לאורכה ולרוחבה של הארץ סלולות מספר דרכי נוף נהדרות, ואחת האהובות עלי במיוחד, והיפות מכולן, היא 'דרך נוף כרמל'.
דרך הכרמל סלולה ברובה בכורכר, ואם חלקים ממנה לא מוצפים בגלל גשם כבד במיוחד היא מתאימה לכל סוגי כלי הרכב – ממכוניות נוסעים, דרך "רכב חברה" וקרוסאוברים ועד, כמובן, כלים עם הנעה כפולה. הדרך נמתחת על מזרחו של רכס הכרמל, מעל עמק זבולון, ערוץ הקישון, בית שערים, שער העמקים, קיבוץ יגור וכפר חסידים, והיא מגיעה, במערבה, אל תצפית מושלמת על מפרץ חיפה וקריית התעשייה הגדולה של עמק זבולון.
בימים אלה, שבהם כל הארץ לובשת ירוק ראשון, מלבלבת צמחיית החורף לחיים חדשים, אבק הקיץ נשטף זה מכבר, והנוף כולו רענן ומרחיב לב. ביום עם ראות נקיה אפשר לראות את הר תבור וגבעת המורה במזרח, אפילו את הגלבוע, ואת הר מירון בצפון מזרח.
דרך נוף כרמל נמתחת על שולי הרכס לאורך כ-17 קילומטרים וטובלת בנוף יערות, שטחי בר ירוקים ושדות חקלאיים רחבי ידיים. הדרך וחניוניה הרבים מתוחזקת על-ידי קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים, ומשובצת באינספור תצפיות נוף מרהיבות אל תמונות יער, הר וים, עם מגוון רחב של מצפורים, חניוני פיקניק ופינות הנצחה. אפשר לנסוע על הדרך הזאת בכל ימות השנה אבל עדיף להימנע מנסיעה בזמן שיורד גשם, או סמוך לאחר מכן, בגלל שחלקים ממנה עלולים להיות חלקלקים או בוציים.
הכיוון המומלץ לנסיעה הוא ממזרח למערב, מאזור אליקים ועד לפרברי חיפה, אבל אפשר לבחור גם בכיוון נסיעה הפוך, ובתקופה זאת של השנה, ובחודשים הקרובים, מכוסים האזורים המיוערים בפריחות עונתיות ססגוניות של רקפות, נוריות, סחלבים, צבעונים ועוד. נקודת היציאה שלנו היא מן הכביש שמטפס מצומת אליקים לכיוון דליית אל כרמל, בנקודה שנמצאת כחמישה קילומטרים אחרי הצומת וגובהה 341 מטרים מעל פני הים. מכאן, ועד לנקודת הסיום, אנחנו נוסעים על שביל שמתוח כמעט באותו קו גובה וכמעט לכל אורכו רחב מספיק למעבר של שתי מכוניות זו לצד זו. חשוב, לאורך כל הדרך, לשים לב לרוכבי אופניים ורצי שטח ולשמור עליהם.
בתחילת הדרך חולפים לצד יער אורנים גדול וצפוף שמשובץ בעצי חרוב, ברוש, אלון ועוד. בהמשך, ולמעשה לכל אורך הדרך, ישנם לא מעט פיצולים לשבילי טיול מעניינים נוספים, למשל – כבר בתחילת המסלול – דרך לרכבי שטח אל נחל רקפת. במבט לאחור, מזרחה ולמטה, נראים בתי יוקנעם ואזור ההי-טק והתעשיה של העיר, כביש ואדי מילק, ובהמשך, מזרחה, הר תבור.
כעבור כחמישה קילומטרים מגיעים אל ה'מוחרקה' – מנזר הכרמליתים, ואם זמנכם בידכם מומלץ מאד לעצור הכל למשך שעה קלה ולבקר בו, או לכל הפחות לעמוד על המרפסת שלו, מול פסל אליהו הנביא, ולדמיין את הסיפור התנכ"י על אליהו שהורג את נביאי הבעל. לא רחוק מכאן יש שביל נסתר שמוליך אל פינת חמד נסתרת, אלא שלאורך כל הדרך ישנם עשרות חניונים ופינות הנצחה ולכן ממש קשה להמליץ על נקודת עצירה אחת. מה שבטוח – אל תשכחו לקחת אתכם ערכת קפה מושלמת, וייתכן שתרצו לתפעל אותה יותר מפעם אחת…
מכאן, ועד לנקודת הסיום של השביל, יש לנו בסף הכל 12 קילומטרים של נסיעה לא קשה במיוחד, ולכן כדאי להימצא במוד רגוע וליהנות מכל עיקול וכל פיסת נוף. בהמשך, אחרי המוחרקה, נראה היטב ערוץ נחל קישון שמפלס את דרכו בעומק עמק יזרעאל כשהוא מוסתר בחלקו על-ידי עצי אקליפטוס ענקיים. מכאן נראים היטב בתי כפר יהושע ושדה יעקב, שדותיו החקלאיים של עמק יזרעאל ובריכות הדגים, ואנחנו ממשיכים ממש מתחת לישוב עוספייא. מיד בהמשך, בצמוד לערוץ נחל חוסיפה, נעצור לתצפית על מפרץ חיפה.
דרך הנוף מתפתלת הלאה, עם סימון שבילים ירוק, עד שהיא מסתיימת בחניון מטופח ויפה שנקרא "בית השומר", וממנו יש תצפית נפלאה על מפרץ חיפה ועמק זבולון. מכאן אפשר להתגלגל כלפי מטה בכביש שמוליך לכיוון גבעת נשר בכביש שמזכיר, ולו במעט, כבישים אזוריים בצפון מערב אירופה, כשהוא מתפתל לאורך כארבעה קילומטרים בין יערות נטועים.
כאמור, קשה למנות את כל פינות החן לאורך הדרך, לכן נזכיר רק כמה מן הבולטות בהן, למשל את 'חניון שבילי רון' אשר הוכשר על-ידי קק"ל לזכר רון אביאל ושני ילדיו – עופר וענת – שנהרגו בפיגוע התאבדות במסעדת 'מצה' בחיפה, בשנת 2002. במתחם ישנם חניונים ושבילי אופניים שמתפתלים בתוך יער אורנים, סמוך לישוב 'כרם מהר"ל', וכן שביל טיול מעגלי באורך 1.2 קילומטר שאורכו הוצבו שלטי הסבר על הגיאוגרפיה, ההיסטוריה והבוטניקה של האזור.
פחות מקילומטר מחניון שבילי רון נמצאת צומת דרכים עם אנדרטת אבן קטנה לזכר אפרים יעקובוביץ, ואם זמנכם בידכם כדאי לסטות מעט מדרך הנוף לכיוון דרום, אל דרך עפר שחופפת את שביל ישראל ומוליכה אל גבעת שלוחית. מצפורים ואנדרטאות הנצחה הוקמו לזכר המטיילת וחובבת הטבע מיכל סיטון, הטייס מוטי שרון, רס"ן צביקה קפלן, וממש לאחרונה, בספטמבר 2020, הכשירה קק"ל מצפור נוף חדש להנצחת חללי שייטת 13 לדורותיהם.
פינות הנצחה נוספות – לא נוכל למנות כאן את כולן – הוקמו לזכר רווית כהן-מורן, רס"ן מאיר זיגדון, ענת טמיר דוברוב, עידו כהן, ובנוסף ישנם 'מצפה עופר' – מגדל תצפית אש בקצה דרך נוף הכרמל שמראשו ישנה תצפית נהדרת על מרחבי הכרמל ולמרגלותיו הוכשר אתר פיקניקים גדול ומטופח שמשמש גם כנקודת יציאה לטיולי אופניים ולטיולים רגליים באזור. יש גם את 'חניון אטאטורק' – על שם מייסד הרפובליקה הטורקית האזרחית שגם ממנו מתארגנים טיולים של רוכבי אופניים לאזור, ואת חניוני תנועות הנוער, אשר כשמם כן הם – משמשים למחנות של תנועות הנוער השונות.
לא פחות חשוב להזכיר שעל המדרונות המערביים של הכרמל, בשטח של כעשרת אלפים דונם, נטוע משני צידי כביש 7021 יער חוף הכרמל, שבו משולבים גם שטחי גידול טבעיים של חורש ים תיכוני.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 70 – "כביש ואדי מילק" – ופונים מזרחה במחלף אליקים, לכיוון דליית אל כרמל. כחמישה קילומטרים לאחר המחלף נמצאת פניה ימינה אל דרך הנוף, לצד שלט עץ צנוע. השביל מתחיל מעל "מעבר פרות" והוא מסומן היטב לכל אורכו.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
