דגן, שהחזיק אוסף מרשים מאוד של עשרות אופנועים ומכוניות קלאסיות, נפטר לאחר מאבק ממושך במחלה. ההלוויה בחמישי בשעה 17:30
בועז דגן, מראשוני אספני כלי הרכב הקלאסיים בישראל ומי שהחזיק את אוסף האופנועים הקלאסיים הגדול ביותר בארץ, הלך אתמול לעולמו בגיל 75 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
בועז החל את הרומן שלו עם האופנועים כבר בגיל 15 ומאז לא הרפה ממנו החיידק הזה. במהלך השנים שעברו מאז דגן אסף, רכש ושיפץ אופנועים ישנים מכל מקום – בארץ ובחו"ל.
בשיאו, האוסף כלל לא פחות מ-80 אופנועים ישנים שרובם שופצו ונראו כאילו זה עתה ירדו מפס הייצור.
בין הכלים הבולטים באוסף ניתן לזכור BSA משנת 1928, סאן-בין 600 משנת 1936, הורקס משנת 1948, גרסה צבאית מקורית של BSA משנת 1942, וספה 125 משנת 1950, טריומף ספורט נדיר מדגם ג'וק, הארלי דייווידסון משנת 1948 ורבים אחרים.
בשנים האחרונות דגן צמצם את האוסף ומכר חלק מהאופנועים, אך רבים מהם מוצגים עדיין בגלריה שהקים במתחם תחנת הדלק ברמת אביב שם ניהל צמיגיה בשם "צמיגי רמת אביב".
לפני מספר שנים ביקרתי את דגן בצמיגיה והייתי עד למפגש מעניין עם אישה מבוגרת שהגיע לתקן תקר, ראתה את תצוגת האופנועים ופנתה לדגן: "עכשיו אני מזהה אותך. אתה היית הבחור הצעיר הזה שהיה מרעיש לנו בכל שעות היום עם האופנועים שלו. לא פעם אנחנו בשכונה כעסנו על הרעש שהקמת, אבל כשבאנו לנזוף בך החיוך שלך שבה את ליבנו בלהט ובטוב שלו ולפי החיוך הזה זיהיתי אותך גם עכשיו".
בנוסף לאופנועים, דגן היה גם אספן של מכוניות קלאסיות וברשותו היו 15 רכבי אספנות שאת הנדיר שבהם, ביואיק קבריולט (4 דלתות) משנת 1928, קיבל כמתנת יום הולדת 70 מבנו איל, שנכנס בשנים האחרונות לנעלים של אביו ומנהל את הקומפלקס המשפחתי הכולל את תחנת הדלק, הצמיגיה, תחנת שטיפת הרכב ומתחם מסחרי.
הצמיגיה של בועז היתה מקום מפגש קבוע של חובבי רכב קלאסי שהיו מתכנסים שם בכל שבת על כוס קפה ועוגיות ומחליפים דעות, מידע וחוויות. מעת לעת דגן נהג לארגן גם תערוכות שבהן הציג את האוסף שלו וכן כלי רכב ואופנועים של אספנים נוספים.
לפני שנים אחדות ארגן תערוכה כזו במתחם נמל תל אביב לזכר בנו ליאור, גאון מחשבים שנרצח בנסיבות עלומות בעת ששהה במלון בנסיכות המפרץ דובאי, לשם יצא כדי למכור תוכנה חדשנית שפיתח לניהול בתי מלון.
מותו הטראגי של הבן השפיע קשות על בועז אף כי כלפי חוץ לא הפגין את הכאב.
אי אפשר לדבר על בועז דגן מבלי להזכר בנדיבותו ובנכונות לסייע לכל מי שפנה או נזקק לעזרה. כך למשל היה נוהג להגיע עם האופנועים שלו לקייטנות ולאירועים של עמותות לילדים חולים כמו "גדולים מהחיים" ו"משאלת לב" ולוקח את הילדים לסיבוב מלא אושר על אופנועים עם סירה.
דגן כל כך אהב את הנתינה והמשיך לגרום לילדים לחייך גם כשמצבו הבריאותי הידרדר. "אני לא מוכן לוותר. כל עוד אני יכול אמשיך בכך. אין אושר גדול מלראות ילד כזה מחייך מאושר לאחר נסיעה באופנוע, זה מעניק לי כח להמשיך".
דגן אהב לשמח ולעזור לאנשים וכך למשל יום אחד, כשבישרתי לו שבני האמצעי, שגב, עומד להינשא לבחירת ליבו, הוא לא חשב פעמים והודיע לי שהוא מתעקש שהזוג הטרי יגיע לאירוע באחת ממכוניות האספנות שלו.
ניסיתי לסרב בנימוס מחוסר נעימות אך בועז לא הסכים לשמוע: "אתה תיקח אותם בשברולט קבריולט מודל 51 שלי. זו תהיה להם חוויה לכל החיים".
ואכן, בועז צדק והצילומים המרשימים של הזוג הצעיר ברכב מקשטים את האלבומים ואחת התמונות הללו, שהקדשנו לו, היתה תלויה במשרדו זמן רב.
פעם אחרת דגן שמע שיש לי בעיה ברגולטור של ה-BSA- 56 שלי ושאני לא מוצא לו תחליף. בלי לשאול אותי ולא ברור מהיכן הוא דאג להביא לי אחד חדש מהניילונים שעד היום מתפקד בלי בעיות.
בועז יקר, נוח בשלום על משכבך.
אני, ובוודאי שגם רבים אחרים, לא נשכח את המפגשים איתך ואת החיוך הנערי שמעולם לא מש מפניך.
לריטה הרעיה המסורה, לאיל הבן, לרעייתו טלי ולנכדות מור, תם ורז – אשריכם שזכיתם בבעל, אב וסבא שכזה.
האובדן קשה מנשוא, אבל בועז הותיר אחריו מורשת של אהבת אדם ועזרה לזולת ואתם, בני המשפחה שהוא כל כך היה גאה בכם – בוודאי תמשיכו אותה.
בועז יובא למנוחות היום (חמישי, 7.5) בשעה 17.30 בבית העלמין בכפר נחמן ברעננה, בחלקת הקבר המשפחתית שבה נטמן גם בנו ליאור ז"ל.
