Ad

כנס אור ירוק או "פסטיבל מספרי סיפורים"

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מילים הן רק מילים, כפי שמוכיחים ישראל כץ, בוז'י הרצוג, יצחק אהרונוביץ', אבי נאור ויעקב שיינין

צילומים: רועי פלצמן, אור ירוק

עמותת 'אור ירוק' ערכה היום (ב') את הכנס הבינלאומי השנתי שלה, ודובריה הפיצו לתקשורת את עיקרי הדברים שנאמרו שם.
עיון בתקציר הנאומים לא יכול להשאיר אף אחד אדיש לפער העצום שבין המילים לבין המציאות, ולכן אביא לכם את הציטוט – בהנחה ובתקווה שדוברי אור ירוק עשו את עבודתם נאמנה והציטוטים מדויקים, ולאחריו את העובדות לאשורן.

ישראל כץ, שר התחבורה

ישראל כץ 001
כץ: "היה נוח יותר להופיע כאן לפני שנתיים"

 

הציטוט: "ברור שהיה יותר נוח להופיע כאן לפני שנתיים כשהייתה ירידה במספר תאונות הדרכים, לעומת היום שיש עלייה מתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים. מתחילת עבודתי ראיתי את נושא המאבק בתאונות הדרכים כדבר החשוב ביותר, גם ראש הממשלה רואה את זה בדרך הזו. כשהתמניתי לשר היו 450 הרוגים בתאונות דרכים, והגרף הוא בירידה".

המציאות: נכון, מר כץ, שהיה קל יותר להופיע לפני שנתיים. אלא שאתה – ולא אף אחד אחר, היה שר התחבורה גם בשנתיים האלה וגם בשלוש השנים שקדמו להן, ולכן אתה, ולא אף אחד אחר, אחראי לעליה במספר התאונות וההרוגים.
אתה, מר כץ, אחראי להרס השיטתי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לאורך כל חמש וחצי שנותיך כשר תחבורה. אתה – ולא אף אחד אחר.

בשנת 2008, השנה שקדמה למינוי שלך כשר תחבורה, לא היו 450 הרוגים בתאונות דרכים כפי שאתה טוען, אלא 412, וזו הייתה שנה חריגה לרעה שבה גדל מספר ההרוגים ביחס ל-2007.
שנת 2009, אחת השנים היחידות שבה הרשות הלאומית עדיין תפקדה – בעיקר בזכות יאיר דורי ז"ל, הייתה אכן שנה טובה יחסית לבטיחות. אבל זה לא היה בזכותך: אתה נכנסת ללשכה רק בסוף הרבעון הראשון של 2009.

באותה שנה חלה ירידה של 24% במספר הרוגי התאונות, אבל אתה – במקום לגבות את דורי ולסייע לו גרמת לו להתפטר – ומאז ועד היום קורס הגוף העצוב הזה לתוך עצמו.
קשה להבין, מר כץ, למה בדיוק אתה מתכוון כשאתה אומר ש"ראית את נושא המאבק בתאונות הדרכים כדבר החשוב ביותר". אם ראית, מדוע לא פעלת, ואם פעלת, מדוע התוצאות כל כך גרועות?

 

ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, יו"ר המחנה הציוני

בוזי הרצוג
הרצוג: "במצע שלנו יש פרק רחב על תחבורה"

 

ציטוט: "נושא התחבורה והבטיחות בדרכים חייב לקבל עדיפות משמעותית. אני לא אומר שלא נעשו דברים אבל יש לעשות עוד. במצע שלנו יש פרק רחב על תחבורה ובו רשום שאנחנו מתחייבים ואני מתחייב שכראש הממשלה אקציב משאבים באופן מוגבר למאבק בתאונות הדרכים, בהסברה ובחינוך, טיפול בכבישים האדומים והגברת האכיפה והענישה…
…על הממשלה לקחת אחריות ולא להפיל את התיק על הגורם האנושי, על הממשלה לקחת אחריות ולהחליט שהיא קובעת ש(המאבק בתאונות הדרכים – ג.מ.) זה נושא בעדיפות לאומית. אני כאן כדי להתחייב להציב את נושא המאבק בתאונות הדרכים בעדיפות לאומית".

המציאות: בוז'י יקר, בהזדמנות קרובה תשתדל לקרוא את המצע של מפלגת העבודה שעליו אתה מדבר.
יש שם באמת 395 מילים שקשורות איכשהו לתחבורה, ואם זה נחשב אצלך ל"פרק רחב" אז סחתיין, אתה כנראה אדם תמציתי מאד. בכל מקרה, 381 מילים מתוך "הפרק הרחב על תחבורה" עוסקות בתחבורה ציבורית, ואתה לא דייקת, בלשון המעטה, בעניין "התחייבות שלכם" – שפשוט לא מוזכרת שם. 14 המילים הנותרות הן: "הקצאת משאבים מוגברת למאבק בתאונות דרכים, בהסברה ובחינוך, טיפול בכבישים אדומים והגברת האכיפה והענישה".
אתה יודע משהו, בוז'י יקר? לי זה לא ממש נשמע כמו תוכנית, ואם אתה באמת חושב ש"נושא התחבורה והבטיחות בדרכים חייב לקבל עדיפות משמעותית" – איפה בדיוק היית עד היום?

 

יצחק אהרונוביץ', השר לביטחון פנים

יצחק אהרונוביץ
אהרונוביץ': "אני שש שנים בתפקיד כשר לביטחון פנים"

 

הציטוט: "אני שש שנים בתפקיד כשר לביטחון פנים. העמדתי את נושא המאבק בתאונות הדרכים בראש סדר העדיפות של המשרד ושל משטרת ישראל וזה מופיע בכל שנה, כשאני שם את מטרות השר. בשש השנים האחרונות הוספתי 120 מיליון שקל ו-600 תקנים לאגף התנועה, אבל זה לא מספיק.

המציאות: הדבר היחיד שכמעט מדויק לגמרי בדבריך, אהרובוניץ' היקר, הוא שאתה (כמעט) שש שנים בתפקיד.
האם משהו השתנה בפעילות המשטרה בשנים הללו ביחס לתאונות הדרכים? האם כיום חוקרים תאונות טוב יותר? מסיקים מהן מסקנות יעילות שבאמצעותן מונעים את התאונות הבאות?
כל התאונות על ציר ז'בוטינסקי בפתח תקוה, מר אהרונוביץ', 19 הרוגים, התרחשו במשמרת שלך אז מה זה משנה מה אתה כותב ב"מטרות השר" בכל שנה?
הציטוט: "הסיבות לתאונות הדרכים – מנתוני תאונות הדרכים עולים אותם הדברים שנה אחר שנה. הראשון, רוכבי הדו גלגלי – אופניים, אופנועים, קטנועים, אופניים חשמליים. השני, המגזר הערבי – כמה שאני משקיע במגזר הערבי לחיזוק האכיפה שם, לא רק בנושא תנועה, גם בעבירות איכות וגם בפשיעה, המגזר הערבי מעורב ב- 40% מסך התאונות הקטלניות…"
המציאות: אהרונוביץ' יקר, אלה לא "סיבות" לתאונות, אלא המקומות והמגזרים שבהם הן מתרחשות. אם הגוף שעליו אתה ממונה היה מבצע את עבודתו באופן מקצועי יותר, וחוקר אותן לעומק, היית יכול לדעת מה הן הסיבות האמיתיות לתאונות.

ציטוט: "מצלמות מהירות – "איפה המצלמות האלה? עברתי מצלמה מצלמה, הן נמצאות בכבישים אדומים, במקומות שבהם הם לא סוחטים כסף אלא מורידים את הרגל מהגז…"

המציאות: בוא נניח שאתה דובר אמת ובאמת עברת מצלמה מצלמה. כביש החוף הוא כביש אדום? והקטע שבין תל-אביב לאזור? וכביש 1 ממזרח לירושלים לכיוון ים המלח? אולי כביש 4 ליד חדרה?
בחייאת אהרונוביץ' היקר, לא כולם מטומטמים. וחוץ מזה – אם המצלמות שלך כל כך טובות איך אתה מסביר את הזינוק המחריד במספר הרוגי התאונות מאז שהן הוצבו?

 

אבי נאור, יו"ר ומייסד עמותת אור ירוק

אבי נאור ובוזי הרצוג
אבי נאור (מימין): ניתן להפחית את מספר ההרוגים תוך שנים בודדות אל מתחת ל- 200 הרוגים

 

הציטוט: "המוטיב הבולט ביותר המלווה אותנו כחוט השני במשך כל שנות קיום עמותת אור ירוק היא האמונה כי תאונות הדרכים הן לא גזירת גורל. ניתן להפחית את מספר ההרוגים תוך שנים בודדות אל מתחת ל- 200 הרוגים בשנה ותוך אימוץ חזון האפס, האומר שמטרתה של המדינה הוא לנהל מדיניות בטיחות שתמגר כליל את תאונות הדרכים.
אחריות כוללת של המדינה הן לשיפור תשתיות, שיפור חינוך, הקמת רשות לאומית חזקה מקצועית ועצמאית, חיזוק משטרת ישראל בניידות ושוטרים, מצלמות מהירות ורמזור בכמות מספקת כדי ליצור אפקט הרתעתי כולל כמו במתוקנות שבמדינות העולם. הקצבת תקציבים לטיפול במפגעי בטיחות בכבישים הבינעירוניים והעירוניים, קיום חקירות עומק כמו בתאונות אוויריות, חינוך האוכלוסייה לבטיחות ואחריות, חילוץ ופינוי".

המציאות: מר נאור היקר. לפני שמונה שנים התחייבת שאם בתוך חמש שנים אור ירוק לא תצליח לחולל שינוי ולגרום למדינה לשפר את הבטיחות בדרכים אתה תסיק את המסקנות ותלך הביתה.

מאז, ובמיוחד בחמש השנים האחרונות, חלה נסיגה מתמשכת בפעילויות החיוביות של המדינה לשיפור הבטיחות, וכל החוליים להם היינו עדים לפני ועדת שיינין של 2005 שבו והשתלטו על הרשות הלאומית ועל משרדי הממשלה.
אור ירוק עברה את שיא היעילות שלה כבר לפני יותר מחמש שנים, וכעת היא כבר גורמת יותר נזק מאשר תועלת – בין השאר מפני שהיא עצמה כבר לא מתחדשת ונותרה תקועה עם פרדיגמות מיושנות.

ציטוט: "בחינת המחדלים המלווים אותנו בשנים אלו קושרות באופן ברור בין המעשה והמחדל – לבין ההתדרדרות החמורה במגמת ההרוגים והפצועים. הרשות הלאומית מתפקדת באופן חלקי ביותר ואינה ממלאת את תפקידה. תקציב הרשות הולך ויורד, כרגע הוא עומד על 230 מיליון, פחות מחצי לעומת מה שהוחלט בזמנו, תקציב של 550 מיליון".

המציאות: מר נאור, אם היית כנה עם עצמך היית מודה שאין קשר בין התקציב של הרשות לבין המחדלים והמעשים שגורמים לכך שבניגוד למגמה הכלל עולמית מספר תאונות הדרכים אצלנו נמצא בעליה.
אין ויכוח אודות העובדה שהרשות לא ממלאת את תפקידה – אבל יש מקום לשאול מה עשתה אור ירוק עם המידע החשוב הזה בחמש השנים האחרונות.

ציטוט: "ההערכות הן שאם תיושמנה בארץ הכמות המומלצת של מצלמות המהירות אנו יכולים לצפות בירידה בשיעור ההרוגים והפצועים בסדר גודל של לפחות 10%. עלות ההרוגים בתאונות דרכים בישראל היא כ- 10 מיליארד ₪. המשמעות היא שהצבת המצלמות תוביל לחיסכון במשק של כמיליארד ₪ בשנה. היחס של עלות תועלת הוא מובהק וזועק לעין. שר התחבורה, קח את הנושא הזה כמשימה לאומית, התגבר על חוסר הפופולאריות של משימה זו והתקן את המצלמות כדי לחסוך חיי אדם.

המציאות: קמפיין מצלמות המהירות של אור ירוק הוא דוגמא אחת מיני רבות לנזק שגורמת העמותה גם כאשר הכוונות שלה טובות. מר נאור – אין שום אסמכתא לנתונים שאתה מצטט, וההיאחזות של אור ירוק בקרן המזבח הזאת גורמת לפגיעה בבטיחות.

 

ד"ר יעקב שיינין, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יעקב שיינין 01
יעקב שיינין: "נכון להיום, המצב מדאיג"

 

ציטוט: "נכון להיום, המצב מדאיג. ב- 12 החודשים האחרונים אנו עומדים על 345 הרוגים מהם 129 הולכי רגל וזה מצב מדאיג.
ירדנו מתחילת המאה מ- 15.7 הרוגים למיליארד ק"מ והיום אנו נמצאים ב- 6.1. נכנסנו לעולם המפותח, אנו עדיין במקום 12 ואנחנו רוצים להיות במקום 5. בארבע השנים האחרונות אנו תקועים ויש אפילו עליה. הממוצע היום של חמש המדינות המתקדמות זה 4 הרוגים למיליארד ק"מ, וזה כנראה ירד ב- 2020 ל-3.5".

המציאות: מר שיינין, כשאתה אומר "ירדנו", "נכנסנו", למי בדיוק אתה מתכוון? לתעשיית הרכב שמייצרת כיום מכוניות בטוחות יותר שמסייעות לנהגים להימנע מתאונות, ואשר מספקות הגנה טובה יותר כאשר מתרחשת תאונה, או לרשות הלאומית שאתה בעצמך אומר שהיא לא מתפקדת?
מה שקרה מתחילת המאה, ועד להקמת הועדה שנושאת את השם שלך זה דבר אחד, ומה שקרה מאז ועד היום זה דבר אחר, אבל דבר אחד לא השתנה: את רוב רובם המכריע של ה"הישגים" בצמצום מספר התאונות והנפגעים צריך לייחס לשיפור הטכנולוגי בכלי רכב, ולא ל"ירדנו" ול"נכנסנו".

ובכל זאת קרה דבר חשוב ורע בשנת 2005, עת פרסמה הועדה שנושאת את שמך את הדוח שלה: עד אז ידענו שאף נושא תפקיד לא לוקח אחריות ולא מקדם את הבטיחות בישראל. מאז חקיקת החוק, ועד היום, אנחנו חיים תחת אשליה שיש מי שנושא באחריות וזאת למרות שהוא מצפצף על החוק, עליך ועלינו.

לך, מר שיינין היקר, שלא הקשבת למה שאמרו לך בשנת 2005 ואצת לפרסם את הדוח שלך, יש חלק משמעותי מאד באחריות למצב הדברים הזה, כמו גם לעמותת אור ירוק. אבל אפילו אתה, באופן אישי, לא לוקח אחריות ולא מסיק מסקנות.

ציטוט: "הרשות בשבע השנים שהיא קיימת הייתה צינור להעברת כספים. אני, הרשות, עם כסף כיס קטן מחזיק את משטרת ישראל ואמרתי שזה לא מתאים לי. קחו אתם את הכסף שלכם ועזבו אותנו. נתנו את כל ה- 39 מיליון למשטרה. אם אתם חושבים שלרשות יש ערך כשהיא צינור, חבל על הזמן".

המציאות: מר שיינין, בעוד חודשיים תסיים 3 שנים כיו"ר הרשות, וכולם תמימי דעים שהגוף הזה לא מתפקד. אפילו אתה אמרת את זה יותר מפעם אחת. אז מה כל כך קשה בלשים את המפתחות על השולחן של השר?

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad