רנו, אשר ספגה לאחרונה מהלומה כלכלית נוספת בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה, עשויה למכור בקרוב נתח משמעותי מן הבעלות שלה בניסאן, בין השאר כדי לאזן את יחסי הכוחות בין הצרפתים ליפנים באחת הבריתות החזקות של תעשיית הרכב. מצד שני, קברניטי רנו שוקלים להפריד בין כל הפעילויות הנוכחיות שלהם לבין פעילויותיהם בתחום הרכב החשמלי, וזה כבר מעלה ספקולציות מעניינות אודות העתיד.
כפי שפרסמנו כאן מספר פעמים בשנים האחרונות, היחסים בין השותפות לברית רנו-ניסאן חוו משברים לא קלים ביחסים ביניהן, עד לרמה של דיבור על פירוק השותפות. מה שעורר את חמתם של היפנים, כבר בשנים 2015-2016, זאת תחושה שקיבלו לפיה ממשלת צרפת וגורמים נוספים ברנו דוחפים להשתלטות על ניסאן והחרפת חוסר הסימטריה שממילא מוטמע בברית הזאת.
קשר הבעלות בין רנו לניסאן החל בשנת 1999 בשעה שיצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפן נמצאה במצוקה כלכלית זמנית וקברניטי רנו ניצלו הזדמנות היסטורית ורכשו בה נתח שליטה. הצרפתים היו מספיק חכמים לעשות את זה כמעט בלי להוציא כסף מהקופה, ובין השאר "שילמו" במניות שהקנו לניסאן כ-15% אחזקה ברנו. רנו, לעומת זאת, מחזיקה ב-43.7% בניסאן, ויש לה גם זכויות הצבעה עודפות בשעה שלניסאן כמעט אין כל אמירה ברנו (בין השאר היות שלממשלת צרפת, שמחזיקה בשיעור בעלות דומה, יש זכויות הצבעה כפולות). במהלך כ-20 שנים הפגינה ניסאן ביצועים טובים מאלה של רנו כמעט בכל תחום, ודאי בהכנסות וברווחים, ואילו רנו שלטה במשחק בעוד שניסאן נאלצה לומר "אמן".
לקריאה נוספת:
רנו איחדה את דאצ'יה עם לאדה. מה יוצא לנו מזה?
בכלל לא ברור עד כמה תרם ערעור היחסים בין השותפות, בשנים האחרונות, למעצרו ביפן של יו"ר ומנכ"ל הברית – קרלוס גוהן, באשמת שחיתות וגניבה של מאות מיליוני דולרים מקופת ניסאן. אבל אם עד לפני כמה שבועות אפשר היה לחשוב שהיפנים רדפו אותו על לא עוול בכפו – כעת מתחילה להצטייר תמונה שונה. ממשלת צרפת הוציאה לאחרונה צווי הסגרה בינלאומיים כנגד גוהן והיא מאשימה אותו בגניבת עשרות מיליונים מכספי רנו באמצעות הזרמתם במרמה דרך סוכן של הברית בעומאן.
מה שבטוח זה שכאשר עלו היחסים בין שתי החברות על שרטון, בשנת 2018, רנו החלה לסבול יותר. בשנת 2019 הפסיקה ניסאן לשלם דיבידנדים, וכך נשלל מרנו מקור עיקרי למזומנים, כזה שהחזיק אותה בחיים בתקופות קשות. מכל מקום, ערב פרשת גוהן, וגם לאחר מעצרו ובריחתו מיפן ללבנון, ניסו שני הצדדים להגיע להבנות בנוגע לעתיד הברית (אשר מחזיקה גם בשליטה במיצובישי היפנית). בפברואר השנה נדמה היה שמתגבשת הבנה שכוללת מכירת חלק ממניות ניסאן שבידי רנו – אולי אפילו לניסאן עצמה. אלא שבמקביל החליט פוטין לפלוש לאוקראינה, רוסיה הפכה למוקצית מחמת מיאוס במדינות רבות בעולם ותוכנית ההיפרדות-החלקית בין רנו לניסאן הפכה לפתע לקריטית. אחרי הכל, רוסיה היא שוק הייצוא השני בחשיבותו עבור רנו, ובין השאר רנו היא הבעלים של קבוצת 'לאדה' הרוסית, והאמברגו מאיים לפגוע בה באופן שעלול לגרום לה "לאבד את התחתונים".
מכירת קרוב ל-29% ממניות ניסאן עשויה אמנם להתקיים בתקופה אומללה מבחינת המוכרת, היות ששוק ההון מעריך כרגע את ניסאן בפחות מן השווי האמיתי שלה, אבל עסקה כזאת צפויה להכניס לקופתה המדולדלת של רנו יותר מ-5 מיליארד דולר. למען הפרופורציות, השווי של סך האחזקות של רנו בניסאן כיום מוערך בכ-7.8 מיליארד דולר, וזה יותר מאשר השווי של כל מניות רנו. מה שבטוח זה שבקופה של ניסאן יש די מזומנים לקנות את המניות האלה באופן מיידי (ולמעשה – עם יותר מ-15 מיליארד דולר שיש לה היא יכולה לקנות גם את רנו עצמה), אבל לפי הדיווחים רנו עשויה לחפש גם רוכשים אחרים.
סטוץ עם ג'ילי?
ברקע הדיבורים על מכירת מניות ניסאן מתרוצצות שמועות אודות הידוק אפשרי של הקשר בין רנו לג'ילי הסינית, אשר הקימה איתה לאחרונה שותפות חדשה לייצור מכוניות בדרום קוריאה, במפעל שבו יוצרו עד לא מכבר מכוניות תחת המותג 'סאמסונג מוטורס'. מותג זה, יחד עם אמצעי הייצור החדשים שלו, נרכש על-ידי רנו מסאמסונג בשנת 2000 בעקבות המשבר הכלכלי הגדול של קוריאה.
כפי שפרסמנו כאן, ג'ילי ורנו חתמו בסוף השנה שעברה על הסכם שבמסגרתו הן תייצרנה במפעל של סאמסונג לשעבר כלי רכב שיתבססו על פלטפורמות של ג'ילי, ואלה עשויים להימכר אפילו בארצות הברית. כעת מתרוצצות שמועות לפיהן זאת הייתה רק סנונית ראשונה למערכת יחסים מתהווה, שבמסגרתה ג'ילי תהדק את הקשרים שלה – אולי אפילו את קשרי הבעלות – עם רנו.
צריך להדגיש שרנו וניסאן חולקות כיום מספר פלטפורמות ולא מעט טכנולוגיה משותפת, והכניסה לעידן החשמל יכולה, או עלולה, לטלטל מאד את הספינה. בסוף העשור הקודם הובילו ניסאן ורנו את מהפכת הרכב החשמלי אבל חטפו רגליים קרות, או סתם נרדמו בשמירה, והשאר הוא היסטוריה.
צל"ש או טר"ש
אם רנו אכן תמכור נתח מן הבעלות שלה בניסאן זה יוביל לשינוי משמעותי בהסכם שמסדיר את השותפות בין השתיים, שמתוקפו מתקיים איחוד רנו-ניסאן-מיצובישי, והסכם חדש יקיים אולי את הבטחתו של יו"ר רנו, ז'אן דומיניק סנארד, שאמר בינואר האחרון ש"הקשרים בין החברות יהיו בלתי שבירים לחלוטין".
אלא שבפגישה שנערכה לאחרונה עם אנליסטים העלה מנכ"ל רנו, לוקה דה מיו, את האפשרות לפצל את רנו בין חברת ניידות חדשה שתנהל את עסקי הרכב החשמלי ואת עסקי שיתוף המכוניות והתחבורה החכמה לבין חברה נפרדת שתהיה אחראית לעסקים ה"מסורתיים" של החברה, כלומר כלי רכב קלים ומסחריים עם הנעת בעירה. דה מיו הדגיש שאפשר יהיה לשלב את הפעילות הנוכחית של רנו "עם הפעילויות של שותף פוטנציאלי (חדש)", וכן "לשקול הנפקה בבורסה של חברת הניידות החדשה כבר בשנת 2023".
בשורה תחתונה, אם רנו תמכור כשני שלישים מן האחזקות שלה בניסן יתאזנו יחסי הכוחות בין שתי החברות בברית רנו-ניסאן-מיצובישי, וזה צפוי להביא להרגעת הרוחות בין הצדדים. במקביל רנו צפויה לקפל את הפעילות שלה ברוסיה, ואולי למכור אותה לשותף מקומי, ולחפש לעצמה בת ברית אחרת, נוספת, לחלק מן הפעילות העתידית שלה.
