נחל צאלים, שאורכו כ-32 קילומטרים, הוא נחל אכזב אבל בין היפים בנחלי מדבר יהודה. ערוץ הנחל מתהווה בתחילתו ממזרח-דרום-מזרח להר חברון ומשם הוא חותר במתינות מזרחה אל תוך מדבר יהודה בכיוון הכללי של ים המלח.
במורד הדרך מתחיל נחל צאלים להתחתר וליצור קניונים ומפלים, ובין השאר גם את ברכת צפירה שהיא אחד המקומות היחידים לאורכו שמחזיקים מים לאורך רוב ימות השנה. בהמשך הערוץ נוצר מפל עם הפרש גבהים של כ-80 מטרים, ואת מסלולו הוא מסיים אל תוך ים המוות בנקודה שנמצאת כארבעה קילומטרים מצפון למצדה.
שמו הערבי של נחל צאלים הוא 'ואדי א-סיאל' – נחל השיטפונות – ולא במקרה. בימי גשם ניגרות כמויות גדולות של מים דרך הערוץ החרב ואלה זורמים בשצף קצף על גבי עשרות מפלים גדולים וקטנים וממלאים גבי מים לרוב.
באחת הנקודות היפות במיוחד, קצת אחרי בריכת צפירה, פורץ סילון המים מבעד ל"חלון" שפעור במצוק ונשפכים בעוצמה על גבי המפל האדיר שתואר לעיל, מגובה של כ-80 מטרים.
חורף 2024 היה דל בגשם בדרום הארץ אבל בימים אלה, אחרי מספר ימי גשם ושיטפונות בדרום הארץ, מלאו גבי המים של נחל צאלים והאזור כולו מהמם ביופיו.
ישנם מספר מסלולי טיול מומלצים סביב נחל צאלים ובריכת צפירה, ומספר רמות קושי שמתאימות לרמות מאמץ שונות. יש מי שמעדיפים מסלול קשוח ואתגרי בערוץ הנחל ואחרים יעדיפו להגיע ישירות אל השיא – בבריכת צפירה.
במסלול המומלץ הראשון, המאתגר ביותר, משאירים את הרכב בחניה שצמודה ל'חוות הנוקדים' שבבקעת קנאים. מגיעים לשם על כביש 3199 שיורד צפונה מן העיר ערד. מ'חוות הנוקדים' הולכים צפונה לאורך קטע קצר של 'שביל ישראל', וכעבור כ-200 מטרים פונים מערבה עם סימון שביל אדום.
מתעצלים שמצוידים בכלי רכב מתאים יכולים להתקדם לאורך חלק מן הדרך במקביל לסימון האדום, ומי שמעדיף אוויר מדבר יצעד כקילומטר וקצת עד ל'בור עטין' (ביר אום אל אתין): שלוש 'מאגורות מים' – תעלות ארוכות שמתמלאות במי הגשמים. עם מים אלה משקים את הצאן של אנשי שבט אבו רביע, והם משמשים אותם גם למעט גידולים בשטח.
אחרי בור עטין פונה השביל צפונה בחדות וממשיכים לאורכו למשך כקילומטר נוסף עד למפגש שבילים עם שביל שמסומן בסימון שביל כחול. ממשיכים עם השביל הזה אל מספר גבים ואל מפל יפה בגובה של כשלושה מטרים.
מכאן ממשיך השביל מזרחה בתוך ערוץ הנחל והופך למסלול אתגרי שכולל ירידה על גבי סולמות שנקראים 'דורגיות', חציית גבים שחלקם עמוקים למדי, שבילים שעוקפים אותם, ורגע לפני השיא מגיעים אל "גב טרום צפירה". בהמשך מגיעים אל מפגש עם שביל שמסומן בסימון שחור ואז אל 'דובדבן הטיול': בריכת צפירה, שאליה מגיעים דרך ירידה מאתגרת.
המסלול השני, גם מבחינת רמת הקושי, מתחיל בחוות הנוקדים ומשם נוסעים או הולכים צפונה, לצד בקעת קנאים, למשך כשלושה קילומטרים לאורך שביל ישראל. מגיעים למפגש עם שביל שמסומן בסימון שביל שחור וממשיכים איתו מערבה. מכאן ועד לבריכת צפירה הדרך קצרה יחסית, והיא הופכת קשה רק בקטע האחרון לקראת 'בריכת צפירה'. כאמור, אפשר לנסוע חלק מהדרך עם רכב מתאים.
המסלול השלישי מיועד למי שפחות אוהב או יכול להתאמץ. בין שביל ישראל לבין השביל שמסומן בסימון שחור מתפצל שביל הליכה קצר עם סימון שביל כחול, וכעבור כחצי קילומטר מגיעים אל תצפית על 'בריכת צפירה'.
אזהרת גניבות מכלי רכב
כאשר מדברים על אובדן משילות במדינת ישראל מתכוונים, למשל, למכת הפריצות והגניבות מכלי רכב של מטיילים בשטח. לא מדובר במקרים בודדים אלא ב"מכת מדינה" עד כדי כך שממש בלתי אפשרי להשאיר רכב במדבר יהודה או בנגב מבלי שהוא ייפרץ או ייגנב. מחדל קטן יחסית זה מתווסף למחדלים רבים נוספים של ממשלות ישראל ולכן אין מנוס וחייבים להשאיר שומר, רצוי חמוש, ליד כלי הרכב.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
