יש היצע גדול מאוד של מכוניות משומשות בישראל. זה טוב לקונים, פחות טוב למוכרים. קנייה לפני מכירה מחייבת הוצאות כפולות כמו ביטוח חובה ואגרות, ובמקרים רבים פתרון מהיר למכירה וקנייה הוא בטרייד אין, הגם ששם לא עובדים לשם שמים

לאחר הרכישה כדאי להגיע למוסך ולבצע "יישור קו": יש לבדוק את היסטורית הטיפולים כדי לדעת מה צריך לעשות ומתי. אם לא ניתן לבצע את כל הדורש תיקון באופן מיידי אל תוותרו לכל הפחות על החלפת שמן ומסננים

הרכב שקניתם צריך לעבור על שמכם באחריות המוכר, כאשר הוא משוחרר מכל שיעבוד ועיקול, וכל הפרטים שלו ושל המוכר נכונים

"ריבוי ידיים" – כך קובע שמאי הרכב הלאומי שלנו, לוי יצחק, פוגם בערך המכונית יותר אפילו מאשר סוג השימוש. מכונית בת 3 מהשכרה תפסיד 12%, ואילו מכונית בת 3 משלושה בעלים פרטיים תפסיד 11%. מה שחשוב לקנייה הוא סוג השימוש. מספר הבעלים חשוב למכירה העתידית

כ-80% מהמכוניות המוצעות כיום בשוק המשומשות הן מכוניות שב-10-15 השנים האחרונות עברו בחברות הליסינג או בציי הרכב. לפי לוי יצחק, ממכונית ליסינג יש להפחית 8%-10% ממחיר המחירון, אם נסעה עד 15,000 ק"מ, ו-20% אם נסעה יותר מכך

מכרנו, החלטנו ממי נקנה, יודעים היכן לחפש ואפילו בחרנו דגם, בשלב הבא נשים לב למקוריות המכונית ולהיסטוריה שלה: בהתאם לשימוש העתידי נחליט כמה אנחנו רגישים לקילומטראז', לגיל המכונית, ולאופי השימוש הקודם שנעשה בה

בין מוכרי המשומשות ישנם חברות ליסינג וציי הרכב, מוכרים פרטיים, חברות טרייד-אין וסוחרים למיניהם – חלקם הגונים וחלקם ממש לא

הדגם הנבחר צריך להתאים לצרכים האמיתיים (מספר נוסעים, קילומטראז' וסביבת נהיגה), וזאת לפי המבנה הייעודי של הרכב, ביצועים ונוחות, ותא נוסעים ומטען

ראשית יש לקבוע מסגרת תקציב ולהשאיר בצד סכום שיספיק להוצאות לא צפויות. קנייה דרך חברות סחר או ליסינג מאפשרת קבלת מימון. זה מפתה וטוב לתזרים השוטף, אבל צריך גם להחזיר את זה

מגזין הצרכנות 'קונסומר ריפורטס' ממליץ להורים מאילו מכוניות כדאי להימנע כשהם בוחרים מכונית לנהג צעיר. בכל מקרה לא להתקרב למכונית ללא בקרת יציבות

מתי צריך לבצע טיפול במכונית ומה ההבדל בין "טיפול קטן" ל"טיפול גדול"? האם תחזוקה "לפי הספר" עדיפה על "תחזוקת שבר"?