סגנית ראש עיריית תל-אביב מבקשת משר התחבורה והגנת הסביבה לקדם תוכנית לצמצום זיהום האוויר בעיר. התוכנית שגיבשה העירייה כבר לפני כעשור, מבוססת על סגירת מרכז העיר לתנועת כלי רכב מזהמים. במשרד התחבורה מתנגדים, והציעו בעבר לגבות אגרת גודש. מי ינצח?
סגנית ראש עיריית תל-אביב, מיטל להבי, פנתה לשרי התחבורה והגנת הסביבה בבקשה לקדם תוכנית לצמצום זיהום האוויר בעיר. להבי כתבה לשרים כי העירייה הכינה בעבר תוכנית שכזו, אך משרד התחבורה נמנע מלקדם אותה ולכן היא לא יושמה. התוכנית של עיריית תל-אביב מתבססת בעיקרה על סגירת אזור נרחב במרכז העיר לתנועה של כלי רכב המצוידים במנועי דיזל מיושנים, ובהם גם אוטובוסים שאינם עומדים בתקני זיהום מחמירים. התוכנית קראה גם להתקנת ממירים מחמצנים במשאיות אשפה, הסבת צי המוניות בעיר לשימוש במכוניות היברידיות והרחבת רשת שבילי האופניים.
משרד התחבורה מתנגד לתוכנית שיזמה עיריית תל-אביב, ופעל למניעת יישומה כבר באוקטובר 2008. במשרד טוענים שהתוכנית אינה מעודדת שימוש בתחבורה ציבורית, והיא אף מגבילה את נגישות התחבורה הציבורית לתושבי העיר ולמבקרים בה. המשרד העלה הצעה חלופית לסגירת מרכז העיר, ולפיה תחל העירייה לגבות "אגרת גודש" באזור שייקבע מראש. למרות שבמשרד להגנת הסביבה תמכו בתוכנית החלופית, עיריית תל-אביב התנגדה לה. לאור הסכסוך בין שר התחבורה, ישראל כץ, וראש העירייה, רון חולדאי, לא מפתיע לגלות שעד עתה לא הצליחו הצדדים לגשר על הפערים, וכתוצאה מכך סוכל יישום התוכניות שהוצעו.
"תחבורה היא המקור העיקרי לזיהום האוויר בתל-אביב, ועלינו לפעול בהקדם ליישום מהלכים שיביאו לצמצומו", כתבה סגנית ראש העיר במכתב ששלחה לשרי התחבורה והגנת הסביבה. "התוכנית (שהכינה עיריית תל-אביב, ש.ה) אושרה על ידי המשרד להגנת הסביבה וטרם אושרה או קודמה על-ידי משרד התחבורה. מאחר שלא ניתן לטפל בבעיות זיהום אוויר הקשורות לתחבורה רק ברמה המקומית, (יש) לקיים דיון".
לפי נתונים שפרסם ארגון ה-OECD בשבוע שעבר, כ-2,500 בני אדם מתים בישראל בגלל זיהום אוויר. עיקר הזיהום, כך מעריכים בארגון, מקורו בתחבורה יבשתית, וסך הנזק הנגרם לכלכלת ישראל נאמד בכ-7.5 מיליארד עד כ-8 מיליארד דולר בשנה (כ-26 עד 28 מיליארד שקלים). לשם השוואה, מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל היה 309 בשנת 2013, וסך הנזקים בתקופה של שלוש שנים (2008 עד 2010) נאמד על-ידי בנק ישראל בכ-15 מיליארד שקלים.
כשאוטובוסים יעופו לירח
"מזהמי אוויר הנפלטים מתחבורה הם המקור העיקרי לזיהום האוויר במחוז תל-אביב", כתבה סגנית ראש העיר לשרי התחבורה והגנת הסביבה. "צפיפות האוכלוסין והקירבה למקורות הזיהום – כבישים וכלי רכב – חושפות את הציבור לאוויר באיכות ירודה ומסכנות את בריאותו". דברים אלה מקובלים על כל העוסקים בתחומי התחבורה והגנת הסביבה, אך למרות זאת סיכויי הצלחתה של פניית סגנית ראש העיר לשרים אינם גבוהים (בלשון המעטה).
בין עיריית תל-אביב ומשרד התחבורה ניטש סכסוך ארוך-שנים בעניין התוכנית לצמצום זיהום האוויר, מאז העלתה העירייה את התוכנית לראשונה בעשור הקודם (ב-2004). כאמור, המשרד דחה ב-2008 את התוכנית שגיבשה העירייה והתבססה בעיקרה על הכרזת "אזור מוגבל תנועה" במרכז העיר, והעלה הצעה חלופית – גביית אגרת גודש – הצעה שנדחתה כמעט מיד על-ידי העירייה.
בתגובה לדחייה מצד העירייה, משרד התחבורה הכריז על מרבית הרחובות המרכזיים בערים הגדולות בגוש-דן כ-"דרכים חיוניות" – הכרזה שניתנה מתוקף סמכות שהוקנתה למשרד בפקודת התעבורה. התוצאה של ההכרזה הייתה סיכול התוכנית של עיריית תל-אביב, שיישומה מותנה בקביעת הסדרי תנועה וחקיקת חוזי-עזר שיגבילו את התנועה בדיוק באותם אזורים ודרכים.
בעקבות הכרזתו העלה משרד התחבורה תוכנית חלופית (נוספת), שאסרה על תנועת כלי רכב כבדים באותן "דרכים חיוניות" מדי יום בין השעות 12:00 ו-14:00. אלא שיישום האיסור דרש את שיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות, שכן האכיפה הייתה מותנית בהצבת תמרורים מתאימים. הרשויות, שהתנגדו לתוכנית של משרד התחבורה, נמנעו מלהציב תמרורים, וכך התפוגג האיסור.
על התוצאה של הסכסוך – שמלמדת גם על סיכויי הצלחת הפנייה של סגנית ראש העיר – אפשר לקרוא בדו"ח חמור שפרסם מבקר המדינה לפני כשבועיים: "מצטיירת תמונת מצב עגומה שלפיה הצדדים, ובייחוד עיריית תל-אביב ומשרד התחבורה, דבקים בעמדותיהם ולא נראה באופק כל פתרון שאמור להביא לידי שיפור איכות האוויר באזור… אם לא יצטמצמו הפערים ולא יימצא פתרון, לא יאושרו תוכניות מלאות ויעילות לצמצום זיהום האוויר בגוש-דן, והנפגע העיקרי מכך הוא הציבור המתגורר בגוש-דן והציבור הרב המבקר בו".
