Ad

דברי ימי כץ: השנים הטובות, בערך

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

סדרת הכתבות המיוחדת שסוקרת כהונתו של שר התחבורה ישראל כץ מתחילה עם ההצלחה הגדולה שלו: אישור תוכנית "נתיבי ישראל" להקמת מסילות וכבישים בעלות של כ-27.5 מיליארד שקלים. התוכניות אמנם לא היו חדשות, אבל כץ הצליח לדחוף וללחוץ ולשדל, והתוכנית יצאה לפועל. כתבה שנייה בסדרה

בתחילת 2010, פחות משנה לאחר כניסתו של כץ לתפקיד שר התחבורה, אישרה ממשלת נתניהו הראשונה את אחת התוכניות הגדולות בתולדות המדינה להשקעה בתשתיות תחבורה, בעלות כוללת שנאמדה (אז) ב-27.5 מיליארד שקלים.

אמנם התוכניות עצמן כבר הספיקו להעלות אבק על מדפי משרד התחבורה, אבל אי אפשר ואין סיבה לקחת מכץ את הקרדיט על הוצאתן לפועל. אפילו משרד האוצר נתן את ברכתו לתוכנית השאתפנית, אם כי רק לאחר שפקידיו ספגו לא מעט ביקורת מצדו של השר הטרי.

כץ היה במקום הנכון ובזמן הנכון, והוא עזר לאנשי האוצר להפנים את הקשר הברור והידוע בין השקעה בתשתיות ובין צמיחת המשק והכלכלה. עם זאת, גם לאחר שיושלם יישום התוכנית בשלהי העשור הנוכחי, סביר להניח שתשתיות התחבורה בישראל יישארו בפיגור של שנים רבות יחסית למקובל במדינות המפותחות.

סלילת הכבישים והמחלפים מבוצעת ברובה בפריפריה, במקומות שבהם בעיות התחבורה אינן חמורות, ובעיקר – במקומות שבהם יש פחות סיבוכים הנובעים מבעיות תכנון וביצוע מול משרד הפנים, רשויות מקומיות ושאר מסבכי-עניינים. ובמלים פשוטות, מרבית הפרויקטים אינם מבוצעים במקומות הפקוקים באמת, שבהם נגרם עיקר הנזק הכלכלי למשק.

אבל לזכותו של כץ ייאמר כי במהלך כהונתו – ולמעשה, כבר מתחילתה – הוא שם את כל כובד משקלו על אחת הרעות החולות במדינת ישראל: היעדר ראיה ארוכת טווח שמונעת מפוליטיקאים להשקיע בפרויקטים שאחרים יגזרו עליהם את הסרט.

בשורה תחתונה, בין אם מדובר במזל או בשכל – עשרת שרי התחבורה שקדמו לו, ובהם גם דמויות חזקות במשחק הפוליטי שלנו – נראים עלובים למדי ביחס לכץ כאשר בוחנים את תרומתו של כל אחד מהם לבניית תשתיות כבישים ומסילות בישראל.

מה שבוודאי צריך להיזקף לזכותו של כץ הוא הוצאת עיקר תקציבי סלילת מסילות הברזל מידיה הרועדות והכבולות של רכבת ישראל, והפקדת בניין המסילות החדשות בידי מע"צ. ההיסטוריה ומבקר המדינה יגלו לנו בשנים הבאות האם תקציבי הענק נוצלו ביעילות ובניקיון הכפיים הראוי, אבל את התוצאות, כאמור, רואים בשטח.

מנות גדושות של קרדיט מגיעות לכץ בכל הקשור למאבק בוועדי העובדים של רכבת ישראל ונמלי ישראל. גם בתחום זה מסתתרים אמנם מניעים שונים ומגוונים מאחורי כל הצהרה וכל מינוי, אבל גם פה נראים כמה מקודמיו של כץ עלובים ביחס אליו, לנוכח התרפסותם ארוכת השנים בפני הוועדים החזקים במשק.

חשוב לדעת שגם מול עובדי הנמלים וגם מול הרכבת לא הושגה הכרעה סופית, ואף נמל ים חדש עדיין לא הוקם בפועל. שרי תחבורה קודמים רקחו רפורמות מטורפות ויקרות שהסתיימו בשוד הקופה הציבורית ובאפס שינוי בשטח, ובאותה מידה עלול שר התחבורה הבא לזרוק אותנו שנים רבות לאחור.

אבל העובדה היא שכץ לחץ על שתי מורסות שצמחו בגלל אדישותם או עידודם של קודמיו, והחל לחולל שינוי נחוץ מאין כמותו.

דובר משרד התחבורה, כמו גם דוברת השר, בחרו שלא להגיב לשאלותינו

לפרק הקודם: דברי ימי כץ: הבולדוזר הגדול, בערך
לפרק הבא: השנים הרזות והמדממות

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות