תעשיית הרכב האירופאית נמצאת בלחץ עצום מפני השתלטות של יצרניות רכב סיניות על תחום הרכב החשמלי באירופה והנציבות האירופאית פתחה בחודש אוקטובר האחרון בחקירה בחשד ל"יצוא בהיצף" מסין לאירופה. כעת מתחיל שלב שני בחקירה הזאת שאמורה להסתיים בעוד כשנה: ביקור של נציגי הנציבות בהנהלות של יצרניות הרכב הסיניות ג'ילי, BYD וסאיק (SAIC).
באופן משונה, ואולי לא, נציגי הנציבות לא צפויים לבקר בהנהלות של יצרניות אירופאיות שמייצרות מכוניות בסין ומייצאות אותן לאירופה, למשל וולוו, רנו וב.מ.וו, ובהנהלה של טסלה בסין.
החשד של הנציבות האירופאית הוא שממשלת סין מעניקה ליצרניות הרכב המקומיות שלה סבסוד לא הוגן אשר מאפשר להן לייצא לאירופה במחירים נמוכים באופן שפוגע בתחרות חופשית. אם חשדות אלה יתבססו תוכל הנציבות האירופאית להטיל מיסי יבוא מיוחדים על כלי רכב שמיוצאים לאירופה מסין וזאת מבלי להסתבך עם אמנות הסחר הבינלאומיות.
בממשלת סין, שגם ככה נמצאת במגמת התעצבנות מול אירופה, לא אוהבים את החקירה והגיבו בחקירה משלהם, עם טענה לפיה מדינות באירופה מסבסדות באופן לא הוגן את יצוא הברנדי לסין. חקירה כזאת ממוקדת, כך נראה, בצרפת שהיא לא רק ביתן של יצרניות רכב שמפעילות לחץ על הנציבות האירופאית אלא גם אחת התומכות הראשיות בחקירה הנוכחית.
בסיכום השנה שעברה ייצאה סין כחמישה ורבע מיליון כלי רכב ועקפה את יפן כיצואנית הרכב הגדולה ביותר בעולם. הערך הכלכלי של כלי הרכב שיוצאו מסין נאמד ביותר מ-100 מיליארד דולר, ואחד השווקים שניתנו לסינים על מגש של כסף הוא השוק הרוסי הגדול שמוחרם כרגע לנוכח פלישת רוסיה לאוקראינה.
במקביל, באירופה ובארה"ב נשמעות טענות לגבי ההשתלטות של חברות סיניות על מקורות של חומרי גלם, בעיקר כאלה שדרושים לייצור סוללות לרכב חשמלי.
השאלה הישראלית
שלב ראשון של החקירה הזאת החל, כאמור, באוקטובר האחרון כאשר חוקרי רשות התחרות בנציבות האירופאית שלחו שאלונים אל כל יצרניות הרכב הסיניות שמייצאות לאירופה. בעבר פורסם שיצרנית הרכב 'גרייטוול' הייתה הראשונה להשיב לשאלון שנשלח אליה. לאחר סיום שלב זה עוברים החוקרים לשלב השני – ביקור פיזי אצל הנחקרים וניהול שיח עם מנהלים שבו ינסו החוקרים לאמת או להתעמת עם תשובות שהתקבלו. הליך זה אמור להסתיים סביב חודש אפריל.
במבט ראשון נראה כאילו שמלחמת סחר בין אירופה לסין משרתת את הלקוחות בישראל מפני שאם צודקות יצרניות הרכב האירופאיות והסינים מייצאים בהיצף זה מאפשר להם להציע מחירים נמוכים וללחוץ גם אצלנו על כל המחירים בשוק כלפי מטה. במבחן התוצאה, אחרי שנחתו אצלנו 21 מותגים סינים וקרוב ל-20 נוספים מתדפקים על דלתותינו, כאשר BYD מדורגת במיקום הרביעי (!) בטבלת המכירות הכללית בישראל, צ'רי בשביעי וג'ילי בעשירי – אין ספק שלסינים יש יתרון או יתרונות תחרותיים כאלה או אחרים.
אבל בניתוח מעמיק יותר חשוב לזכור שחוקי סחר ותחרות נועדו לשרת מטרות וחלק מהן גם נועדו להגן על הצרכנים. לצורך הדיון, אם יוצאים מנקודת הנחה שהטענות האירופאיות נכונות, צריך לבחון את ההשפעה של מהלך סיני כזה על שני תחומים נפרדים: התעשייה הישראלית ושוק הרכב הישראלי.
בישראל פועלות כמה מאות חברות שמספקות מוצרים ושירותים לתעשיית הרכב העולמית ובכלל זה ליצרניות האירופאיות, ורק נתח קטן מן התחום הזה מייצר מוצרים פיזיים כמו חלקים לרכב. התעשייה שלנו לא תיפגע, לכן, באותו אופן שנפגעות המדינות האירופאיות שבהן מיוצר רכב, אבל כל פגיעה ביצרניות תצמצם את היקף הרכש שלהן בישראל.
מנקודת המבט של לקוחות, רוכשי רכב, סבסוד ויצוא בהיצף של רכב מסין גורם אמנם בטווח הקצר להורדת מחירים, אבל כבר בטווח הבינוני הוא יגרום ליצרניות רכב אירופאיות לאבד עניין בשוק שלנו מפני שאף חברה לא מוכרת אצלנו מכוניות במטרה להפסיד כסף. זה בדיוק מה שעושה היצף, וזאת הסיבה שרשויות התחרות נלחמות בו: זאת פרקטיקה הרסנית שנועדה לייבש את המתחרים ולהוציא אותם מהשוק.
לאחר שיצרניות אירופאיות, אולי גם קוריאניות ויפניות, יצמצמו את הפעילות שלהן בישראל נישאר כאן עם פחות תחרות והיצרניות הסיניות יוכלו לעשות בנו כרצונן, ובין השאר גם להעלות מחירים.
לקריאה נוספת:
תעשיית הרכב הסינית מעלה הילוך: BYD קוראת לשאר היצרניות הסיניות להתאחד ואולי אף לבצע מהלכים קרטליסטים
פשיטת הרגל של WM הסינית מדגימה את ההימור המסוכן על מותגים קטנים וחדשים של רכב חשמלי
המכונית החשמלית האירופאית הזולה בדרך אלינו. תגידו תודה לסין
הקרב על השקע: קבלו את תקן צ'אוג'י לטעינת רכב חשמלי
