רגע לפני שעוזבים את אילת ועולים צפונה עם כביש הערבה אפשר להכנס לשטח אל מסלול ג'יפונים קסום ולטעימה אחרונה מהדרום
לא רבות הן ההזדמנויות שנקרות בפני בעל הג'יפון הרך לנצל את יכולות רכבו בחיי היום יום, "על הדרך" כמו שנאמר.
לטובת אותם נהגים, שלא לדבר על בעלי ג'יפים בכלל, אנחנו מציעים השבוע מסלול טיול אידאלי עבור מי שזה עתה סיים את חופשתו באילת, וחושש שהדרך הביתה תהיה מייגעת ומשעממת. הטיול שלנו אמנם יעלה בשעתיים שלוש שאולי אפשר היה לנצל בבריכה במלון, אבל ההנאה מן הדרך מובטחת, ושווה את המאמץ.
הדרך מתאימה לכל ג'יפון רך, ואנחנו נהגנו בהונדה CR-V שהקנה לנו רמת נוחות כמעט מפתיעה לטובה, ורמת עבירות גבוהה מכפי שנדרש למסלול זה.
בדרך אל בריכות המלח
אל המסלול, שמתחיל בנסיעה שלווה על סף בריכות המלח שמצפון לאילת, נכנסים מכביש 90, אשר בקטע הזה שלו מוכר כ"כביש הערבה", במרחק של 5.8 ק"מ מהכניסה לאילות. משם, עד פניה מזרחה אל בריכות המלח, שם מוצב שילוט שמפנה מזרחה ("בריכות שרשרת").נ.צ. 393225/ 198436.
סיום המסלול ביציאה בחזרה אל כביש 90, דרומה לאילת, נ.צ. 339032/ 198776. מפת הטיולים וסימון השבילים לאיזור זה היא מפה מס' 20.
מומלץ לצאת למסלול בשעת אחר צהריים, כאשר הרי אדום מסבירים את שמם כשהם מאדימים במחול צבעים מרהיב. שילוב הצבעים הייחודי הזה, עם המראות של בריכות המלח וההשתקפות של הרי אדום בתוכן, הוא לא פחות ממרהיב.
כ-11 ק"מ אורכו של המסלול, תחילתו מכביש 90 מזרחה על דרך עפר מהודקת שמשני צידיה שטחי חממות, שטחים עם רשתות צל ומטעי תמרים. משם, כאמור, סימון לכיוון בריכות שרשרת ואיתו נוסעים אל בריכות המלח. (סימון שביל אדום, פניה שמאלה, לשביל ההולך לצד הבריכות המלח שמימין).
עם מעט מזל יעטרו בעת הטיול עופות פלמינגו את מימי הבריכות, עופות ענק שמהלכים במלכותיות רגועה בתוך המים, כאילו שקועים במחשבות.
בין הבריכות בנוי מקום תצפית נפלא ומוצל. עם מעט התארגנות מוקדמת אפשר לחגוג בבדידות מול הנוף: פשוט לקחת כסאות מתקפלים ולפתוח אותם מול כל היופי הזה, שילוב ייחודי של מדבר, מים ועופות כתומים-ורודים, סצינה שכאילו נועדה להרעיד את לבבות האוהבים. אגב, גם מוקדם בבוקר מתקבלת כאן תמונה פסטורלית, לכן מי שנופש באילת יכול להשכים קום ולהגיע לבריכות עוד לפני ארוחת הבוקר במלון…
מכאן, בכל מקרה, מתחילה שמורת טבע מוסדרת, עם שבילים מסומנים.
קפה פלמינגו
ביום בו הגענו היו במקום הרבה סיקסקים. הסיקסק היא ציפור מתחוכמת אשר בונה את קינה על האדמה, בין צמחיה.
בעת דגירה, ולאחר שהגוזלים בקעו, מגינים שני בני הזוג הסיקסקים על קינם בחרוף נפש. כאשר אדם או בעל חיים מתקרב אל הקן עולים שני בני הזוג למעוף שכולל צלילות ("בזים") מאיימים לכיוונו של הפולש, תוך שהם צורחים צרחות הפחדה. אנא הניחו לסיקסקים, התרחקו ואל תפריעו.
את הפלמינגו מצאנו בשוליה של הבריכה הצפונית. זהו עוף נודד גדול אשר ניזון מפלנקטון, וזה (פלנקטון) שם שמתאר מסה חיה של יצורי מים מיקרוסקופיים וכן לרווה וביצים של יצורי מים אחרים.
תהליך עיבוד המלח, שמיד יתואר כאן, הפך את הבריכות המלאכותיות למסעדה אידאלית עבור הפלמינגו, היות שנוח לו להגיע ולהימצא כאן, והפלנקטון מוזרם לכאן באופן קבוע, כמו לפי הזמנה.
ככלל, מי ים סוף עשירים בפלנקטון (ובגלל משטר זרמי הים עשיר החוף המזרחי, הירדני והסעודי, יותר מזה המערבי, הישראלי והמצרי).
כדי להפיק מלח מים סוף מוזרמים מי המפרץ דרך תעלה אל הבריכה הצפונית שעומקה כ-20 ס"מ.
הפלנקטון מוזרם לכאן אף הוא, בעל כורחו, ולולא ייאכל על ידי הפלמינגו הוא יתייבש יחד עם המים המתאדים…
לאחר שריכוז המלח במים עלה כתוצאה מן ההתאדות הם מוזרמים לבריכות הדרומיות, שם מתאדה יתרת המים ונותר רק מלח. אחת לשנה מתקיים מראה נפלא של "קציר מלח": טרקטורים ענקיים מגרדים את המלח מהבריכות, ועורמים אותו ל"הר מלח" ענק ולבן שמתנשא צפונית לאילת.
מכאן נשלח המלח לניקוי, אריזה, שיווק, ואל השולחנות שלנו.
עם השנים גילו גם להקות הפלמינגו את הבריכות, חלקן אף ויתר על הנדידה לאפריקה ובחזרה, והם מגדלים כאן את הדור הצעיר. בלהקה הישראלית נמנו כבר כאלף פרטים, והם מתרכזים בבריכה הצפון מזרחית.
את הצעירים בלהקה קל לזהות לפי הכתם האדום-ורוד מתחת לכנפיהם, וקצות הכנפיים השחורות. אלה וגם אלה ראשיהם במים ומקורם חופר באדמת הבריכות, תר אחר פלנקטון, שאותו הוא מסנן במקורו מתוך המים והבוץ.
משפחת דנקנר, מבעלי הבריכות, בנתה לזכרו של אברהם דנקנר ז"ל מצפה מיוחד לאוהבי הפלמינגו. זהו מקום מקורה עם ספסלים אשר נמצא בין הבריכות, ובין השאר מתאים גם להכנת קפה.
מכאן נמשיך דרומה לצד סימון שביל אדום, עד שנפגוש את הכביש הישן לאילת, שכיום כבר לא משמש את כלל הציבור.
קפה דקלים
אחד המקומות המרשימים ביותר לאורך המסלול נחשב ליחיד ומיוחד בעולם כולו. זהו אוסף של דקלי דום, ולא סתם אוסף אלא מקום הגידול הצפוני ביותר בעולם של דקלים כאלה, שסביבת הגידול הטבעית שלהם היא אפריקה.
דקלי דום מתנשאים לגובה רב, גזעם מתפצל לשני גזעים ובראשיהם כפות תמרים. מתחם הדקלים מוקף בגדר שמונעת גישה מבעלי חיים, כדי שלא יפגעו בעצים הנדירים.
לאחר העצירה המתחייבת במקום ממשיכים אל באר עברונה, באר של מים מליחים שעמדה בעבקר במרכזו של ניסוי חקלאי. חווה חקלאית ניסיונית הוקמה כאן בשנת 1950, ומי הבאר נאספו בבור מדופן. כיום, למרבה הצער, חרבה הבאר ויבשה.
השם עברונה מוזכר במקרא במסע בני ישראל ממצרים. כיום נמצאת במקום בריכת מים קטנה, מוקפת בגדר לבנה, ומסביבה עצי אשל ענקיים שמצלים על סביבתם ומאפשרים לתפוס שלווה מדברית. גם זה מקום מומלץ להכנת קפה.
אחרי באר עברונה ממשיכים לאורך שביל (סימון שחור) שפונה מערבה, צריך לשים לב ששביל זה משמש גם רוכבי אופניים ורכבי שטח, ואיתו נוסעים לכביש 90, ובחזרה אל המציאות ולדרך הביתה.
