צוות מומחים בינלאומי קורא לנקוט צעדים אגרסיביים להפחתת זיהום האוויר שמקורו בתחבורה. לצד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להפחתת הזיהום ממכוניות, בצוות ממליצים על הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים ותכנון מחדש של מרכזים עירוניים
"ללא מדיניות אגרסיבית ובת-קיימא, זיהום האוויר מתחבורה עלול להתעצם בקצב מהיר יותר מאשר זיהום שמקורו בסקטורים אחרים". כך קבע הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), בדו"ח שפרסם בשבוע שעבר. הדו"ח המלא של ה-IPCC מונה שורה ארוכה של צעדים שיש לנקוט, בטווח הזמן המידי והארוך, בכדי לצמצם משמעותית את הזיהום מתחבורה: הסטת נסיעות מתחבורה פרטית לתחבורה ציבורית, עידוד השימוש בתחבורה חלופית כמו רכיבה על אופניים והליכה, הגברת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצמצום פליטת המזהמים מכלי רכב פרטיים, ותכנון מחדש של מרכזים עירוניים במטרה לקצר את זמני הנסיעה או ההליכה.
בפנל הבין-ממשלתי מעריכים שקיים פוטנציאל משמעותי להפחתת הזיהום: כך למשל, יעילות אנרגטית ושיפור הביצועים של כלי רכב עשויים להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני לכל קילומטר-נוסע בין 30% ו-50% בהשוואה לשנת 2010, בהתאם לסוג הרכב. חלק מהצעדים עליהם ממליץ ה-IPCC דורשים מהפכה מחשבתית בקרב קובעי מדיניות, וכן מהפכה בהרגלי הנסיעה של הציבור. למשל, נדרש תכנון מחדש של המרחבים העירוניים, כך שמרחקי הנסיעה יתקצרו ויאפשרו שימוש באופניים (או אף הליכה). שינוי שכזה מחייב כמובן היענות של הציבור, שכן אם לא ישתנו הרגלי הנסיעה, תכנון מחדש של מרכזי הערים לא יועיל משמעותית להפחתת הזיהום.
10% שאחראים ל-80% מהנסועה
על-פי ה-IPCC, הפחתת זיהום האוויר שמקורו בתחבורה תהיה מאתגרת במיוחד, שכן בשנים הקרובות צפויה צמיחה משמעותית בהיקף השימוש בתחבורה – החל מכלי רכב פרטיים ועד מטוסי נוסעים ומכליות-ענק. ב-IPCC מציינים שכיום, כ-10% מהאוכלוסייה העולמית אחראית לכ-80% מסך הנסועה הממונעת, בשעה שרוב האוכלוסייה כלל אינה עושה שימוש באמצעי תחבורה ממונעים.
בפנל הבין-ממשלתי, שהוקם בחסות האו"ם ב-1988, אומרים כי "'דה-קרבוניזציה' (שימוש בדלקים שהם פחות עתירי-פחמן, ש.ה) של תחום התחבורה צפויה להיות יותר מאתגרת מאשר בתחומים אחרים, בהתחשב בצמיחה בביקוש העולמי, העליה המואצת בביקוש לאמצעי לתחבורה מהירים יותר במדינות מפותחות ומתפתחות, והיעדר התקדמות עד כה בהאטת העליה בפליטת הזיהום במדינות רבות ב-OECD".
על-פי הדו"ח המלא של ה-IPCC, הפחתת זיהום האוויר הנפלט מתחבורה תחייב נקיטת צעדים מגוונים – חלקם כבר מיושמים (כמו שימוש בטכנולוגיה מתקדמת להפחתת זיהום ממכוניות), אך חלקם דורשים שינוי דרמטי בהתייחסות של ממשלות וכן מצד הציבור הרחב. הדו"ח מונה ארבעה תחומי התערבות עיקריים:
1. לא חייבים לנסוע: יש לשקול צעדים שיאפשרו לציבור להימנע מלנסוע, למשל באמצעות ביצוע קניות באמצעות האינטרנט או שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות כדי לאפשר לעובדים לעבוד מהבית. צעדים נוספים כוללים שימוש במוצרים המיוצרים בשווקים מקומיים במקום יבוא, וזאת במטרה להפחית את השימוש באמצעי תחבורה בין-מדינתיים (כמו מכליות ואניות מטען).
2. אפשר ללכת ולדווש: נדרשת השקעה בתחבורה ציבורית, הקמה והרחבה של תשתיות לרכיבת אופניים והליכה ברגל, וכן תכנון יעיל יותר של שדות תעופה ומסילות רכבת. ההשקעה באמצעי תחבורה אלה תקטין את משך הנסיעה, וכך תהפוך אותם לחלופה אטרקטיבית יותר למכוניות.
3. אפשר להתייעל: שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתעשיית הרכב ובתחומי התחבורה השונים, יכול להפחית משמעותית את פליטת הזיהום. עם הצעדים הנכללים בדו"ח של ה-IPCC אפשר למנות מנועים יעילים יותר, הפחתת משקל (באמצעות שימוש בחומרים קלים) והצגת טכנולוגיות חדשות כמו תלת-אופן חשמלי.
4. אפשר להיגמל מנפט: החלפת דלקים המבוססים על תזקיקי נפט בדלקים כמו גז טבעי, חשמל (בכלי רכב חשמליים והיברידיים-נטענים), מימן (בכלי רכב המצוידים בתאי-דלק) וביו-דלקים.
ונסע זאב עם כבש?
אחת הבעיות העיקריות שעולה מהדו"ח של ה-IPCC היא הפערים העצומים בין מדינות שונות בכל הנוגע לתחבורה: בעוד מדינות ה-OECD נהנות משיעור מינוע גבוה ותשתיות מפותחות, במדינות מתפתחות השימוש בתחבורה (על כל סוגיה) נמוך משמעותית. במדינות המתפתחות גם קיימת בעיה קשה במיוחד בכל הנוגע לסדרי עדיפויות: מחד, דווקא בגלל היעדר תשתיות, אפשר לתכנן מערכות תחבורה יעילות יותר, שיעודדו שימוש באמצעים חלופיים או יעילים. מאידך, מערכות תחבורה מתקדמות הן לרוב יקרות משמעותית, ולכן עלולות לעכב את הפיתוח של מדינות אלה.
הפערים בין המדינות מחייבים נקיטת צעדים שונים, או ליתר דיוק – תמהיל שונה של צעדים. למשל, ב-IPCC מציינים שבחלק מהמדינות המתפתחות – בעיקר אלה ששיעור הצמיחה בהן הוא גבוה – יש לשקול השקעות בהקמת מערכות להסעת המונים, שיאפשרו בעתיד להימנע מלהיקלע למצב שבו התחבורה תלויה בדלקים מזהמים. במדינות נחשלות יש לשקול השקעה בתשתיות להולכי רגל ואמצעי תחבורה לא-מנועית, וכן מומלץ להשקיע בפיתוח מערכי תחבורה ציבורית. התוצאה, לפי ה-IPCC, תהיה "רמות גבוהות יותר של שגשוג חברתי וכלכלי".
אגב, בחלק מהמקרים, יישום ההמלצות של ה-IPCC דורש שיתופי פעולה אזורים – למשל בכל הנוגע להובלת מטענים. אלא ששיתופי פעולה הם עניין בעייתי – גם באזורים שלווים (יחסית) כמו האיחוד האירופי, ועל אחת כמה וכמה באזורים "שלווים פחות" כמו המזרח התיכון.
