"אנשים משתמשים בקורקינטים ואופניים חשמליים ולצערנו יש גם תופעה של שימוש באופן לא חוקי, ולכן אנחנו סבורים שכרגולטור עלינו להסדיר את התחום הזה… ולשמור על בטיחות הציבור" כה אמר, לפני חמש שנים, מי שמכהן כיום כמנכ"ל משרד משרד התחבורה. מאז לא השתנה הרבה

לפני מעט יותר משבוע דיווח משרד התחבורה בגאווה בלתי מוסתרת על כך שבית משפט השלום בתל-אביב הטיל קנס של 40 אלף שקלים על בית עסק ששיווק קורקינטים חשמליים שאסורים למכירה בישראל. ההחלטה הגיעה לאחר קרוב לארבע שנים שבהן התנהל הליך משפטי מתיש, שהחל לאחר מבצע אכיפה שיזם המשרד ב-2010.

אכיפה נגד מי שמשווק קורקינטים ואופניים חשמליים בלתי חוקיים היא מהלך ראוי ונחוץ. אבל בסיפור הזה יש צד שמצליח לחמוק מאחריות כבר שנים רבות, למרות ליקויים חמורים (וסדרתיים) בהתנהלותו – משרד התחבורה עצמו.

"אנשים משתמשים (בקורקינטים ואופניים חשמליים, ש.ה), ולצערנו יש גם תופעה של שימוש באופן לא חוקי, ולכן אנחנו סבורים שכרגולטור עלינו להסדיר את התחום הזה… ולשמור על בטיחות הציבור". את הדברים האלה אמר עוזי יצחקי, סמנכ"ל משרד התחבורה באותה עת (בהמשך תראו מה הוא עושה היום), בישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת בשנת 2009. כבר אז הדברים לא היו משום חידוש, ועד היום לא הצליח המשרד להסדיר את "התחום הזה".

המשרד דווקא ניסה לעשות סדר, אבל בדרכו הייחודית (שלא תמיד מתיישבת עם ההיגיון או המציאות). כמה חודשים אחרי שיצחקי הצהיר על כוונת המשרד להסדיר את "התחום הזה", אישרה ועדת הכלכלה תקנה שקבעה הוראות בעניין מכירת אופניים חשמליים. בנוסף, המשרד ערך ב-2010 ניסוי – בהשתתפות הציבור – שאמור היה להביא לקביעת תקנות גם בכל הנוגע לקורקינטים חשמליים.

אלא שתוקף התקנה בעניין אופניים חשמליים פג לפני כשלוש שנים ומאז לא חודש, וקורקינטים חשמליים לא זכו להסדרה למרות כל ניסיונותיו של צוות מקצועי שמינה משרד התחבורה. ומאחר שאין חקיקה ותקינה מוסדרת, גם האכיפה לא מוסדרת. "חשוב לזכור שבהיעדר חקיקה ברורה, חד-משמעית, כיצד מטפלים בנושא הזה, המשטרה בבעיה", הודה נציג אגף התנועה בדיון שערכה ועדת הכלכלה לפני כחודשיים.

ומה קורה בינתיים, בזמן שמשרד התחבורה נכשל בניסיונותיו להסדיר את "התחום הזה"? לפי רון מוסקוביץ', מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, "אנחנו… מודעים לכך שיש שימוש בסוגי אופניים עם הספקים הרבה יותר גבוהים ממה שהיה מותר בהוראה הקודמת (שתוקפה פג ב-2011, ש.ה). יש כל מיני שיפורים שמגבירים את היכולת של האופניים להגיע למהירויות הרבה יותר גבוהות, ובכך מגדילים את הסכנה". ובמלים פשוטות: הרשות ומשרד התחבורה מודעים לכך שיש סכנה, אבל מתברר שהם לא כל כך יודעים איך לטפל בה.

את דבריו של מוסקוביץ' חיזק ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות באותה עת (וכיום המדען הראשי של משרד התחבורה). סופר, שציטט שורת הוראות ותקנים אירופיים והפגין ידענות בסוגים שונים של אופניים וקורקינטים חשמליים, הבטיח שמשרד התחבורה מטפל בבעיית התקינה. "בימים אלה עמל מכון התקנים יחד עם משרד התחבורה על אותו תקן לקורקינטים", הצהיר בינואר. "דיברתי עם מנכ"ל משרד התחבורה, (ו)אנחנו מעריכים שכבר בשנה הקרובה יצא פיילוט, ואחריו יגובשו המלצות".

הבעיה היא שמנכ"ל משרד התחבורה הוא אותו עוזי יצחקי, שהצהיר בוועדת הכלכלה ב-2009 שהמשרד סבור שמוטלת עליו חובה להסדיר את "התחום הזה". זה גם אותו יצחקי שלפני כארבע שנים יצא למבצע אכיפה עם פקחים של משרד התחבורה, והצטלם בגאווה ליד אופניים וקורקינטים חשמליים שהוחרמו. כך שממש לא בטוח שהדיבורים של ד"ר סופר ועוזי יצחקי יניבו החלטות אופרטיביות ומעשים.

כמו שמוכיח המקרה של אותו בית עסק שנקנס, משרד התחבורה יודע (לעתים, לא תמיד) לאכוף את החוק נגד גורמים פרטיים. כאשר הוא עצמו אשם בליקויים, המשרד נוקט בטקטיקה מוכרת מתחומים רבים במינהל הציבורי – הוא מקדם את מי שכשל בתפקיד אחד לתפקיד בכיר יותר.

ובכל הזמן הזה, ממשיכים לנסוע (בעיקר על מדרכות, לעתים גם בכביש) אופניים וקורקינטים בלתי חוקיים. על חלקם רוכבים ילדים מתחת לגיל 14 – גיל שנקבע כמינימום לרכיבה על אופניים חשמליים (בעניין קורקינטים חשמליים, מוצע לקבוע שהגיל המינימלי יהיה 16). ולמרות שמשרד התחבורה מודע לבעיה מאז העשור הקודם (ולמעשה מאז תחילתו), "התחום הזה" נשאר פרוץ.

התוצאה היא לא רק סכנה בטיחותית, אלא גם "פספוס" תחבורתי. אופניים וקורקינטים חשמליים יכולים לשמש פתרון תחבורה עירוני מצוין עבור רבים מהישראלים – התנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים מתאימים לכך. אלא שללא הסדרה חוקית, ועם תשתית שבילים לקויה ובלתי מספקת, הפוטנציאל של "התחום הזה" לא ימומש.