Ad

מיצובישי נשארת באירופה. האם נקבל כאן רנו אאוטלנדר?

הבשורות הטובות: מיצובישי נשארת באירופה. הבשורות הרעות: רנו תייצר את המכוניות שלה. יבואנית מיצובישי לישראל תמכור מכוניות מתוצרת רנו.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מיצובישי, הצלע השלישית בברית רנו-ניסאן-מיצובישי, הודיעה הלילה על הפיכת החלטתה להפסיק את המכירות שלה באירופה ועל הסכם חדש לייצור מכוניות במפעלים של רנו.

 

 

במחצית 2020 הכריזה מיצובישי שלנוכח הפסד צפוי של 3.4 מיליארד דולר, ונוכחות מצומצמת מידי באירופה (120,0000 מכירות ונתח שוק של פחות מ-1%) – תצומצם פעילות החברה סביב העולם ותתרכז בשווקים שבהם יש לה יתרון יחסי. לכך היו השלכות לא טובות על השוק הישראלי, היות שהפסקת השיווק באירופה משמעה שמיצובישי לא תייצר מכוניות שעומדות בתקינת רכב אירופאית. הדגמים היחידים שיכולים להתאים למכירה אצלנו במקרה כזה הם אלה שנמכרים בארה"ב עם מנועים שמתאימים לאמריקנים.

הלילה הכריזה מיצובישי הכרזה ששמועות ראשונות לגביה החלו להתגלגל כבר בסוף פברואר, והחלק החשוב הראשון שלה הוא שהיא תמשיך לשווק מכוניות "בשווקים נבחרים" באירופה. עבורנו, בישראל, ממש לא משנה כמה שווקים אירופאים יזכו ליהנות ממיצובישי, מה שחשוב זה שיהיו דגמים עם תקינה אירופאית שאותם קל ופחות יקר לשווק בישראל.

החדשות הפחות טובות הן שנתח משמעותי ממסת המכירות של מיצובישי באירופה יהיו בעצם דגמי רנו "עם מדבקה" של מיצובישי, כלומר דגמים שתוכננו וייבנו על-ידי רנו, במפעלים של רנו, ויקבלו שינויים קוסמטיים קטנים כדי שאפשר יהיה לכנות אותם "מיצובישי שקר כלשהו". זה רע משתי סיבות. ראשית לכל, מי שרוצה לקנות רנו קונה רנו, והוא לא צריך סמל אחר על אותו דגם. שנית, ויותר חשוב: מיצובישי זכתה במוניטין שלה מפני שהיא לא רנו.

 

 

בהודעה שפורסמה הלילה בטוקיו נכתב: "מיצובישי מוטורס תרכוש שני דגמי OEM (דגמים שמיוצרים על-ידי יצרנית רכב) למכירה בשוק האירופאי ותשיק אותם בשווקים נבחרים באירופה באמצעות רשת המכירות שלה בשנת 2023. (כעת) נבחנים דגמי ה-OEM הספציפיים והשווקים הנבחרים… מיצובישי ביצעה רפורמות מבניות באירופה בהתאם ל(תוכניות האסטרטגית) שהוכרזו ביולי 2020. היא כבר הקפיאה פיתוח דגמי מכוניות חדשים לשווקים באירופה תוך ריכוז משאבי המחקר והפיתוח שלה והשקעות באזור ASEAN (דרום מזרח אסיה) שבו מיצובישי תחרותית. כחלק מן הרפורמות המבניות התמקדה מיצובישי באופטימיזציה של מחירי הדגמים שלה, שיפור הלוגיסטיקה, (הפחתת) העלויות הקבועות שלה ובחיפוש אחר אפשרות לממש יעילות נוספת בפעילות. החברה גם החליטה לסיים את פעילות מכירת המכוניות החדשות בכמה מדינות אירופה עד לשנת 2023".

בתכל'ס, מה זה אומר מבחינתנו?

היפוך ההחלטה, שמשאיר את מיצובישי באירופה, יכניס לאולמות המכירה של מיצובישי בשווקים האירופאים הנבחרים שני "רכבי מדבקה" אשר ייוצרו על-ידי רנו במפעליה השונים – אם כי לא מיותר להזכיר שלאחר הודעתה המקורית של החברה, ביולי, החל כבר תהליך של סגירת חלק מסוכנויותיה במדינות שונות.

מכאן ואילך צריך להתקיים איזון אשר יאפשר למיצובישי להצדיק את הקיום של רשת מכירות באירופה, ובל נשכח שמיצובישי לא נהנתה מן הרעיון של להרים ידיים, אלא עשתה את זה בלית ברירה ומתוך מטרה לחסוך כ-3 מיליארד דולר. במילים אחרות, כדי שמיצובישי לכל הפחות לא תמשיך לדמם באירופה היא חייבת ליצור מספיק "תנועה באולמות המכירה" ולהציע מגוון דגמים מבוקשים. היא גם תצטרך לתת ללקוח אירופאי ממוצע סיבה טובה להעדיף לקנות רנו עם סמל שלושת היהלומים במקום "סתם" רנו.

רנו לא יכולה ולא תרצה לייצר טנדר, ואילו למיצובישי יש יתרון יחסי בייצורו של 'טריטון' L200 c בתאילנד, לכן מותר לשער שהדגם הזה ימשיך להיות מיוצר עם תקינה אירופאית. אפשר גם להניח שמכירת דגמים קיימים של מיצובישי, אשר עדיין מיוצרים, תימשך לכל הפחות עד להחלפת הדגם היות שממילא יש להם תקינה אירופאית, ובל נשכח שלמיצובישי יש, לפחות בשנתיים-שלוש הקרובות, יתרון במכירת דגמים היברידים-נטענים באירופה.

 

 

מיצובישי משיקה כעת בעולם את אאוטלנדר החדש – שהוא עמוד השדרה במכירות שלה בעולם וכמובן גם בישראל, אבל מה שמעניין זה שהדור החדש שלו מבוסס על פלטפורמה של רנו-ניסאן, ויש שמכנים אותו "מיצובישי אקסטרייל". אם אחד משני הדגמים שרנו תייצר עבור מיצובישי הוא קרוסאובר גדול שיופיע גם כדגם של רנו מעל 'קאדג'אר', ייתכן שהדגם החשוב ביותר של מיצובישי בישראל יהיה בעצם רנו (אם כי במקרה כזה תוכל יבואנית מיצובישי להעדיף יבוא של אאוטלנדר "אמיתי" מארה"ב).

מיצובישי אמנם צריכה להצדיק "תנועה באולמות התצוגה", אבל שאלת מיליון הדולר היא האם זה יגרום לה לטרוח לבצע תקינה אירופאית לדגמים הזולים שאותם היא מוכרת בעיקר בשווקי דרום מזרח אסיה, ואלה, איך נאמר בעדינות, לא דגמים שאפשר להתגאות בהם. מצד שני, בראיה מסחרית אין ספק שאנשי כלמוביל, יבואנית מיצובישי לישראל, היו מעדיפים להמשיך למכור כאן כל דבר שאפשר למכור.

כלמוביל תוכל לדבוק בתוכנית המקורית ולייבא דגמי מיצובישי שנמכרים בארה"ב, אבל נראה שנפתח לה כאן גם חלון הזדמנויות נוסף, שבו לראשונה בתולדותיה היא תמכור מכוניות מתוצרת רנו… לא מיותר להזכיר, כעובדת כיף, שבעבר קיבלה יבואנית פיז'ו-וסיטרואן לישראל את ההזדמנות ההפוכה – למכור מכוניות מיצובישי עם מדבקה צרפתית כאשר הדור הראשון של אאוטלנדר נמכר אצלנו עם סמל של פיג'ו…

הפוליטיקה של רנו וניסאן

בשולי הדברים נזכיר שמיצובישי היא אמנם "הצלע השלישית" בברית בין רנו לניסאן אבל למעשה גם החוליה החלשה שם, ואין לה מעמד ביחסי הכוחות בין רנו – שמחזיקה בנתח גדול יותר בניסאן מכפי שניסאן מחזיקה ברנו, לבין ניסאן שמנסה לתקן את העיוות הזה.
אנליסטים של תעשיית הרכב מעריכים שההחלטה המקורית של מיצובישי, ביולי האחרון, הייתה החלטה עסקית שנבעה ממצב מסחרי אובייקטיבי, ואילו היפוך ההחלטה נובע מסיבות פוליטיות כחלק מן המאבקים המתחדשים בין רנו לניסאן.

ממשלת צרפת, שמחזיקה ב-15% בעלות ברנו, מתאמצת כמו כל ממשלה לשמר כמה שיותר משרות לנוכח משבר קורונה, ומעוניינת להגדיל את התפוקה במפעלי רנו. עבור ניסאן, שגם ככה חוששת מן המעורבות של ממשלת צרפת בברית הסבוכה עם רנו, מדובר ב"דגל אדום", במיוחד לנוכח החשש המרחף מפני השתלטות של רנו על ניסאן.

 

 

רמז על ההחלטה המתגבשת לייצור רנו-מיצובישי נמסר לפני כחודש בראיון של המנכ"ל החדש של רנו, לוקה דה מיו, לעיתון העסקים החשוב 'פייננשל טיימס', שבו הוא אמר: "יש לנו מקום במפעלים שלנו; יש לנו פלטפורמות". אגב, באותו ראיון אמר דה מיו שרנו תוכל לבנות מכוניות נוספות גם עבור ניסאן במפעלים הצרפתיים שלה, וזה משהו שמנהלי ניסאן מתנגדים לו.

הסכם זה הוא העסקה הגדולה הראשונה בין דה מיו, אשר זה לא מכבר הציג את התוכנית האסטרטגית החדשה של רנו שאמורה לחסוך לחברה כ-3 מיליארד דולר – בין השאר על-ידי צמצום הייצור וסגירת מפעלים, לבין הנהלת ניסאן ומיצובישי.

  • Ad
  • Ad
  • Ad