלול נסיעה שמבוסס על הקפה ימנית, עם יותר פניות ימינה, נוצרים פחות מפגשים עם תנועה שבאה ממול וכך משיגים פחות עצירות ותאוצות, ופחות סיכון לתאונות.

תכנון יעיל של מסלולי נסיעה ושעות נסיעה חוסך דלק וזמן ביחס לשימוש ספונטני ברכב, וזה מובן מאליו: איחוד שתי מטלות לנסיעה אחת חוסך עד כדי 100% מן הדלק שהיה מתבזבז על אחת המטלות, ובתרגום למונחים מעשיים עדיף לקבוע תור לדואר לאותה נסיעה שבה מסיעים את הילד לחוג במקום לפצל את התענוג לשתי נסיעות.

 

 

נהיגה רגועה משיגה חיסכון מיידי

הגורם השני בחשיבותו לתצרוכת הדלק, מעבר לעצם הנסיעה (אם היא יכולה להימנע או להתאחד) – הוא אופי הנהיגה. אפשר לצמצם עד כדי 50% מתצרוכת הדלק על-ידי נהיגה נכונה, ולצורך זה צריך לחשוב בכל רגע נתון על תצרוכת האנרגיה של המכונית: על מה, בעצם, המכונית שלנו שורפת דלק?

רוב האנרגיה שמכונית צורכת נדרשת כדי להאיץ אותה, ובכל פעם שאנחנו בולמים אנחנו למעשה ממירים את האנרגיה שבזבזנו לפני רגע לחום שנוצר במערכת הבלמים. במילים פשוטות, כל בלימה מייצגת את כמות האנרגיה שבזבזנו לחינם. בהקצנה: אם לא בלמנו בכלל – לא בזבזנו אנרגיה כלל. בנוסף – ככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר כך אנחנו משקיעים יותר אנרגיה כדי להתגבר על הלחץ שמפעיל גוש האוויר שבתוכו נוסעת המכונית. מהירות גבוהה יותר משמעותה לחץ אוויר גדול יותר, ויותר אנרגיה שמושקעת כדי להתגבר עליו.

בשורה תחתונה, אם אנחנו מזנקים ברמזור ירוק לישורת שבסופה, כעבור כמה מאות מטרים, יש רמזור אחר או צומת או כיכר, ככל שנאיץ באופן מתון ונגיע למהירות מרבית נמוכה יותר כך נשרוף פחות דלק. כיצד נדע כמה אנחנו טובים? יש שתי דרכים, והראשונה בהן היא לפי עוצמת הבלימה. ככל שבלמנו חזק יותר כנראה שהשתמשנו ביותר אנרגיה שלא לצורך (אגב, כך גם במכונית חשמלית) ויצרנו בלאי גדול יותר לכל מכלולי הרכב. כאמור – ההפרש בתצרוכת הדלק בין נהיגה רגועה לאגרסיבית יכול להגיע בקלות ל-50%. דרך אחרת לדעת כמה אנחנו טובים היא להשתמש במחשב הדרך שקיים כמעט בכל מכונית שיוצרה בשני העשורים האחרונים. צריך לכוון את המחשב להצגת תצרוכת הדלק הרגעית, ולעקוב מידי פעם אחר הנתונים. כך גם אפשר לגלות מה טווח המהירויות היעיל ביותר למכונית הספציפית שבה אנחנו נוהגים.

 

 

ככלל, לחיצה אגרסיבית על דוושת הבלמים בתנאי נהיגה רגילים ומחוץ למסלול המרוצים מעידה לרוב על נהג גרוע שמתקשה להבין את התנועה סביבו ולכן מביא את עצמו למצבים שאפשר היה למנוע מראש. הכלל השני החשוב ביותר בנהיגה הוא "להביט כמה שיותר רחוק קדימה כדי להבין מוקדם ככל האפשר את ההתפתחויות על הכביש". ככל שנהג או נהגת מבינים טוב יותר מה עתיד לקרות כך הנהיגה שלהם יותר בטוחה וגם יותר חסכונית בדלק.

בעידן מערכות הסיוע לנהג אפשר להיעזר במערכות בקרת שיוט אקטיביות. אפשר לכוון אותן למהירות שיוט אופטימלית ולסמוך על כך שהן מזהות את התנועה שלפניהן ומאיטות את המכונית במועד. יש רק שתי בעיות. ראשית, אף מערכת בקרת שיוט – ודאי מערכת "טיפשה" אבל גם מערכת אקטיבית – לא יכולה להיות טובה ויעילה יותר מנהג אנושי שמרוכז בנהיגה ומבין את התנועה סביבו ולכן זאת יכולה להיות פשרה סבירה עבור נהג גרוע שלא רוצה להשתפר. בעיה אחרת היא שמערכות כאלה גורמות לנהגים לאבד ריכוז ולא להיות מוקדים בנהיגה, וזה כבר מסוכן.

כאמור, יש מגוון רחב של פעולות והתנהגויות חוסכות-דלק כמו תחזוקה נכונה, שימוש במסנני אוויר ושמן נקיים והחלפתם במועד, הקפדה על מערכת קירור תקינה ועל על לחץ האוויר בצמיגים, לא לנסוע עם ציוד מיותר וכבד ברכב או עם חלונות פתוחים ולא להתקין גגון או כל דבר שמגדיל את הגרר האווירודינמי. אלא שכל אלה בטלים בשישים מול האפשרות לא להניע את הרכב בכלל אם זה לא הכרחי.

החלפת רכב

האם מכוניות חדשות צורכות פחות דלק ממכוניות ותיקות? לא בהכרח. נכון, מנועים הופכים יותר ויותר יעילים לאורך השנים ותצרוכת הדלק שלהם יורדת, אבל המכוניות מאובזרות יותר ושוקלות יותר, וחלקן גם גבוהות וגדולות יותר. כאמור, התאוצה היא צרכנית האנרגיה הגדולה ביותר אבל גם למשקל יש משמעות רבה, ויש הבדל בין להאיץ טונה אחת או שתי טונות. מכונית צריכה להתאים לצרכים, לכן מי שחייב רכב עם 7 מקומות לא יכול לקנות סופר מיני. מצד שני, מי שנוהג לבדו בעיר עם רכב עם 7 מקומות חדש-דנדש מבזבז יותר דלק ממי שנוהג בסופר-מיני בת עשר שמתוחזקת נכון.

החלפת רכב, בהנחה שהיא כרוכה בהוספת סכום כסף משמעתי, כמעט לעולם לא תשתלם מבחינת החיסכון בדלק אלא אם נוסעים המון ומחליפים טכנולוגיית הנעה, למשל מבנזין להיברידי או מהיברידי לחשמלי. עלות המימון כמעט תמיד תהיה יקרה מסך החיסכון בדלק, לכן אם כבר מחליפים צריך להתמקד בראש ובראשונה בהתאמת הרכב החדש לצרכים האמיתיים של בעל הרכב.

 

 

מה המדינה יכולה לעשות בשבילך?

זוכרים את מסעות הפרסום לחיסכון בחשמל, אלה שמציעים לנו לכוון את המזגן ל-25 מעלות? יפה. זוכרים מסעות פרסום שמציעים לכם לחסוך בדלק כדי להקל על חשבון הבנק, או כדי לזהם פחות את הסביבה? אל תתאמצו. אין כאלה.
ולמה בעצם? מדוע ממשלות ישראל מעולם לא הפעילו עד היום אף מנגנון שיסייע לצמצום צריכת הדלק הלאומית – בין אם באמצעות מנגנוני מס ובין אם על-ידי מסע הסברה לציבור הנהגים? הפחתת צריכת הדלק של כלל צי הרכב הישראלי תצמצם את זיהום האוויר שהורג כ-1,000 ישראלים בשנה, תתרום מעט מחלקנו לצמצום העולמי בפליטות פחמן, ותפחית את כמות המט"ח שמשולם למפיקות הנפט. אז מה כולנו צריכים לדרוש בהקשר הזה מכל המתמודדים בבחירות הקרובות?

ראשית, לפרסם מתווה מיסוי ברור לעידוד המרת צי הרכב הישראלי ברכב חשמלי במהלך העשור הקרוב, ותוכנית לפרישה ארצית של תשתיות טעינה ציבוריות שיתמכו בצי הרכב הזה. אחרי הכל – רוב מדינות העולם יאסרו מכירת כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית בסוף העשור הנוכחי, ואסור שהמדינה שהתיימרה ללמד את העולם איך להיגמל מנפט תישאר הרחק מאחור. אז תגידו למועמדי המפלגה שבה אתם מאמינים משפט ברור: "את/ה לא תומך/ת בקידום רכב חשמלי בישראל? אני לא תומך/ת בך".

 

 

שנית, הממשלה צריכה להכריז על מתווה מיסוי שיכלול מיסים מחד וסובסידיות מאידך במטרה לעודד תחבורה שיתופית ותחבורה חכמה. במקום שכל בעל רכב ייסע לבדו לעבודה ברכב הצמוד שלו – שיתוף נסיעות יחסוך לא רק דלק וזיהום אוויר, אלא גם יצמצם את הגודש על הכבישים. כדי שזה יקרה צריך לתת תמריצים מתאימים לנהגים.

נכון, אי שם בשנת 2050 תהיה כאן תחבורה ציבורית ראויה עם רכבות קלות ותחתיות ומטרו ורחפנים (או שלא *). אבל עד שזה יקרה כולנו שורפים דלק וזמן בפקקי תנועה – ואת זה אפשר לצמצם באופן מאד מהיר באמצעות תחבורה שיתופית וחכמה.

  • Ad
  • רשמנו לפנינו את ההתעניינות בדגם זה, ובקרוב נפיק מבחן. השאירו לנו את פרטיכם ונשלח אליכם את המבחן כאשר נפרסם אותו. 

    אם תרצו בינתיים לבחון דגם זה בעצמכם – נא מלאו את הטופס הבא:

    הזמנת נסיעת מבחן ברכב חשמלי

     

    אני, בעל/ת רישיון נהיגה מתאים, מבקש/ת בזאת מצוות TheCar לתאם עבורי נסיעת מבחן ברכב חשמלי.