בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר אתמול (ג') באופן חלקי בקשת אישור לתובענה ייצוגית כנגד טסלה מוטורס ישראל, בטענה של רוכשי טסלה מודל 3 למצגים שגויים באתר החברה בתחילת פעילותה בישראל.
הליך ייצוגי אושר בשלוש סוגיות: מספר כריות האוויר, דירוג האבזור הבטיחותי של הרכב, ומנורות ערפל מסוג LED. מנגד, טענה לפיצוי בגין אי גילוי ארץ הייצור של הרכב נדחתה.

השופטת יסכה רוטנברג מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבלה אתמול בחלקה בקשת אישור לתובענה ייצוגית נגד טסלה מוטורס ישראל בע"מ, ומדובר למעשה בשתי בקשות אישור שאוחדו להליך אחד. את הבקשה הראשונה הגישו עורכי הדין דוד מזרחי ורון סולן ואת הבקשה האחרת הגישו עורכי הדין צחי פיסטל ויאמן מסאלחה.

כבר בפתח הדברים ראוי לומר שביחס לכמה מן התובענות הייצוגיות האחרות שהוגשו בשנים האחרונות בישראל בתחום הרכב – מדובר במקרה כמעט חסר חשיבות ציבורית. יחד עם זאת – לעצם אישור התובענה יש חשיבות רבה מאוד, והכל כפי שיוסבר בהמשך.

שתי בקשות האישור נוגעות לתקופה בת חודשים בודדים שבה טסלה עשתה את צעדיה הראשונים בישראל, בתחילת שנת 2021, ובכלי רכב שנרכשו – כרגיל בטסלה – באמצעות אתר האינטרנט של החברה.

שלושת התובעים רכשו מכוניות מדגם 'מודל 3', ולטענתם הם קיבלו כלי רכב עם רמת אבזור שונה מכפי שהוצג להם באתר במהלך הרכישה, בדגש על 6 כריות אוויר בטיחותיות ברכב במקום 8, דירוג אבזור בטיחותי נמוך יותר, ומספר קטן יותר של מנורות ערפל מסוג LED. בנוסף, המכוניות של שניים משלושת התובעים יוצרו בסין ולא בארצות הברית.

מאז הגשת בקשת האישור התקיימו שני דיוני הוכחות בנושא, וההחלטה על קבלת בקשת האישור על-ידי בית המשפט מעידה על מסקנות לכאוריות מוצקות ודיון ראשוני לגופם של דברים. יחד עם זאת, זה לא מעיד על כך שבית המשפט קיבל את טענות התובעים ודחה את טענות ההגנה של טסלה, אלא על כך שהוגדרו מרחב המחלוקת וקבוצת הנפגעים ובית המשפט מוכן לדון בטענות לגופן.

זאת גם העובדה הכי משמעותית בהליך הזה עד כה: בקשת האישור שאושרה כעת הוגשה לבית המשפט בחודש מאי 2021, כלומר לפני חמש שנים (!), עוד בתקופת ממשלת נתניהו-גנץ. מאז עלו על כבישי ישראל יותר ממיליון מכוניות, התחלפו שתי ממשלות, הפיכה שלטונית, אסון ה-7 באוקטובר ו-1,000 ימי מלחמה.

טסלה, כפי שגם עולה מהחלטת השופטת רוטנברג, שיפרה את דרכיה כבר בראשית ההליך, ומותר להניח שלא מעט מרוכשי מכוניות טסלה מאותה תקופה החליפו רכב לפחות פעם אחת אם לא יותר.

השאלה היא האם באמת נדרשות חמש שנים כדי להכריע בשאלה פחות גורלית מאשר גיוס חרדים, שתי מדינות, או פתרון למשבר האקלים? האם אין דרך יעילה יותר לקבוע מה המשמעות הקניינית, הציבורית, או אפילו הבטיחותית והמשפטית של שתי כריות-אוויר לברכיים ופנס ערפל מסוג LED?

כמובן שזאת שאלה רטורית שמצביעה על בעיה. כפי שכתבנו כאן לא מעט – חוסר התפקוד של ממשלות ישראל בהגנה על בעלי הרכב, ובפרט חוסר התפקוד בעניין זה של משרד התחבורה, מטיל כיום את מלוא כובד ההגנה על בעלי הרכב על כתפי המערכת המשפטית – אשר ממילא קורסת תחת העומס. בהיעדר מנגנון סינון יעיל מוגשות לבתי המשפט תביעות מוצדקות מאין כמותן לצד תביעות מיותרות לגמרי (לאו דווקא במקרה הזה) – אלה וגם אלה נידונות באותם כלים – ומי שנפגעים הם בעלי רכב שסובלים מבעיות קשות, יקרות ומסכנות חיים.

דוגמה מובהקת לטענה הזאת היא הליך שגם הוא טופל בתחילת הדרך על ידי השופטת רוטנברג וגם הוא הוגש על-ידי עורכי הדין מזרחי וסולן (יחד עם עו"ד ד"ר אלעד אופיר) כנגד רנו, ניסאן, דאצ'יה והיבואנית שלהן לישראל – חברת קרסו מוטורס. הליך זה, בקשר לכשלים סדרתיים חמורים במנועי 1.2 ליטר מתוצרת רנו וניסאן – נפתח עוד בחודש מרץ 2020 ואך לפני כחצי שנה אושר כתביעה ייצוגית.

אלא שבניגוד למקרה טסלה – מקרה מנועי רנו-ניסאן עוסק באלפי נפגעים שלרבים מהם נגרמו נזקים מתמשכים ויקרים מאוד לתיקון. בשש השנים שחלפו מאז היו לא מעט מכוניות כאלה שירדו מן הכבישים מפני שאין כדאיות כלכלית לתקן אותן, ורבים מן הנהגים והנוסעים חשופים לסכנה בטיחותית של כשל מנוע במהלך נסיעה.

במילים פשוטות: למרבה הצער הליכי תביעה ייצוגית הם המגן היחיד על בעלי הרכב בישראל כיום – אבל אלה הליכים מסובכים שאורכים הרבה יותר מידי זמן.

שאלות ותשובות לפני שממשיכים

האם טסלה חויבה לפצות את הלקוחות?

לא. אישור בקשת אישור רחוק מלהיות הכרעה בשאלות העובדתיות, לא כל שכן פסק דין סופי. המשמעות היא שבית המשפט בחן אם יש הצדקה לנהל את ההליך בשם קבוצת נפגעים רחבה, וקבע שיש בסיס כזה. בית המשפט מיקד את המחלוקות לשלושה נושאים וקבע קביעות ראשוניות לגביהם אך טרם דן בהם לגופם.

אז מה השלב הבא?

עורכי הדין יגישו כתב תביעה מתוקן, בין השאר על סמך החלטת בית המשפט, ובמקביל יתנהל משא ומתן בין עורכי הדין של הצדדים בניסיון להגיע לפשרה מוסכמת, ואם תושג כזאת היא תובא לאישור בית המשפט.
הסדר פשרה, כשמו כן הוא, לא מעניק לתובעים ולחברי הקבוצה את כל מה שהם תבעו ולרוב גם לא את כל מה ש"מגיע" להם, אבל מאידך הוא מצמצם את הסיכון של דחיית התביעה ומקצר הליכים.
אם לא יגובש הסדר פשרה בית המשפט ידון בטענות לגופן, על בסיס כתבי התביעה וההגנה ועדויות של מומחים, ויכריע בנושא. הכרעה כזאת אינה סופית וכפופה לאפשרות של ערעור לבית המשפט העליון.

מי כלול בקבוצת הנפגעים?

מי שרכש רכב כאשר במועד הרכישה צוין באתר או בעמוד ההצהרות שיש ברכב 8 כריות אוויר, או שצוין שם שדירוג האבזור הבטיחותי של הרכב המוזמן הוא 8, וכן מי שרכש רכב ובמועד הרכישה צוין באתר שהרכב כולל מנורות לד אך סופק לו רכב שבו רק שתי מנורות לד.

מה יקרה עכשיו?

טסלה תפרסם הודעה בדבר אישור התובענה כייצוגית (לאחר שהנוסח שלה יאושר על ידי בית המשפט). התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן והנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן.

מה נטען נגד טסלה?

התובעים טוענים שבחודשים הראשונים למכירת טסלה בישראל, בין פברואר לאפריל 2021, הוצגו באתר טסלה מצגים שגויים ביחס לכלי הרכב שנמכרו. לטענתם, באתר הוצג שהרכבים מצוידים ב-8 כריות אוויר אך בפועל סופקו מכוניות עם 6 כריות אוויר בלבד; הוצג שדירוג האבזור הבטיחותי של הרכב הוא 8 אך בפועל הדירוג הוא 7; והוצג שכל דגמי מודל 3 כוללים פנסי ערפל עם מנורות לד, גם בפנסי החזית, אך בדגם 3SR היו מנורות לד רק בפנסים האחוריים ולא בקדמיים.

התובעים ביקשו לחייב את טסלה להתקין את שתי כריות האוויר הנוספות, או לחלופין לפצות את חברי הקבוצה לפי השווי שלהן. התובעים טענו גם שטסלה לא גילתה לרוכשים את ארץ הייצור של הרכב, ושחלק מהרוכשים קיבלו כלי רכב שיוצרו בסין לאחר שהמשלוח הראשון כלל רכבים שיוצרו בארה"ב.

מה השיבה טסלה?

טסלה ישראל דחתה את הטענות וטענה שמדובר בבקשת אישור קנטרנית שמבוססת על טעויות זניחות שנפלו בתום לב בתחילת דרכה בישראל, שלא נגרם נזק לתובעים ולשניים מהם אף הוצע לבטל את העסקה ולקבל את כספם בחזרה לפני קבלת הרכב לחזקתם, ושאין הצדקה להליך ייצוגי בנושא זה.

לגבי ארץ הייצור טסלה טענה שלא הובטח ולא הוצג בשום מקום שיסופקו רכבים מתוצרת ארה"ב דווקא. עוד נטען שאין הבדל מהותי בין רכבים שיוצרו בארה"ב לבין אלה שיוצרו בסין, ושמקום ייצור הרכב אינו מידע מהותי שחובה לגלות לרוכש.

בעניין כריות האוויר הודתה טסלה כי במשך מספר חודשים הופיע באתר פרסום שגוי, ואף כי בכ-220 רישיונות רכב צוין בטעות מספר כריות אוויר שגוי. לטענתה, מקור הטעות היה במחלקת ההומולוגציה של היצרן, שלא התאימה את המפרט לרכבים הנמכרים בישראל. טסלה טענה שהפרסום תוקן באפריל 2021, שמשרד התחבורה עודכן, ושרישיונות הרכב תוקנו.

טסלה הוסיפה שבישראל, כמו באירופה, קיימת חובת חגירת חגורות בטיחות, ולכן אין צורך בשמונה כריות אוויר כפי שקיים ברכבים שנמכרים בשוק האמריקני. היא טענה גם שעמוד ההצהרות באתר אינו חלק מהסכם הרכישה אלא מסמך שמפורסם מכוח דרישות רגולטוריות, ושבהוראות השימוש של הרכב צוין כי ברכב יש 6 כריות אוויר.

בעניין דירוג הבטיחות טענה טסלה שמדובר בטעות בתום לב שנבעה משינוי נוהל של משרד התחבורה בתחילת 2021. לפי טסלה, מערכות הבטיחות עצמן לא השתנו אלא רק הניקוד הרגולטורי שניתן להן, לכן לא נגרם לרוכשים נזק. בעניין מנורות הלד טענה טסלה שהטענה המקורית הייתה שאין מנורות לד כלל, ולאחר שהתברר שיש שתיים נטען שחסרות שתיים נוספות. לטענתה באתר לא צוין מספר מנורות הלד אלא עצם קיומן.

מה קבע בית המשפט?

בית המשפט קיבל את בקשת האישור בחלקה. השופטת רוטנברג קבעה כי ביחס לכריות האוויר, דירוג האבזור הבטיחותי ומנורות ה-LED הוכיחו התובעים לכאורה שמתקיימות עילות של הפרת חוזה ואי התאמה לפי חוק המכר. לעומת זאת, הטענה לפיצוי בגין אי גילוי ארץ הייצור נדחתה.

נקודה מעניינת מאוד בהחלטה היא המעמד של "עמוד ההצהרות" באתר טסלה. בית המשפט קבע כי יש ממש בטענת התובעים לפיה כאשר רוכש נדרש לאשר לפני ביצוע הזמנה שהוא "מסכים" גם להצהרות הסביבתיות והבטיחותיות – סביר שייקבע שהצהרות אלה הן חלק מתנאי ההתקשרות המחייבים בין הצדדים.

לגבי כריות האוויר, בית המשפט קבע שאף אם מקור המצג השגוי היה טעות בתום לב, הדבר לא שולל טענה להפרת חוזה, והפרה כזאת לא תלויה באשם: אם התחייבות חוזית לא קוימה לא ממש משנה מדוע וכיצד נעשתה טעות.
בשלב זה בית המשפט לא קיבל את טענת טסלה לפיה אין משמעות לחוסר בשתי כריות הברכיים משום שבישראל קיימת חובת חגירת חגורת בטיחות. גם בסעיף זה – מרגע שטסלה התחייבה לספק רכב עם 8 כריות אוויר היא לא יכולה לטעון שבישראל מספיקות 6 כריות.

לגבי דירוג האבזור הבטיחותי, בית המשפט קבע שאין לקבל טענה לפיה מדובר במספר חסר משמעות מעשית רק מפני שכל מערכות הבטיחות שהובטחו הותקנו. לא ניתן לשלול טענה לפיה צרכן שלא בקיא בפרטים יתרשם דווקא מן העובדה שהרכב נהנה מדירוג בטיחות מרבי.

לגבי מנורות הלד קיבל בית המשפט לכאורה את פרשנות התובעים: למרות שבאתר של טסלה לא צוין מספר המנורות, נקבע כי כאשר נכתב שכל הדגמים כוללים מנורות ערפל מסוג לד וללא הבחנה בין הדגמים או הפנסים, ניתן להבין שהמצג מתייחס לכל הפנסים. כאמור – כל הקביעות האלה הן לכאוריות ועדיין טעונות הוכחה או הפרכה.

שורה תחתונה

רוב בקשות האישור לתובענות ייצוגיות בתחום הרכב כלל לא מגיעות לשלב האישור מפני שהן מסתיימות בהסדרי פשרה בין עורכי הדין, או נדחות. קבלת בקשת אישור אינה נדירה אבל יש בה אמירה ברורה וחשובה של בית המשפט לגבי סיכויי ההצלחה של התביעה.

המקרה הספציפי הזה, כפי שנאמר בתחילת הדברים, עוסק בסוגיה כמעט חסרת חשיבות מבחינה ציבורית ומצד שני ספק רב אם טסלה הייתה צריכה להגיע איתו לשלב כה מתקדם.
סוגיה זאת לא נוגעת לרוב המוחלט של עשרות אלפי בעלי טסלה בישראל אבל יש בה כדי ללמד את כלל בעלי הרכב שטחנות הצדק בישראל טוחנות לאט. ממש לאט.

לקריאה נוספת:

פרשת מנועי פיורטק: הכשלים ההנדסיים שפוגעים במיליוני כלי רכב ברחבי העולם – התחקיר המלא

תביעה ייצוגית: הטסלה שלכם עלולה להפוך למלכודת מוות

תביעה ייצוגית או הטרלה? האם הבלמים של זיקר עושים רעש או שרוב המהומה על לא מאומה?

הכשל במצלמה של מיצובישי ובעל הרכב שניצח את יבואנית הרכב

תביעה ייצוגית: שברולט וקאדילק לא מתקנות בישראל תקלה סדרתית שהן מתקנות באמצעות ריקול בחו"ל