אתמול (ב') פרסם שופט בית המשפט המחוזי מרכז אבי סתיו פסק דין שמאשר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה לפני כחמש שנים כנגד סוזוקי ויבואניה בטענה לכשל סדרתי במערכת ההיגוי של סוזוקי באלנו.
מדובר בכלי רכב שיוצרו בהודו ונמכרו בישראל בשנים 2016-2021, ובתופעה שקיימת בחלק מן המכוניות וגורמת לתחושת ההיגוי כבדה ולהיגוי שלא מתמרכז בקלות בעת נהיגה – כמקובל בכל מערכות ההיגוי המודרניות.
התובעים טענו שלתקלה יש משמעות בטיחותית ושסוזוקי ביצעה בהודו "ריקול שקט" לתיקון שלה, בתוך כדי הארכת האחריות למכוניות למשך שנה נוספת. הם טענו שבישראל סוזוקי סרבה להכיר באחריותה לתקלה באופן רשמי.
אנשי סוזוקי ויבואניה טענו בתגובה שלא מדובר בתקלה, לא כל שכן תקלה בטיחותית, אלא ברעש חריג, קושי קל בסיבוב ההגה או חזרה איטית שלו למרכז. הן טענו שבבדיקה בהודו נמצאה התופעה בפחות מ-2% מן המכוניות הרלוונטיות שנמכרו שם.
הן גם טענו שבהודו כלל לא הוכרז ריקול בטיחותי אלא ניתנה הארכת אחריות של שלוש שנים, כך שהאחריות הכוללת הגיעה לחמש שנים, וזאת כ"מחווה שירותית". לדבריהן, שיעור התלונות בישראל הוא כרבע מזה שבהודו, ותקופת האחריות בישראל ממילא ארוכה יותר מזו שניתנה בהודו. בנוסף, הן טענו שאפשר לטפל בתופעה באמצעות החלפת מוט ההגה או באמצעות גירוז.
במהלך ההליך נסוגו התובעים, שיוצגו על-ידי עורכי הדין צחי פיסטל ויאמן מסאלחה, מן הטענה שמדובר בליקוי בטיחותי, בין השאר לאחר שהתברר שבהודו לא הוכרז ריקול.
כפי שפרסמנו כאן, כבר בשנה שעברה הוגש לבית המשפט נוסח הסדר פשרה בנושא זה, ואם להיות עדינים – הוא לא ממש היטיב עם רבים מנפגעי הפרשה.
בעקבות השגות שהוגשו לבית המשפט על-ידי גורמי המדינה ודיון בפני השופט סתיו, שופר מעט ההסדר בעיקר בכל הקשור למי שנאלצו לשלם תמורת החלפת מכלול היגוי.
בשורה תחתונה, ובמה שנחזה להיות ניגוד מוחלט למוניטין האמינות המשובח שיש לסוזוקי בישראל – כלל בעלי סוזוקי באלנו הרלוונטיים מקבלים כעת שנת אחריות למכלול ההגה – וזו תחל ביום שבו פסק הדין יהפוך לחלוט. בנוסף, חלק מבין מי שנאלצו להוציא כספים לתיקון התקלה יקבלו החזר של כ-65% למי ששילם תמורת גירוז המערכת וכ-50% למי שנאלץ להחליף את מכלול מוט ההגה.
המלכוד: החזר הכספים לא יבוצע בכסף ממשי אלא בזיכוי לביצוע תיקונים וטיפולים ברשת השירות של יבואנית סוזוקי בישראל או רכישת מוצרים. אם לא די בכך – לשוברי הזיכוי שיינתנו יש תוקף של שנה אחת בלבד, ומי שלא ישמע על ההסדר ולא יפנה כדי לקבל את המגיע לו – לא יקבל דבר.
סוזוקי, מצידה, לא נדרשת לבצע ריקול או לזמן באופן יזום את כלל המכוניות לבדיקה. היא לא משיבה כספים באופן מלא ואף לא נדרשת לפרסם נתון מדויק לגבי מספר הנפגעים.
הסדר הפשרה מעניק לסוזוקי וליבואניה הגנה מלאה מפני תביעות משפטיות נוספות באותו נושא (מה שמכונה בעגה המשפטית "מעשה בית דין"), למעט לגבי טענה שמדובר בתקלה בעלת משמעות בטיחותית.
ההישג העיקרי של ההסדר הוא שכל בעלי סוזוקי באלנו שסובלים ברגע זה מן התקלה, או מי שהתקלה תתגלה במכוניתם במהלך השנה הקרובה, יכולים להגיע למוסכים מורשים של היבואנית לצורך בדיקה ותיקון. לעומתם, כל מי שנאלצו להוציא כספים לצורך תיקון התקלה יכולים לפנות ליבואנית כדי לקבל תלושי זיכוי בהיקף הכספי של ההחזר החלקי שמגיע להם, ומנתונים שמסרה יבואנית סוזוקי לבית המשפט עולה שעלות ממוצעת של גירוז מערכת ההיגוי הייתה 540 שקלים, ועלות ממוצעת של החלפת מוט הגה חדש הייתה 5,575 שקלים.
לכן, קופון זיכוי על סך 350 שקלים מייצג החזר של כ-64.8% מן העלות הממוצעת, ואילו קופון על סך 2,800 שקלים למי ששילם, בממוצע, 5,575 שקלים, מייצג החזר של כ-50.2% מן ההוצאה שלו.
וזה לא הכל: ההסדר כולל מחסום ביורוקרטי נוסף: כדי לקבל זיכוי חייב לקוח לפעול באופן אקטיבי ולהגיש בקשה באתר אינטרנט ייעודי שיוקם, וזאת בתוך פרק זמן צר של 90 ימים בלבד מרגע עליית האתר. לקוחות שלא יקבלו הודעה מיבואני סוזוקי או לא יעקבו אחרי הפרסומים יחמיצו את הרכבת.
תנאי מגביל נוסף הוא שחייבים "לצרוך" את כל השובר בהזדמנות אחת, וזה הגיוני לגבי מי שיקבל זיכוי על סך 350 שקלים אבל מה לגבי מי שיקבלו 2,800 שקלים החזר?
השורה התחתונה של השורה התחתונה היא שמצד אחד מדובר בקצת פחות "לעג לרש" ביחס לנוסח הפשרה שמפניו התרענו בכתבתה שפרסמנו כאן. מצד שני – כמו בכל פשרה גם כאן נדרשה התפשרות, וכמו בכל התנהלות צרכנית אחרת – לצרכנים שלא דאגו לאינטרס של עצמם אין על מי להלין.
חמש האגורות שלנו: פגיעה מיותרת במוניטין של סוזוקי
הסדר הפשרה מייצג הישג משפטי חד משמעי לסוזוקי ויבואניה, בוודאי ביחס לתביעה המקורית שהן התמודדו מולה בראשית הדרך. בקשת האישור לתביעה ייצוגית הוגשה בספטמבר 2021, פסק הדין שמאשר את הפשרה ניתן ב-13 ביולי 2026, ובין לבין חלפו כארבע שנים ועשרה חודשים. עד שפסק הדין יהפוך לחלוט יעברו כמעט חמש שנים.
סוזוקי ויבואניה הצליחו לצמצם את הנזק שלהם למינימום שבמינימום, אלא שבתום המאבק הזה מי שמשלמים את המחיר הם בראש ובראשונה לקוחות של סוזוקי ויבואניה, שאמורים להיות הנכס החשוב ביותר עבורה בישראל.
סוזוקי ו'מכשירי תנועה' הן חברות עסקיות שפועלות משיקולים עסקיים, ולא לנו לקבוע (או להתיימר לדעת) מה טיב היחסים בין היבואנית וליצרנית, ואיזה מידע הונח על השולחנות של שתי ההנהלות בהקשר של פרשה זאת.
אבל אם מותר לצרף לכאן דיעה אישית של מתבונן מן הצד – נדמה שסוזוקי אמנם זכתה הפעם בקרב משפטי – אבל נחלה הפסד במלחמה על המוניטין שלה.
סוזוקי, בזכות ולא בחסד, נהנית בישראל ממוניטין מצוין בכל מה שקשור לנאמנות לקוחות, תחושה סובייקטיבית של אמינות מכאנית של כלי הרכב, סחירות בשוק המשומשות ושמירת ערך.
כתוצאה מכך נהנים כלי הרכב של סוזוקי מביקוש וסחירות הרבה יותר גבוהים מן הערך הסובייקטיבי (אולי גם האובייקטיבי) שלהם ביחס לכלי רכב מתחרים בשוק – בוודאי בכל הקשור לתמורה למחיר, ביצועים, תחושת עידון ועוד.
במילים אחרות, דגמים של סוזוקי מקבלים פרמיה ביחס לדגמים שמתחרים בהם כאשר משווים "בין הברזלים", וזאת בזכות המוניטין המשובח של סוזוקי בישראל.
אלא שמעתה תדבק פרשת "ההגה הדביק" לסוליית הנעליים של סוזוקי בישראל ותפגע בה לא רק בקרב המעגל הקרוב של מי שחווה אותה בעצמו אלא גם במעגלים רחבים יותר.
הרושם הוא שבהתנהלות אחרת אפשר היה להימנע מנפילה לבור הזה. למשל, אנשי היבואנית יכלו "לצאת גדולים" אם מיד עם הגשת בקשת האישור, לפני חמש שנים (ועדיף – עוד קודם לכן) היו לוקחים על עצמם לבצע גירוז בכל מערכות ההגה של כל באלנו שנכנסת למוסך מורשה עם תקלה כזאת.
במהלך הדיונים נטען שקבוצת הסיכון לתקלה כוללת כ-12,500 כלי רכב, ואם נכונה הטענה שהתקלה מתרחשת רק ב-2% מכלי הרכב (ובישראל אפילו בפחות) אז מדובר לכל היותר ב-250-300 כלי רכב.
אם העלות לצרכן של גירוז מוט הגה עומדת על כ-550 שקלים נניח, לצורך הדיון, שהעלות האמיתית למוסך וליבואנית לא עולה על 200 שקלים, כלומר שעלות התיקון של כל כלי הרכב התקולים בישראל לא עולה על 60,000 שקלים. מותר לשער ששכר הטרחה של עורכי הדין של מכשירי תנועה במשך 5 שנים סביב התביעה הזאת היה גדול יותר.
לא צריך תואר במתמטיקה כדי להבין שאחרי חמש שנות מאבק משפטי וכמה מאות אזכורים נזעמים של לקוחות – החשבון שמונח כיום לפתחן של מכשירי תנועה וסוזוקי כבד הרבה יותר, ואת הפגיעה במוניטין של החברה ובכיס של חלק מן הלקוחות שלה עדיין מוקדם וקשה להעריך.
מה צריכים לדעת בעלי סוזוקי באלנו?
הגדרת קבוצת הנפגעים לצורך תביעה זאת היא כל רכבי סוזוקי באלנו שיובאו לישראל על ידי חברת 'מכשירי תנועה' ושווקו בין שנת 2016 לשנת 2021, כולל. קבוצה זו כוללת בעלים רשומים בעבר, בהווה ואף בעתיד, כלומר שמי ששילם תמורת תיקון ויקבל שובר החזר יוכל להשתמש בו לרכישת חלפים ואביזרים, או לצורך תיקון ברכב (החדש) שלו גם אם כבר מכר את הרכב שבו הייתה תקלה.
מי שנאלץ לשלם תמורת ביצוע של שני גירוזים של המערכת, או יותר, יקבל זיכוי של עד 700 שקלים, ובתנאי שלפחות שני גירוזים בוצעו במוסכים מורשים של מכשירי תנועה. בכל מקרה מדובר בשובר אישי שלא ניתן להעברה או להמרה.
כאמור, השיפור בנוסח הסופי של הסדר הפשרה ביחס לנוסח המוצע שהוגש לבית המשפט לפני כשנה הוא עבור מי שהנזק הכלכלי שלהם היה גדול יותר – מי שנאלצו להחליף את כל מכלול מוט ההגה תמורת, בממוצע, כ-5,575 שקלים. על-פי הנוסח הקודם הם היו אמורים לקבל זיכוי בסך 350 שקלים בלבד, וכעת צמח הזיכוי שלהם ב-2,450 שקלים והם יקבלו פי שמונה מן ההסדר המקורי.
זה לא קרה במקרה. תמליל הדיון שנערך באולמו של השופט סתיו מוכיח שהשופט זיהה את הבעיה הזאת, דרש מן הצדדים נתוני אמת בנוגע לעלויות הטיפול והחלפות מכלולי היגוי, והבהיר שהפיצוי האחיד לא עומד בפרופורציה לנזק של מי ששילם אלפי שקלים. גם גורמי המדינה הציעו לשקול החזר מלא למי ששילמו כספים מכיסם ואילו השופט אבי סתיו כתב מפורשות ש"אין ספק שהשבה מלאה הייתה טובה יותר מבחינתה של הקבוצה". עם זאת, הוא קבע שבהתחשב בסיכונים הראייתיים של הצדדים, פשרה שאינה כוללת השבה מלאה עדיין יכולה להיות סבירה והוגנת.
מי שלא נהנים כלל מן ההסדר הם מי ששילמו תמורת תיקון במכוניות בנות חמש ומעלה (בעת קרות התקלה). זה יוצר אבסורד מסוג אחר: בעוד שהם לא מקבלים החזר – כל מי שמכוניתו תקולה כרגע או תתקלקל במהלך השנה הקרובה אמור לקבל תיקון בחינם. השופט סתיו מכנה את זה במפורש "אנומליה מסוימת".
יש לכם באלנו? זה מה שצריך לעשות
בעלי סוזוקי באלנו שעלתה על הכביש בישראל בשנים 2016-2021 ומרגישים שההגה נעשה קשה, לא חוזר באופן טבעי למרכז או משמיע רעשים חריגים – צריכים לתעד את התופעה ולוודא בעת כניסה למוסך שהתלונה שלהם נרשמת באופן מפורש. בהתאם לאבחנה שתתבצע במוסך יחליטו אנשי החברה, לפי שיקול דעתם – כיצד לתקן או לא לתקן את הרכב.
מי שנאלץ לשלם תמורת גירוז או החלפת מכלול מוט הגה צריך לאסוף חשבוניות והזמנות תיקון ולהגיש אותם באתר שיוקם על-ידי היבואנית תוך 60 ימים מן המועד שבו פסק הדין יהפוך לחלוט. מרגע שהאתר יעלה לאוויר יעמדו לרשות הזכאים 90 ימים בלבד להגשת בקשה. מי שהתיקון ברכב שלו, והתשלום, בוצעו במרכז שירות של מכשירי תנועה לא יידרש להציג חשבונית, היות שנתוני התיקון נמצאים ממילא בידי החברה.
נתקלתם בתקלה בסוזוקי או בכל מותג אחר? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
סוזוקי מודה בתקלה סדרתית בהגה. בתשובה החצופה לבית המשפט יש כמה גולים עצמיים
כריות האוויר ממשיכות לקטול: אופל וב.מ.וו קוראות לתיקון של 12.5 מיליון מכוניות
