Ad
האם מנוע הבעירה הפנימית מחשב את קיצו לאחור?

איסור מכירת מכוניות עם מנועי בעירה בבריטניה יוקדם ל-2030

הממלכה המאוחדת בחרה תחילה בגישה שמרנית לאיסור מכירה בשנת 2040 ואז הקדימה אותו ל-2035; קורונה הקדימה את תאריך היעד, ותהיה לכך השפעה גם עלינו, בישראל
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מכירה של מכוניות חדשות בבריטניה עם מנועי בעירה פנימית – בנזין, דיזל, או מערכת היברידית שכוללות מנועים כאלה – עשויה (או עלולה) להיאסר כבר בתוך תשע שנים. זה אומר שכל מכונית חדשה שתימכר שם תהיה חשמלית, או כזאת שמונעת באמצעות תא דלק מימני.

 

 

אם תאריך יעד כזה, לשנת 2030, נשמע מוכר אין זאת אלא מפני שגם אצלנו, בישראל, הוצב בשנת 2018 תאריך כזה על-ידי שר האנרגיה שלנו, יובל שטייניץ. ההבדל הוא שפוליטיקאים ישראלים רגילים להבטיח מבלי שתהיה להם כוונה לקיים, וכך צפוי גם במקרה זה, ואילו הבריטים כבר ביצעו צעדים שונים שיאפשרו להם לבצע את המיזם הלאומי המורכב הזה.

אבל רגע לפני שמשווים בין שיטות ממשל בריטיות או אירופאיות לבין זאת הישראלית, ומנתחים את ההשפעות של החלטות שמתקבלות שם עלינו, בישראל, נזכיר לכל מי שלא שם לב לכך שמדובר באחת משלוש הדרמות החשובות ביותר שמתחוללות בעידן הנוכחי בתעשיית הרכב.
במהלך שנת 2016, כפועל יוצא של פרשת 'דיזלגייט' שבה נחשפו הנטייה של יצרניות רכב לרמות את הממשלות בעולם והנטייה של ממשלות להיכנע בפני עוצמתה של תעשיית הרכב, פעלו שלושה כוחות במקביל כדי להפחית באופן מיידי ודרמטי את כמות פליטות המזהמים המותרות מכלי רכב. הכח הראשון, והחזק ביותר, הוא של פעילי הגנת הסביבה שנאבקים בהתחממות כדור הארץ ודורשים להפחית את כלל פליטות המזהמים מעשה ידי אדם.

לקריאה נוספת: תחילת הסוף? הפרלמנט הגרמני נגד מנוע הבעירה פנימית

כח נוסף הם רגולטורים בארצות הברית ובאירופה אשר ערוותם – בדמות חוסר תפקוד ועצלנות ארוכת שנים – נחשפה ככל שהתגלו פרטים נוספים אודות מחדל תקנות ומבחני זיהום האוויר לרכב. הכח השלישי הם פוליטיקאים – בעיקר באירופה אך גם בארצות הברית – אשר מינפו את הפרשה כדי ללחוץ על ממשלות ועל רשויות מקומיות, מבחוץ ומבפנים, לעשות מעשה ולפעול באופן מיידי. כח זה הוא המעניין ביותר מכיוון שניכר בו שהוא מבטא את רצונם של אזרחים, וההוכחה לכך היא שפעולות לאיסור מכירה של כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית – בתחילה דיזל ולאחר מכן גם בנזין – החלו ברמה העירונית ורק לאחר מכן ברמות ארציות.

כעת מתווסף למהלך הזה גורם רביעי – מגפת קורונה – אשר מאיץ את התהליך כפי שיוסבר בהמשך, וגם הגורמים האחרים מעלים הילוך ומקשיחים עמדות.

 

 

במהלך 2016 היו אלה, כאמור, מספר עיריות ורשויות מקומיות במדינות אירופאיות שונות אשר קבעו איסור כניסה של כלי רכב מזהמים לשטחיהן – בשלב ראשון מכוניות ישנות עם מנועי דיזל, ובסמוך לאחר מכן החליטו הפרלמנטים של הולנד, צרפת, גרמניה, בריטניה ומדינות סקנדינביה על איסור גורף של מכירת מכוניות חדשות עם מנועי בעירה פנימית. תאריכי היעד לאיסור כזה נעו בין שנת 2030 במדינות הנחושות ביותר, לבין 2040 בבריטניה – אשר מיד לאחר מכן החלה גם לגבש, יחד עם הציבור, תוכנית מעשית להפיכת צי הרכב שלה לצי של מכוניות חשמליות טהורות. איסור הכניסה של כלי רכב מונעים בדיזל למקומות שונים, שהוחל במקביל, עשה גם הוא את שלו, ולאחר שני עשורים שבהם נמכרו באירופה יותר מכוניות עם מנועי דיזל מאשר עם מנועי בנזין התהפכה המגמה ומכירות הדיזל צנחו.

לקריאה נוספת: תעשיית הרכב תחטוף קנסות בסך 16 מיליארד דולר

בשנת 2017 הכריזו מדינות האיחוד האירופאי (וגם מדינות אירופאיות שלא חברות באיחוד) על החלפת סטנדרט מבחני זיהום האוויר לרכב משיטת NEDC לשיטת WLTP המחמירה יותר, מהלך שהחל בספטמבר אותה שנה והפך לתקן גורף בשנה שעברה. במקביל נקבעו קנסות כבדים על יצרניות רכב שלא יעמדו בתקנות מחמירות והולכות של פליטת דו-תחמוצת הפחמן. תעשיית הרכב נאלצה להגיב במהירות לא אופיינית לה, ובשלב ראשון החלו כמעט כל יצרניות הרכב לפתח לכל הפחות אופציה היברידית, או היברידית-נטענת לכל דגם קיים או עתידי שלהן.

המהפכה הבריטית

כאמור, בשונה מעמיתיהם האירופאים, המחוקקים הבריטים בחרו בתחילה בתאריך יעד של 2040 שבו תיאסר מכירת כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית, אבל עד מהרה הם הפכו יותר ויותר שאפתנים, וזאת במקביל להתקדמות התוכנית הממשלתית ליישום חזון התחבורה המתקדמת הבריטי, שכולל בין השאר פרישת תשתיות לרכב חשמלי. בשלב ראשון הוחלט שם למנוע גם את המכירה של כלי רכב עם מערכות הנעה היברידיות למיניהן, לאחר מכן הוקדם תאריך היעד לשנת 2035. כעת – לפי דיווח שפורסם השבוע ב'גארדיאן' – אחד העיתונים החשובים בבריטניה – מתכוון ראש הממשלה בוריס ג'ונסון להכריז בקרוב על ספטמבר או נובמבר 2030 כתאריך היעד החדש.

 

 

לפי הדיווח ב'גארדיאן', הכרזה זאת מגובה על ידי "הוועדה לשינויי אקלים" הבריטית – גוף ציבורי עצמאי שהוקם כפועל יוצא של "חוק שינויי האקלים" שנחקק בבריטניה בשנת 2008. ועדה זאת המליצה בעבר לאסור מכירת מנועי בעירה פנימית משנת 2032. עיתון בריטי חשוב לא פחות, ה'טיימס', דיווח השבוע שגם שר התחבורה הבריטי, גרנט שאפס, תומך בהאצת האיסור. מעניין להזכיר ששאפס אמנם נוהג בעצמו במכוניות חשמליות, אם כי יש לו גם מטוס פרטי. לקינוח, גם ה'דיילי מייל' הבריטי הוסיף את חמשת הליש"ט שלו כאשר דיווח שיותר ממאה חברי פרלמנט קונסרבטיבים קוראים לממשלת הוד מלכותה להקדים את האיסור.

נקודה חשובה לפני אחרונה, שחורגת מגבולות האי הבריטי, היא ההשפעה של מגפת קורונה על תהליך הכחדתו של מנוע הבעירה הפנימית, וזאת ניכרת לפחות בשני מובנים. ראשית, וחשוב מכל – קורונה צמצמה באופן דרמטי את השימוש בתחבורה יבשתית ואווירית, והפחיתה – בתקופות שונות – את היקף הייצור התעשייתי. הפחתת זיהום האויר כתוצאה מכך הייתה ניכרת עד כדי כך שאף תועדה בתמונות לוויין, וכך המחישה באופן ויזואלי וברור לעין את הנזקים האקולוגיים מעשי ידי אדם לכל מי שהעדיף לעצום עיניים.

 

האסון הכלכלי שנגרם בגלל קורונה הניע את הממשלות באירופה להשיק במהירות תוכניות סיוע ממשלתיות אשר ברובן מבוססות על ראיה עתידית ועל השקעות בתשתיות לאומיות – וזה אומר שעשרות מיליארדי דולרים מופנים כעת לתשתיות טעינה חשמלית ולעידוד טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת ולאגירת אנרגיה. יעדים שהוצבו אך לפני שנה ושנתיים למעבר לרכב חשמלי, ונראו שאפתניים ולא ישימים, נראים לפתע פתאום ברי השגה ואולי אף לא מספיק אגרסיביים.

חמשת השקלים שלנו

המאבק האירופאי במנועי הבעירה הפנימית ישפיע על השוק הישראלי בטווח המיידי וגם בטווח הארוך, ובשני המקרים זאת תוצאה של מנטליות שלטונית ישראלית בעייתית ושונה מזאת האירופאית. בטווח המיידי, בהיעדר תקנות דומות למניעת זיהום אוויר בישראל אנחנו צפויים לקבל את כל "עודפי הייצור" שמיועדים לאירופה, וזה אומר שבשעה שהאירופאים יקבלו כלי הרכב "ירוקים" אלינו יגיעו כל מנועי הבנזין והדיזל המזהמים, ובמחירים אטרקטיביים – כל עוד שהם עדיין מיוצרים.

 

 

 

נכון להיום מסתכמות כל ההשקעות של ממשלת ישראל בעידוד ההקמה של תשתיות טעינה לרכב חשמלי בכ-50 מיליוני שקלים, וזאת לעומת קרוב לעשרה מיליארד ליש"ט בבריטניה לבדה. התוצאה, בטווח הבינוני, היא שמדינת ישראל תפגר אחרי אירופה בכל הקשור לאפשרויות השימוש ברכב חשמלי. נכון, המיסוי על רכב חשמלי טהור בישראל נמוך משמעותית מאשר על רכבי בנזין ודיזל, אלא שמדובר רק באחיזת עיניים: במשרד האוצר מביטים בסך היקף גביית המיסים על רכב, וברגע שיחושו באובדן הכנסות הם יעלו באופן מיידי את המיסוי ויאזנו את המצב.

שר האנרגיה שלנו, יובל שטייניץ, אמנם הכריז כבר בשנת 2018, לפני הבחירות, על איסור מכירת מכוניות עם מנועי בעירה פנימית בישראל משנת 2030 ואילך, אלא שנכון להיום, עם או ללא קורונה, ממשלת ישראל עדיין לא הציגה תוכניות מפורטות – ובעיקר מתוקצבות – להקמת התשתיות הנדרשות ולחקיקת החוקים והתקנות שיאפשרו לנו שלא לפגר אחרי אירופה.

 

לקריאה נוספת:

קונים ומזהמים: לממשלה לא אכפת מזיהום אוויר

העלאת המס על מכוניות היברידיות מוצדקת מאין כמותה

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad