נשיא בית הדין לעבודה בירושלים, השופט איל אברהמי, יקיים היום דיון שאליו זומנו שר התחבורה ישראל כץ ומזכ"ל ההסתדרות אבי ניסנקורן, וזאת במסגרת תביעת המדינה מן ההסתדרות לסיים את שביתת בוחני הנהיגה שנמשכת מזה כחודשיים.

בשבוע שעבר דחה שר התחבורה את הצעתו של נשיא בית הדין להקפיא את מהלך ההפרטה של מערך המבחנים למשך 50 ימים שבמהלכם יחזרו הבוחנים לעבודה והצדדים ינסו לגבש מתווה לפתרון הסכסוך, ואילו נציגי המדינה טענו שלא היה להם די זמן כדי ללמוד את תגובת ההסתדרות לכתב התביעה שלהם, לכן נדחה הדיון להיום.

בינתיים, ביום שלישי שעבר הגישו איציק סנדלר ומספר בוחני נהיגה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד עצם הפרטת המערך, אשר פרסום המכרז שלה גרם לשביתה, וזה צפוי להיות אחד משני מוקדי העניין בדיון היום.

איילת ואיתמר לוין, משפטנים שעוסקים בלימוד נהיגה ועד כה היו בין מורי הנהיגה היחידים שהציגו טיעונים מקצועיים, מפורטים ומנומקים בכל הדיונים סביב ההפרטה – העבירו לבית הדין מכתב ובו הם מתארים את משמעויות העתירה שהוגשה.

תיאורטית, היות שבית דין יכול לדון רק בחומרים שמונחים בפניו, לולא הסב הזוג לוין את תשומת ליבו של בית הדין לתוכן העתירה לבג"צ אפשר שזו הייתה נעלמת כליל מן הדיון עצמו, וזאת למרות חשיבותה הקריטית להבנת הרקע לסכסוך.

בפנייתם אל בית הדין מציינים הזוג לוין ראשית לכל את עצם העובדה שנושא ההפרטה נמצא כעת בהליך משפטי בבית המשפט העליון (בשבתו כבג"צ), ומזכירים שבפרשה זאת ישנה סוגיה פוליטית מהותית בנוגע לחוקיות ההליך בדרך שבה מנסה שר התחבורה לבצע אותו – כלומר באמצעות מכרז שקובע עובדות בשטח במקום בדרך המלך: חקיקה דמוקרטית בכנסת.

המבקשים, שבעצמם נפגעים מן השביתה פגיעה כלכלית קשה, מדגישים מספר עובדות אשר עולות בברור מכתב התביעה שהגישה המדינה לבית הדין, ובמיוחד את הפער העצום בין הטענה שמדובר ב"שביתה פראית" לבין השיהוי הרב שבו נקטה המדינה עד שפנתה לבית הדין – שבועות ארוכים של השבתה שגרמו לנזק כלכלי עצום וידוע מראש לאלפי מורי נהיגה.

בנוסף, המבקשים מדגישים את ההתעלמות של משרד התחבורה מן הנזק שנגרם למורי הנהיגה – אשר לא מוזכר ולו בפסיק בכתב התביעה.

בנקודה זו עולה טיעון מאד מעניין אשר מופיע לראשונה באופן רשמי מאז פרוץ הסכסוך: הזוג לוין מבקש למעשה מבית הדין להכיר במורי הנהיגה כסוג של מועסקים, גם אם בעקיפין, על-ידי משרד התחבורה.
משמעות הקביעה הזאת – אם אכן תתקבל על-ידי בית הדין – היא שאם למשרד התחבורה יש סוג של יחסי עובד-מעביד עם מורי הנהיגה הרי שלא רק שהוא חייב לנקוט במשנה זהירות בכל הליך שמשפיע עליהם, אלא למורי הנהיגה יש גם מעמד בתביעת נזיקין כלפי משרד התחבורה – וכל זאת מתוקף דיני הנזיקין.

בין השאר כותבים המבקשים: "הנזק של קבוצת מורי הנהיגה, המונה כ-4500 מפרנסים, נאמד ב-2 מיליון ש"ח ליום… חלה על משרד התחבורה אחריות מיוחדת כלפי קבוצת מורי הנהיגה. אחריות זו נובעת מחובת משרד התחבורה לספק את מבחני הנהיגה, ולפקח עליהם, למעשה יש למשרד התחבורה שליטה מוחלטת על הדרך בה מבצעים מורי הנהיגה את המבחנים.

על פי גישה זו לצורך אחריות בנזיקין בלבד, היחס בין מורי הנהיגה למשרד התחבורה עונה להגדרת מעביד בפקודת הנזיקין… גם בית המשפט העליון הכיר כי יחסי עובד מעביד יכולים להיקבע על פי הגדרתם בחוק ספציפי כל עוד הדיון הוא במסגרת אותו חוק… אין אנו מבקשים לקבוע הלכה חדשה, אלא להדגיש כי משרד התחבורה חב אחריות מיוחדת לעבודת מורי הנהיגה לפחות על פי הפן הנזיקי…
על כן אנו פונים בבקשה לכבוד בית המשפט כי יורה או יחייב את הצדדים קרי בוחני הנהיגה מצד אחד והמדינה ומשרד התחבורה מצד שני, לנצל את מרווח הזמן שנוצר כ 45 יום לפחות, ולנהל משא ומתן כדי לגשר על הפערים שהתגלו ביניהם ואשר עוסקים כולם ביחסי עובד מעביד על פי דיני עבודה הנמצאים בסמכותו הבלעדית של בית הדין… אנו מבקשים כי בית הדין יורה לבוחנים לחזור לעבודתם לאלתר, תוך הקמת מסגרת לפתרון סכסוך העבודה".

ראש בראש: כץ נגד ניסנקורן

מוקד העניין השני שעשוי להתקיים היום במהלך הדיון בבית הדין יכול 'להוציא מרצע מן השק' ולהאיר את הסכסוך באור נוסף.

ישראל כץ מנסה מאז תחילת המשבר להציג את בוחני הנהיגה כציבור של סחטנים שלא אוהבים ולא רוצים לעבוד, והוא יוצא מגדרו כדי ליצור כלפיהם אנטגוניזם ציבורי כשהוא משווה אותם לאלון חסן ולוועד עובדי נמל אשדוד – למרות שהקשר בין הדברים קלוש מאד.

בכך מסיט כץ את האש מן הסוגיה המקצועית של ההפרטה עצמה, אשר ככל הנראה מנוהלת באופן רשלני ביותר ובכל מקרה בהיעדר שקיפות.

גם למזכ"ל ההסתדרות, מנגד, יש עניין פוליטי בשביתה הזאת שכן גם להסתדרות אין כל עניין להתייחס לסוגיה המקצועית היות שמזווית המבט שלה מדובר בהעלאת סוגיית הפיכתם של עובדי מדינה לעובדי קבלן.
ייתכן מאד שבדיון שייערך היום אפשר יהיה להעריך – בהתאם להתנהלותו של המזכ"ל ניסנקורן, האם ההסתדרות מתכוונת לגבות את בוחני הנהיגה גם בהמשך או לא.

הנקודה שעשויה להצביע על הכוונות האמיתיות של ההסתדרות במשבר הזה היא האם היא תעלה את העובדה שעד כה ניגשו למכרז ההפרטה 16 גופים פרטיים שמצפים להרוויח הרבה כסף על חשבון הכנסות המדינה ועל חשבון הציבור – כספים שיכולים היו לשמש היטב את משרד התחבורה לצורך שיפור לימוד הנהיגה בישראל. ככל שסוגיה זו לא תעלה ידגיש הדבר ראיה צרה של ההסתדרות.

בכל מקרה, המפגש החזיתי שייערך היום בין השר לבין המזכ"ל ידגיש את הסוגיה הפוליטית ויסיט את הדיון מן השאלות המקצועיות, ובכך ישרת את השר כץ מבחינה תקשורתית.