כביש 40 עוזב את מצפה רמון ויורד בתלילות אל מכתש רמון, ובעיניי זה אחד מקטעי הכביש היפים בארץ ישראל: הנוסעים בו נחשפים לנופי המכתש שמזכירים את פני הירח, ומן העבר האחר הוא צמוד אל 'מצוק העתקים' האדיר. פיתולי הכביש והיופי המדברי והפראי שסביבו, ונסיבות הסלילה שלו, העניקו לו את השם היפה ׳מעלה עצמאות׳.
יש רגע אחד, בדיוק כשהאספלט מתעקל שמאלה וכביש 40 מתחיל לצלול אל עבר המכתש, שבו נפתח הנוף בבת אחת ומבינים שמה שמשתרע ממול הוא לא עמק ולא הר אלא מקום אחר לגמרי. מכתש רמון נראה היטב מלמטה: גוני אוקרה, ארגמן וצהוב של חולות, וגם פלטת גוונים אינסופית שאף אחד עוד לא מצא להם שמות. הר ארדון נישא במרכז, נחל רמון חורץ את אגן המכתש בערוץ עמוק, והגבעות עוטות ורוד שזיף עדין. זה מעלה עצמאות: קטע באורך של כחמישה קילומטרים על כביש 40, תלול, מפותל, מהנה לנהיגה, ומחובר לנוף יותר מרוב הכבישים האחרים בארץ ישראל.
מעלה עצמאות הוא לא רק הישג הנדסי אלא סמל לריבונות ישראלית ונחישות ביטחונית. עד לאמצע שנות ה-50 עברה הדרך היחידה לאילת דרך "מעלה עקרבים" המפותל והמסוכן. אבל ב-17 במרץ 1954, לאחר חגיגות יום השנה החמישי להנפת "דגל הדיו" וכיבוש אוּם רַשְרַש (אילת) במהלך 'מבצע עובדה', הסתערה חוליית מחבלים באחד מעיקולי המעלה על אוטובוס אזרחי של 'אגד' שהחזיר חוגגים צפונה למרכז. 11 מנוסעי האוטובוס נרצחו בדם קר, והאירוע טלטל את המדינה הצעירה.
האגדה הישראלית, שלמען הגילוי הנאות גם אנחנו הדהדנו אותה, טוענת ש'מעלה עצמאות' נסלל בעקבות החלטה מהירה שהתקבלה בעקבות הרצח המזעזע מפני שמדינת ישראל הצעירה הייתה זקוקה לנתיב תנועה בטוח ורחוק מהגבול הירדני של אז.
האמת מעט יותר מורכבת מפני שכאשר בודקים לעומק את התאריכים ואת המקורות מסתבר שהדרך החלה להיפרץ עוד בשנת 1951, כדי לאפשר גישה אל מחצבות 'אבן וסיד' שבהן נכרו משאבי טבע מקרקעית מכתש רמון: חרסית, גבס וקוורץ. בחודש דצמבר 1952 דווח על תוספת תקציב של 200,000 לירות לפריצת הדרך למכתש רמון, ב־16 באפריל 1953 פורסם שחיל ההנדסה פתח את קטע הכביש אל קרקעית המכתש, ובחודש מאי 1953 חנך דוד בן גוריון את הכביש החדש.
קטע הדרך הזה קיבל את השם 'מעלה עצמאות' בין השאר מפני שזאת הייתה עבודת סלילה מקורית ישראלית שבוצעה בתנאים מאוד קשים – גם מבחינה טופוגרפית וגיאולוגית וגם מבחינת מזג האוויר, להבדיל מציר 'מעלה עקרבים' שנפרץ 2000 שנים קודם לכן על-ידי הליגיון הרומי. עם זאת, אין ספק שמאז רצח מעלה עקרבים ועד למלחמת ששת הימים התחזקה חשיבותה האסטרטגית של הדרך הזאת כחלופה בטוחה יותר לציר מעלה עקרבים.
אגב, שנים לאחר מכן, כאשר הובן הערך הסביבתי והאקולוגי הנדיר של מכתש רמון, הופסקו עבודות הכרייה והאזור כולו הוכרז כשמורת טבע לאומית. למעשה, מכתש רמון הוא אחד מתוך מספר שמורות טבע וגנים לאומיים בדרום, ובראשן שמורת טבע הר הנגב שהיא הגדולה בישראל.
מכתש רמון עצמו הוא "מכתש סחף" (תהליך שתיארנו בכתבה שעוסקת בו), ואת השם רמון, שהוא שם עברי חדש יחסית, העניקה לו בשנת 1950 הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב על בסיס השם הערבי של הנחל שחוצה אותו – ואדי ראמאן.
'מצוק ההעתקים', שאוחז את מעלה עצמאות, נוצר בשלב מאוחר יותר מן המכתש עצמו כתוצאה של ההרמה וההטיה שגרם השבר הסורי-אפריקאי כתוצאה של התרחקות הלוח הטקטוני הערבי מן הלוח האפריקאי. הפרש הגבהים לאורך המצוק נע בין 250 ל-670 מטר.
דרך עוצרת נשימה
אורך מעלה עצמאות בסך הכל חמישה ק״מ, וזו נסיעה מפותלת מאוד לצד נוף משכר. אבל הנסיעה היפה במורד יכולה לקחת אותנו גם אל אתרים שונים במכתש עצמו, כמו ה"מנסרה" המפורסמת בערוץ נחל רמון, בסמוך לכביש – שהיא גבעה שמכוסה באלפי עמודי אבן חול מרובעים ומשושים אשר נראים כאילו נוסרו ביד אדם. למעשה זהו חול שנאפה בטמפרטורה אדירה על ידי מאגמה שחדרה לשכבות החול, וקיבל את הצורה שלו בעת שהתקרר.
קירות ה"חלבה" וה"שוקולד" שלא רחוקים משם נוצרו על-ידי שכבות סלע צבעוניות שמכילות מינרלים שונים, וגם זו נקודה מושלמת לעצירה עם הילדים לצורך מילוי בקבוקי חול צבעוני (במקומות מותרים בלבד) ולתצפית על נחל רמון אשר חוצה את המכתש לכל אורכו.
אתרים מעניינים נוספים הם קיר האמוניטים שנוצר ממאובנים גדולים ומרשימים של יצורים ימיים שחיו כאן עוד לפני עידן הדינוזאורים, לא רחוק ממנו ׳הר השולחן׳ שעל פסגתו חקוקות כתובות שהותירו באבן חיילי יחידות צה״ליות בסיום מסעות מפרכים, נחל ארדון ותצפית מרשימה מעל פסגת הר ארדון.
אם טרם ירדתם במעלה, או אם השלמתם את הטיפוס דרכו, תוכלו לתצפת על המכתש ממרפסת הנוף של 'טיילת מכתש רמון׳ או ממסלול ׳דרך הפסלים׳. בצידו הדרומי של הגשר שמתוח מעל כביש 40 ממש ביציאה ממצפה רמון לכיוון דרום נמצא מצוק ועליו נקודת תצפית שממנה אפשר לחזות בנוף המשכר, לראות את המעלה המפותל ואת נופי המכתש.
נזכיר שנהיגה במעלה ובמורד מעלה עצמאות אמנם מהנה מאוד את האוחזים בהגה אבל דורשת ריכוז ומיומנות. הירידה תלולה (שיפועים של עד 9%) וכמה מן העיקולים חדים. לרוב מערכות הבלימה של רוב כלי הרכב בימינו אין שום בעיה להתמודד עם הירידה הזאת אבל כדי שלא לאמץ יתר על המידה את הבלמים אפשר להקל עליהם באמצעות בלימת מנוע (העברת בורר ההילוכים למצב ידני ושימוש בהילוכים נמוכים).
למרות הפיתוי – אל תעצרו באף מקום בשולי הכביש, כאשר רוצים לרדת מן הדרך יש להאט בזמן, לאותת, ולהתרחב עם הרכב מן הכביש. עצירה על שולי הכביש מסוכנת גם עבורכם וגם לכלי רכב אחרים.
כך מגיעים: נוסעים דרומה על כביש 40 עד לעיר מצפה רמון. היציאה לכיוון דרום מזרח מובילה אל ראש מעלה עצמאות ולתצפיות שעל שפת המכתש. מי שמבקש להמשיך גם אל גן לאומי 'צבעי מכתש רמון' ימצא את הכניסה לדרך הנוף שמובילה לשם על כביש 40, בין סימני ק"מ 88 ל-89. כניסה אפשרית רק מכיוון דרום.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
לקריאה נוספת:
טיול לסופ״ש: מקורות הירקון ליד ראש העין – כפר הבפטיסטים ופיתולי האומגה
