האם ייתכן שיונדאי וקיה, שתי יצרניות רכב בין הפופולריות ביותר בישראל, "עושות קופה" על תקלה סדרתית שמוכרת להם היטב, ודורשות מלקוחות ישראלים לשלם תמורת תיקון של כשל סדרתי?
זאת בדיוק הטענה שעולה משתי תובענות ייצוגיות כמעט זהות שהוגשו לאחרונה כנגד יונדאי, קיה, והיבואניות שלהן לישראל על-ידי עורכי הדין גלית דליות ויוני בן סימון בשם מספר בעלי רכב מדגמים שונים. בשתי התובענות נטען שגם יונדאי וגם קיה מודעות היטב לכשל הסדרתי ואף ביצעו בארצות הברית קריאות שונות לתיקון ("ריקול"). בעלי רכב שתיקנו קודם לכן את הכשל על חשבונם זכו להחזר מלא של כל כספם, והאחריות לרכיב הפגום הוארכה לכל הפחות לתקופה של 15 שנים או אף לכל חיי הרכב. אצלנו, בישראל, לא רק שיונדאי וקיה לא הכירו בכשל הסדרתי, ולא רק שהן לא תיקנו אותו – הן אף גבו כסף מלקוחות שנפגעו ונאלצו לתקן אותו.
אם תתקבל התובענה הייצוגית, ויוכחו טענות כתב התביעה, הרי שכמאמר אליהו הנביא כלפי המלך אחאב, יסתבר שיונדאי וקיה "רצחו וגם ירשו": גם ידעו שהן ייצרו ומכרו מוצר פגום שלכאורה מסכן את הלקוחות שלהן, וגם נהנות כלכלית מן הכשל הסדרתי.
בשתי התובענות הייצוגיות נטען שבמספר רב של דגמי יונדאי וקיה אשר יוצרו בין השנים 2006 עד 2015 (וחלקם נמכר בישראל במספרים גדולים מאד), קיים כשל סדרתי במנגנון הסליל החשמלי שמותקן בתוך גלגל ההגה (Clocks Spring cable). מנגנון זה מעביר "הוראות חשמליות" ממחשבי הרכב השונים אל כרית-האוויר הבטיחותית של הנהג – ומפעיל אותה במקרה של תאונה. אותו רכיב, באמצעות כפתורים שמותקנים על גלגל ההגה, מקבל מן הנהג "הוראות חשמליות" להפעלת מערכות שונות ברכב – החל מן הצופר, דרך שליטה במערכת המולטימדיה ובקרת השיוט וכלה בתפעול מחשב הדרך.
בתובענה נטען שהסליל הפגום הותקן לאורך כעשור בדגמים שונים של שתי היצרניות (נזכיר שיונדאי מחזיקה בשליטה בקיה ושתי היצרניות חולקות את רוב מכלולי הרכב), והוא אמור לתפקד באופן תקין ורציף לכל אורך חיי הרכב. במילים פשוטות, לא מדובר ברכיב שעובר בלאי – כמו דיסקיות בלמים או מצמד, וגם לא ברכיב שדורש תחזוקה כמו החלפת שמן במנוע. גם לאופן השימוש ברכב לא אמורה להיות כל השפעה על תפקוד החלק הזה או על אורך החיים שלו. מיום רכישת המכונית ועד ליום גריטתה אמור רכיב חשמלי זה לתפקד ללא דופי.
בתובענות נטען שבפועל קיימת במכוניות רבות תקלה סדרתית בעלת אופי בטיחותי, מפני שכעבור מספר שנות שימוש נפגע התפקוד של סליל כרית האויר וגורם לנתקים בין מחשבי הרכב השונים לבין כרית-האוויר הבטיחותית ו/או לכפתורי השליטה השונים שעל ההגה. נהגים מגלים שברכבם קיימת תקלה כאשר נדלקת על לוח המכשירים שלהם נורית התראה מפני כשל בכרית-האוויר, או כאשר אחד או יותר מכפתורי השליטה לא מתפקדים. המשמעות הבטיחותית של כרית-אוויר לא פעילה ברורה מאליה, אבל גם מצב שבו צופר הרכב לא פועל עלול לגרום לסכנת חיים.
בתביעה נטען שכאשר לקוחות הגיעו למוסכי הרשת של 'כלמוביל', יבואנית יונדאי, ושל 'טלקאר', יבואנית קיה, למשל בעקבות הפעלת נורית התראה של כרית אויר או בגלל היעדר תפקוד של חלק מכפתורי השליטה שעל ההגה, היבואניות לא יידעו אותם אודות הפגם הסדרתי. תחת זאת נגבו מהם מאות שקלים תמורת "אבחון ותיקון" ועבור החלפת הסליל. בחלק מן המקרים נגבו מבעלי הרכב סכומים שנעו בין 500 ל-1,000 שקלים תמורת "החלפת יחידת מגעים בהגה".
האם הדם של האמריקנים סמוק יותר?
בתובענות נטען שבשנת 2011, פרסם מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני (NHTSA) קריאה לתיקון של דגמים שונים של יונדאי משנות הדגם 2006-2009. בשנת 2012 פורסמה קריאה לתיקון של קיה רונדו ('קארנס' בישראל) ואופטימה משנות הדגם 2005-2008 ובו צויינה העובדה שהכשל עלול לגרום לכך שכרית-האוויר הבטיחותית לא תיפתח בעת הצורך. במקרה זה – כך נטען – קיה לא רק ביצעה קריאה לתיקון על חשבונה אלא אפילו העניקה אחריות לכל חיי הרכב לסליל כרית האוויר, והחזירה כספים ללקוחות ששילמו תמורת תיקון הפגם. קריאה דומה לתיקון בוצעה גם בקנדה, וצריך להדגיש ולומר שאנחנו מדברים על שתי קריאות לתיקון מלפני 10 ו-11 שנים – כלומר שמדובר בתקלה ידועה היטב ליצרניות.
בשנת 2016 קראה קיה בארה"ב לתיקון של דגמי סורנטו משנות הדגם 2011-2015 ובנוסף לתיקון התקלה הוארכה אחריות היצרנית ל-15 שנים ללא מגבלת קילומטרים, ובחודש יולי 2017 פרסמה יונדאי בארצות הברית קריאה לתיקון תחת הכותרת "clock spring warranty extension" לדגמים שונים של החברה משנות הדגם 2011-2014. גם יונדאי האריכה את האחריות לסליל כרית האוויר לתקופה של 15 שנים ללא הגבלת קילומטרים.
קיה פרסמה בשנת 2020 "בולטין שירות" (TSB) לדגמי ריו שיוצרו בין יוני 2011 עד אוקטובר 2013, ולדגמי פורטה שיוצרו מנובמבר 2012 עד אפריל 2015. בבולטין שלה מפורטת החלפת סליל כרית האויר (בעקבות קוד תקלה B1346- שזהה גם לרכבי יונדאי), וגם במקרה זה הוארכה האחריות לרכיב זה ל-15 שנים.
אחרי כל זאת נשאלת שאלה פשוטה: מדוע בעלי רכב בישראל נדרשים לשלם תמורת תיקון פגם דומה או זהה לפגם שבגינו מבוצעות בארצות הברית קריאות לתיקון וקריאות שירות, ומוענקת אחריות מורחבת?
צריך להדגיש שיבואניות הרכב בישראל לא יכולות לפעול על דעת עצמן מפני שהן מייצגות את יצרניות הרכב וכפופות להוראות שלהן. יחד עם זאת, כאשר מתגלה "תקלה כרונית" יש בדרך כלל שיח ושיג עם המחלקה הטכנית של היצרנית, וליבואניות ישראליות יש אפשרות להפעיל מנופים לטובת הלקוחות שלהן – ולכל הפחות ליידע את היצרניות אודות היקף הבעיה. אנחנו פנינו אל 'כלמוביל', יבואנית יונדאי לישראל, ואל 'טלקאר', יבואנית קיה לישראל, וביקשנו תגובה לטענות שנטענות בתובענה. בנוסף, באופן יותר ספציפי ומכיוון שמדובר בכשל מאד נפוץ ובתופעה מוכרת – ביקשנו תגובה לרושם שנוצר כאילו שהיבואניות "עשתה קופה" על כשל סדרתי במקום ללחוץ על היצרניות למצוא פתרון לנפגעים מן הכשל.
אנשי 'כלמוביל' טרם השיבו לנו (אם ישיבו נצרף כאן את תגובתם), ואילו אנשי 'טלקאר' מסרו בתגובה שהחברה קיבלה את כתבי הטענות, וש"הנושא נלמד, ולאחר בחינת הדברים נתייחס אליהם". עוד נמסר ש"לא ניתנה כל הוראה לביצוע קריאה חוזרת (ריקול) לעניין המובא בכתב הטענות והתופעה איננה מוכרת לנו".
אז איך אפשר לדעת אם מדובר בתופעה "מוכרת" או "לא מוכרת"? אם אתם הבעלים של מכונית מתוצרת יונדאי או קיה משנות הייצור 2006 – 2015, או אם הייתה לכם בעבר מכונית כזאת, ואם נתקלתם בבעיה כמו הפעלת נורית התראה של כרית האוויר או תפקוד לקוי של כפתורי השליטה שעל ההגה אשר דרשו תיקון או החלפה של סליל כרית האוויר – אנא כתבו אלינו לכתובת הדוא"ל editor.thecar@gmail.com
אם יש ברשותכם חשבונית תמורת תשלום שביצעתם לתיקון כשל כזה – אנא צרפו אותה.
ומה לגבי התביעה הייצוגית?
התובעים הייצוגיים דורשים מיצרניות הרכב ראשית לכל לפצות אותם בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו להם לטענתם, ובנוסף גם לקבל מהן הצהרה רשמית על לקיחת אחריות והודאה בכשל. הם מבקשים מבית המשפט להורות ליצרניות הרכב לבצע קריאה לתיקון מסודרת של כל המכוניות שנמכרו בישראל עם כשל זה, ולתקן אותו על חשבונן, וכן להאריך את תקופת האחריות לרכיבים אלה ל-15 שנים, ממש כמו בארה"ב. כמו כן נדרשות היצרניות להשיב כספים לכל מי שנאלץ לשלם תמורת תיקון כזה בעבר.
