Ad

קונה מכונית חדשה בגרמניה? קבל 10,000 ש"ח במתנה

ממשלת גרמניה תקציב 5.6 מיליארד דולר להאצת המכירות של רכב חדש. ומה בישראל? ישראל כץ יכול להוציא לפועל את תוכנית הגריטה.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ממשלת גרמניה תכריז בימים הקרובים על תוכנית כלכלית לחילוץ המשק הגרמני ממשבר קורונה, בהיקף של קרוב ל-90 מיליארד דולר. אחד הסעיפים המעניינים אך השנויים במחלוקת בתוך התוכנית הזאת הוא הזרמת 5.6 מיליארד דולר לתמריצי מכירה של רכב חדש – במטרה להגביר את הייצור התעשייתי במדינה.

 

 

הפער בין ההיגיון הכלכלי הגרמני לבין זה הישראלי אדיר: בישראל יש מיסוי כבד על רכב חדש, וגם על השימוש בו, ואילו בגרמניה המיסוי נמוך מאד. גרמניה כבר ביצעה לאורך השנים מספר סבבים של הטבות לעידוד רכישת רכב חדש ואילו בישראל מדובר ב"תרנגולת שמטילה ביצי זהב" עבור רשות המיסים, לכן כנגד כל הטבה קיימת גם הרעה. ממשלת ישראל לא מצליחה – במשך שני עשורים – לקיים תוכנית ראויה לתמרץ את ההורדה של רכב ישן מכבישי הארץ (תוכנית גריטה), בעוד שהוויכוח הציבורי בגרמניה נסוב סביב רמת זיהום האוויר של כלי הרכב שיזכו לתמריצים.

מחר (יום ג') צפויה ממשלת גרמניה להציג את תוכנית התמריצים, בהיקף של 5.6 מיליארד דולר, וזה רק חלק מחבילת תמריצים רחבה יותר שנועדה להגביר מכירת מכוניות שמחיר המחירון שלהן לא עולה על 77,350 אירו. ככל הידוע, כל רוכש מכונית חדשה יקבל מן הממשלה מענק של 9,750 שקלים (2,500 אירו). אם הרוכש יבחר במכונית דלת זיהום יגדל המענק שלו ל-11,700 ש"ח (3,000 אירו). התוכנית כוללת גם את הגדלת הטבות המס הרגילות למכוניות חשמליות טהורות ב-1,500 אירו, ולהיברידיות-נטענות ב-750 אירו.

מכשולים של הרגע האחרון להפעלת התוכנית הזאת נובעים מכך שחלק מן הפוליטיקאים נענים לסנטימנט הציבורי לפיו המדינה צריכה להעניק תמריצים רק לרכישת מכוניות חשמליות טהורות. הבעיה היא שנכון להיום אין עדיין ייצור גרמני בהיקף מספק של מכוניות כאלה.
כמו ברוב מדינות העולם, גם שוק הרכב הגרמני חטף מכה רצינית החל בחודש מרץ השנה, עם סגירת מפעלים לייצור רכב ושיתוק גם של אולמות המכירות ושל המכירות בכלל. רמת המכירות בשוק מתחילת השנה היא הנמוכה ביותר מאז שנת 1991.

כדי לעורר את השוק נפגשו מוקדם יותר החודש נציגי יצרניות הרכב עם נציגי הממשלה, ודרשו סובסידיה בהיקף של 4,000 אירו לכל מכונית חדשה, אלא שסקר דעת קהל שנערך בגרמניה מיד לאחר מכן גילה שרוב הציבור מתנגד לכך. לצד יצרניות הרכב, מנגד, התייצב ראש ממשלת בוואריה שבה פועלות ב.מ.וו. ואאודי, והוא הזכיר שתעשיית הרכב המקומית היא "הקטר של הכלכלה".

 

 

גם האנליסטים של חברת מחקרי השוק הגרמנית Dataforce התייצבו לצד המצדדים בתוכנית, עם נתונים לפיהם תוכנית גריטת הרכב שהפעילה ממשלת גרמניה במהלך המשבר הכלכלי של 2008-2009 הגבירה בהצלחה את הביקוש לרכב, ובזכותה הועלו בשעתו לכבישי המדינה 1.14 מיליון כלי רכב חדשים. לפי נתוני הלשכה המרכזית הגרמנית לסטטיסטיקה תורם מגזר הרכב כ-138 מיליארד אירו בשנה לתוצר הגרמני, כלומר כמעט חמישית מכלל ייצור הסחורות במדינה.

מה לעשות עם השקלים?

שר האוצר הישראלי, ישראל כץ, פנה השבוע לציבור בשאלה כיצד לחלק חצי מיליארד שקלים שמיועדים למעסיקים, והרעיון של "שיתוף הציבור" בקבלת החלטות בוודאי מבורך. באותה רוח אפשר להזכיר לכץ שכאשר הוא כיהן כשר תחבורה, ונשאל מדוע המשרד לא מקדם תוכנית לגריטת רכב ישן, הוא השיב שהדברים נמצאים בידיים של משרד האוצר.

 

 

כעת, כאשר משרד האוצר נמצא בידיים של כץ, ראוי להזכיר לו שתשלום של 10,000 ש"ח (או אף 20,000 ש"ח) לכל מי שייגרוט מכונית בת 10 שנים ומעלה יכול להוריד מכבישי הארץ עשרות אלפי מכוניות יותר מזהמות ופחות בטוחות, ולעודד רכישה של מכוניות חדשות שכל אחת מהן מכניסה לקופת המדינה בין 30 ל-60 אלף ש"ח בממוצע. במילים אחרות, תוכנית גריטה נרחבת בתקופה זאת יכולה להציל את שוק הליסינג מקריסה, להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים, לפנות מן הכבישים שלנו מכוניות ישנות, וכל זאת מבלי להכביד על תקציב המדינה בתקופה לחוצה שכזאת.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות