אנשים שמתייחסים למכונית שלהם כאל יותר מאשר אמצעי לשינוע בין נקודות, ובמיוחד אספני רכב, משקיעים מאמצים אין קץ כדי שהיא תהיה נוצצת ומבריקה, ולעולם לא מפסיקים לחפש דרכים לשדרוג ושיפור המראה שלה, בתקווה שתבלוט ככוכבת הכביש.
בשנים האחרונות נולד ז'אנר חדש של אספנים, משונה יש לומר, אשר זכו לכינוי "Rat Rod" וממש מתאמצים להעניק למכוניות שלהם מראה מוזנח ובלתי משופץ בעליל.
ז'אנר זה הופך יותר ויותר פופולרי בקרב משפצים ומשפרי מכוניות, אשר משקיעים דווקא בחלודה, משטחי צבע דהויים, ריפודי פנים קרועים, חלקים לא תואמים ממכוניות אחרות, ושאר סממני הזנחה אשר משולבים במקרים רבים עם הנמכת המתלים והמרכבים.
תופעה זו זוכה לפופולריות בקרב משפצי מכוניות קלאסיות פשוטות כמו מכוניות קופה אמריקניות מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 או חיפושיות וטרנספורטרים מהדורות הראשונים.
אבל יש גם מי שמתחברים למראה המוזנח ולא רוצים להתמודד עם חלודה אמיתית שאוכלת את הפח, חלקי פנים מרקיבים או דלת ש"נשארת ביד".
קחו למשל את הבעלים של טרנספורטר T5 שהחליט להעניק למסחרית הדנדשה והמבריקה שלו מראה ממחוזות ה-Rat Rod.
היות שתהליכי הייצור המודרניים מונעים אפשרות שמכוניות יחלידו בקלות נדרשה פעולה לא שגרתית, אם כי לשמחתנו החליט האיש לוותר על מסיר צבע או חומצת מלח ובחר בדרך אחרת לחלוטין כדי להעניק למכונית שלו מראה מוזנח ומתפרק.
במקרה הזה צופה הטרנספורטר מכל צדדיו במדבקת ויניל שעליה הודפסו איורים של משטחי צבע מחלידים וצבע דהוי ומתקלף.
לאחר כמה עשרות שעות עבודה, והשקעה של כמה אלפי פאונד, יצא בעל הרכב מסדנת הציפויים Clyde’s Wraps שבגלאזגו, סקוטלנד, כשהוא שמח וטוב לב, ועם גרוטאה מושלמת.
בחינה קרובה של משטחי הפח חושפת כמובן את העובדה שמדובר במדבקה, אבל אין ספק שהביצוע נראה משכנע מאוד מרחוק.
בונוס נוסף, כנראה, הוא שהתוצאה יעילה כנגד גנבי רכב שמן הסתם לא יבזבזו מבט נוסף על ערימת המתכת החלודה הזו.
