בספטמבר 2023, כחצי שנה לאחר שסמארט-ג'ילי החלה למכור את 'האשטאג 1' החדשה שלה באירופה, הכריזה השותפות הגרמנית-סינית שהוקמה בתחילת 2020 על הענקת זיכיון הייצוג שלה בישראל לחברת 'כלמוביל' – זו שהחזיקה בזיכיון היבוא של סמארט מאז שנת 2002.
היום (ד', 20 בדצמבר), כשלושה חודשים בלבד לאחר ההכרזה הרשמית ועל אף כל התהפוכות והקטסטרופות שמתרגשות עלינו מאז ה-7 באוקטובר הארור, נחנך בהרצליה אולם התצוגה המחודש של סמארט והושקה אצלנו 'האשטאג 1' עם תג מחיר שמנבא את רף המחירים העתידי של מכוניות חשמליות בישראל.
בכתבה זאת נסקור את כל מה שחשוב לדעת לגבי סמארט-ג'ילי, החל בהיסטוריה שלה, דרך המוצרים שהיא מציעה ותציע בעתיד, וכלה במיצוב האפשרי שלה בתוך ים מותגים אחרים שיוצעו בארץ.
לפני הכל צריך לומר משהו על המחיר, שמתחיל ב-175,000 שקלים לרמת האבזור הבסיסית ונוסק עד ל-210,000 שקלים לגרסת 'בראבוס' המאובזרת והחזקה ביותר. כמו בסיפור הידוע על "הרבי והעז" – גם המחיר הזה עשוי ברגע הראשון להישמע אטרקטיבי, ודאי ביחס למחירי מכוניות חשמליות אחרות שמוצעות כיום בישראל.
אבל כאשר סוקרים את מספר המותגים הסינים החדשים שזורמים כרגע לאירופה ונתקלים שם באדישות רבה, מביטים על צניחת מחירי המכוניות שמתחוללת מזה כשנה בסין, באירופה ובארצות הברית, וזוכרים את ירידת המחיר העקבית של סוללות לרכב חשמלי – מותר להניח שמחירי המכוניות החשמליות בעולם יוסיפו לרדת ואין סיבה להעריך שהמצב בישראל יהיה אחר.
עוד דבר שצריך לומר על סמארט רגע אחרי אירוע ההשקה זה שהמסר הנוכחי היחיד שמופץ כרגע בנוסף למחיר, או אולי כדי להצדיק אותו, הוא "Designed by Mercedes". זאת למרות שתיאור מדויק יותר צריך להיות
"Designed by Mercedes, made in China by Geely". בלי קשר, המסר היותר חשוב של סמארט צריך בכלל להיות "Smart electric". במילים אחרות, מרצדס זה חשוב, אבל כרגע יותר חשוב שהמוצר הוא מכונית חשמלית.
Smart electric
סמארט-ג'ילי (או, בשמה הרשמי, Smart Automobile) – אמנם נושאת איתה חלק זעיר מן החזון המקורי שנהגה בין ניקולאס הייק – ממציא מותג השעונים 'סווטש' לבין קברניטי מרצדס לפני 29 שנים, אבל השבריר הזה מרוכז כרגע רק בשם המותג אשר נוצר במקור מראשי התיבות – "סווטש-מרצדס-ארט".
כמעט שום דבר אחר לא נותר מן הרעיון המקורי: לא האפשרות להחליף פאנלים של גוף הרכב כדי "להלביש" אותו בכל פעם בדרך אחרת בהתאם לאירוע, ובוודאי שלא המידות המקוריות הזעירות אשר ייעדו אותו לתנועה עירונית צפופה.
למען האמת, אחת מסיסמאות השיווק והמכירה של האשטג 1 מנסה להסביר ללקוחות שהמוצר החדש שמוצע להם הוא בעצם קרוסאובר גדול ולא 'פורטו' – אותה מכונית עירונית דו-מושבית קטנה שכל כך מזוהה עם המותג.
אל תתבלבלו: החברה החדשה והמוצרים החדשים שלה הם בסך הכל עוד מותג סיני שיתאמץ למצוא לעצמו מקום תחת השמש בין 40 מותגים חדשים אחרים שמציעים פחות או יותר את אותם דברים, ויהיה מאוד מעניין לגלות איזה סיפור הם יבנו לעצמם וללקוחות שלהם בשנים הקרובות.
כאשר מסתכלים מלמעלה, סמארט-ג'ילי הוא שילוב מעניין שמחבר בין האילוצים והצרכים של מרצדס – חברה שנאבקה לחתוך את ההפסדים לאחר ששפכה לתוך סמארט הרבה מיליארדי דולרים לאורך שלושה עשורים – לבין ג'ילי הסינית שהוכיחה את עצמה כקוסמת אלופה בבריאת מותגים יש מאין והנפקתם בבורסות השונות תמורת סכומי כסף דמיוניים.
סמארט-ג'ילי הוקמה בשנת 2019 כשנה לאחר שחברת האם של ג'ילי רכשה כמעט 10% ממרצדס-בנץ (ממש כפי שעשתה יצרנית רכב סינית גדולה אחרת – BAIC). באותה עת סמארט ייצרה שתי גרסאות של דגם אחד שפותח בשיתוף פעולה בינה לבין רנו.
מרצדס וג'ילי הקימו חברה משותפת חדשה, וכל אחת מהן השקיעה בה קרוב ל-400 מיליון דולר: רוב ההשקעה של מרצדס הייתה מסירת הבעלות בחברה המקורית ואילו רוב ההשקעה של ג'ילי הופנתה להקמת מפעל ייצור גדול וחדיש בסין, וזה כרגע אחד מבין שני מפעלים בסין שמייצרים את דגמי סמארט.
חלוקת התפקידים בין שתי בעלות הבית במיזם המשותף ברורה: ג'ילי אחראית למחקר ופיתוח, לתכנון הייצור, לרכש חלקים ולייצור המכוניות, כמו גם לשיווק שלהן בסין ולפיתוח העסקי, ואילו מרצדס אחראית לעיצוב, לשיווק באירופה ובמידה רבה גם למיתוג. פחות משנתיים לאחר הקמת המיזם חשפה סמארט-ג'ילי בתערוכת המכוניות של מינכן את מכונית הקונספט 'האשטאג 1', וזו הפכה בשנה שעברה למכונית אמיתית שהחלה להימכר בסין.
במקביל, סמארט מוסיפה לבנות את Smart Fortwo במפעל המקורי שלה בהאמבאך שבמזרח צרפת, אבל הייצור של זאת מסתיים ממש בימים אלה והמפעל צפוי להימכר או להיסגר.
מוקדם יותר השנה השיקה סמארט בסין את 'האשטאג 3', ובחודש אוגוסט מכרה סמארט-ג'ילי חלק מן הבעלות בחברה לקבוצת משקיעים בראשות חברת Tianqui Lithium – שהיא מפיקת הליתיום הגדולה ביותר בעולם. יחס הבעלות בין ג'ילי למרצדס לא השתנה כתוצאה מן הדילול הזה וההערכה היא שג'ילי גייסה כך למיזם המשותף כ-300 מיליון דולר.
מרצדס עם ג'ילי בפנים
האשטאג 1 והאשטאג 3 מבוססות על פלטפורמת SEA של ג'ילי שעליה בנויים מספר רב של דגמי ג'ילי, זיקר, וולוו, פולסטאר ועוד. תצורת SEA-E של הפלטפורמה הזאת היא הבסיס של שתי הסמארטיות וגם של וולוו EX30 וזיקר X. עם זאת, אורך בסיס הגלגלים של האשטאג 1 הוא 275 סנטימטרים, ממש כמו זה של זיקר X אבל ארוך ב-10 סנטימטרים משמעותיים מבסיס הגלגלים של וולוו.
מבחינת ממדים, רשימת הדגמים שמתמודדים מול 'האשטג 1' כוללת בין השאר את פולקסווגן ID.3 המחודשת, סקודה אניאק, BYD Atto3 יונדאי קונה החשמלית החדשה, טויוטה bZ4X ועוד, אבל המכונית שסמארט הכי הייתה רוצה לנצח היא מיני קאנטרימן.
הקלף החזק של האשטג 1 הוא העיצוב שלה – ובאופן מיוחד עיצוב הפנים – אבל לטוב ולטוב – רף האיכות הגבוה שלו לא מאוד שונה ממה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות אצל לא מעט יצרניות רכב סיניות.
אנשי סמארט דואגים להזכיר לכל מי ששוכח שהאשטאג 1 שלהם הוא "SUV", או שמא נאמר "קרוסאובר", והחזות הזאת דווקא מוסווית ביד אומן על-ידי עיצוב עגלגל שמזכיר שוב שהמתחרה האמיתית שלה היא מיני.
השטאג 1 הוא קרוסאובר חשמלי עם חמישה מושבים באורך 427 סנטימטרים, רוחב של 182.2 סנטימטרים וגובה של 163.6 סנטימטרים, הוא שוקל 1,820 קילוגרם, ולגרסת האבזור הבסיסית שלו, שנקראת 'פרו פלוס', יש מנוע אחורי בודד שמספק 272 כוחות סוס. המנוע מוזן מתוך סוללה עם תכולת אנרגיה של 66 קילוואט שעה אשר מספקת טווח נסיעה מוצהר של 440 קילומטרים בין טעינות. אפשר לטעון את הסוללה בטעינה ביתית בהספק של עד 22 קילוואט או בטעינה מהירה בהספק של עד 150 קילוואט.
גרסת ההנעה הכפולה, שמוצעת רק ברמת האבזור 'בראבוס', מספקת 428 כוחות סוס וטווח נסיעה מוצהר של 400 קילומטרים, וגם היא, כמו כל הגרסאות, מוגבלת למהירות מרבית של 180 קמ"ש.
בספטמבר השנה נוספה לדגמי סמארט מערכת הסיוע לנהיגה Mobileye SuperVision הייחודית מתוצרת מובילאיי הישראלית, אשר עושה שימוש בשני שבבי EyeQ5, מצלמה פנימית שמנטרת את מצבו של הנהג ועוד 11 מצלמות חיצוניות. גרסה זאת כוללת את "טייס הניווט החכם" שתוכנן כדי לקבל בעתיד הטמעה הדרגתית של נהיגה אוטונומית. המערכת מקבלת עדכונים דרך האוויר (OTA) ותציע לנהג פונקציות סיוע מתקדמות כמו עקיפה אוטונומית כולל שינוי נתיב בהתאם לתנאי התנועה בכביש, כניסה ויציאה אוטונומיות לכבישים מהירים וסיוע בעומסי תנועה.
סמארט החדשה: עבר הווה ועתיד
אפשר להתווכח האם המיצוב הנוכחי של סמארט בישראל, ואפילו באירופה, הוא נכס או נטל. מבחינה מסחרית סמארט נכשלה במשך 29 שנים כישלון מוחלט וזאת למרות מספר רב של ניסיונות לפתח ולשווק דגמים מאוד מיוחדים.
לצד שני הדורות של סמארט 'פורטו' ניסתה מרצדס (עוד בתקופת דיימלר-קרייזלר-מיצובישי) להציע את 'פורפור' – מכונית האצ'בק בעלת ארבע דלתות על בסיס מיצובישי קולט, והציעה גם גרסת רודסטר מדליקה ביותר.
ה'פורפור' יוצרה בהולנד במפעל נדקאר של מיצובישי (במקור של וולוו ומיצובישי) אבל פרויקט זה חוסל בשנת 2005 ובמקביל נגנז גם הרעיון לייצר קרוסאובר בברזיל. בשנת 2006, אחרי שנים של הפסדים, נסגרה חברת סמארט המקורית והפעילות שלה הוטמעה בתוך מרצדס עצמה למשך כ-13 שנים. דור המותגים השני והאחרון שלה פותח בשיתוף פעולה עם רנו, על בסיס הדור השלישי של 'טווינגו'.
אפשר לטעון שסמארט פשוט הקדימה את זמנה עם מכונית עירונית קטנה ודלת זיהום, אבל על שלושה דברים אי אפשר להתווכח: ראשית – החסות של סמארט תחת כנפי מרצדס לא הספיקה כדי להפוך את המיזם לרווחי, ממש כפי שמכוניות קטנות של מרצדס עצמה מעולם לא היו רווחיות. שנית, סמארט נכשלה מול מיני מפני שבשונה מן המותג הגרמני-בריטי היא מעולם לא הצליחה לבנות לעצמה סיפור שיהפוך אותה למיוחדת ואטרקטיבית. מיני, לעומתה, יצרה הווי שלם סביב הרכב ואיתו את ההצדקה לשלם מחיר פרימיום.
שלישית – סמארט החדשה היא עוד יצרנית של קרוסאוברים, אחת מיני רבות, עם הבטחה להשיק לפחות דגם חדש אחד בכל שנה ולהציע 6-7 דגמים בשנת 2027. רק אחד מהם, אם בכלל, יהיה מכונית עירונית קטנה כמו 'פורטו' המקורית.
ברבעון הראשון של השנה הקרובה אנחנו צפויים לראות בארץ את האשטאג 3 ובעקבותיו גם את האשטאג 5, וזה משאיר מקום להאשטאג 2 ו-4 שבטח יופיעו בהמשך, ככל הנראה כבר במהלך 2025. אף אחד מאלה לא ייוצר באירופה, וחלקם ייוצרו במקביל (או אך ורק) במלזיה.
סמארט-ג'ילי מתהדרת, כאמור, במדבקת "עיצוב על-ידי מרצדס" כמו גם במכירה מתוך האולמות של מרצדס. בדור המכוניות הקודם זה לא עבד אבל זה לא אומר הרבה לגבי הדור הנוכחי – בעיקר מפני שהפעם אנחנו ממילא בעידן הרכב החשמלי והמוצרים הן מכוניות חשמליות.
שאלת מיליון השקלים היא האם האשטג 1 מרעידה את אמות הסיפים של הרכב החשמלי בישראל והתשובה היא שמחירי המחירון של התאומה שלה לבית וולוו, EX30, מתחילים ב-190,000 שקלים ומגיעים עד 255,000 כלומר שיש כאן שיפור חשוב אבל לא דרמה מטורפת. יונדאי קונה, למען הפרופורציות, עולה 153,000 שקלים ואילו פולקסווגן ID. 4 עולה 254,000 שקלים, קצת יותר מן ה-246,500 שעולה טויוטה bZ4x.
לקוחות של סמארט יגיעו יותר מן השכונה של מיני קאנטרימן, שעולה בישראל 290,000 שקלים (עם מנוע בנזין כמובן), בעוד שמחירי ההשקה של האשטג הם 175,000 שקלים לגרסת Pro+ הבסיסית, גרסת Premium עולה 190,000 שקלים, גרסת 'בראבוס' עולה 210,000 שקלים ויש גם "גרסת השקה מיוחדת" שממנה מיוצרות 1,000 מכוניות בלבד (50 מתוכן נשלחו לישראל), שעולה 195,000 שקלים.
אפשר לומר שהאשטאג 1 היא כרטיס כניסה למרצדס במחיר זול ממחירה של טויוטה אך מצד שני זאת כרגע ג'ילי די יקרה, גם אם היא עוצבה על-ידי מרצדס.
לקריאה נוספת:
חברת מנועי הבעירה של רנו וג'ילי מתניעה ויוצאת לדרך
