Ad

מסתמן: משרד התחבורה יתקן את שיטת הניקוד

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שיטת הניקוד של עבירות תנועה ספגה ביקורת חריפה מאז החל משרד התחבורה ביישומה, בשנת 2003. כעת מתברר שהמשרד מתכנן לשנות את השיטה, וזאת לאחר שיערוך מחקר שייבחן את יעילותה. מחקר קודם שבחן את יעילות השיטה מצא ליקויים רבים ביישומה ואכיפתה – ליקויים שעלו גם בשני דו"חות חמורים של מבקר המדינה

משרד התחבורה יחל בחודשים הקרובים בביצוע מחקר לבחינת יעילות שיטת הניקוד של עבירות תנועה, מתוך כוונה מוצהרת לגבש המלצות לשיפור ושינוי השיטה הקיימת, שיישומה החל בשנת 2003. המחקר יתייחס לכמה היבטים מרכזיים בשיטת הניקוד, ובהם מידת השפעת השיטה על עברייני תנועה מועדים ויעילותם של קורסי "נהיגה נכונה" אותם נדרשים לבצע נהגים שצוברים מספר רב של נקודות.

בנוסף, משרד התחבורה מעוניין לבחון האם יש לדרוש מכלל הנהגים לבצע קורס "נהיגה נכונה": על-פי דרישות המחקר, המשרד יבחן מה ראוי שיילמדו הנהגים בקורס שכזה, וכן מה התדירות המומלצת לביצוע הקורס. לחלופין, המשרד יבחן הנהגת דרישה לביצוע קורס "נהיגה נכונה" רק בקרב נהגים מקצועיים, צעירים וקשישים.

לוח הזמנים של המחקר מלמד ששינוי שיטת הניקוד אינו צפוי לפני סוף שנת 2016: לפי "קול קורא" שפרסם המשרד, המחקר צפוי להתחיל לקראת סוף השנה, ומשך הזמן לביצועו הוא שנה וחצי לכל היותר. מכאן עולה שמסקנות המחקר יוגשו באמצע 2016, ולאחר מכן יחל המשרד לבחון את המלצות המחקר ואת הדרך ליישמן. מאחר ששינוי השיטה כרוך בהליכי חקיקה, אפשר לצפות שיישום השינויים יחל לכל המוקדם בסוף 2016, כאשר הערכה ריאלית יותר מצביעה על שנת 2017 כמועד המוקדם ביותר שבו יישם המשרד את מסקנות המחקר.

"ליקויים חמורים בשיטת הניקוד"
שיטת הניקוד של עבירות תנועה, שיישומה החל ב-2003, התבררה עד מהרה כלקויה. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה ב-2006, נמצא כי "במקום להתמקד בנהגים מועדים (עברייני תנועה שמבצעים עבירות רבות, ש.ה) גרמה השיטה החדשה לצבירה מואצת של נקודות בתקופה קצרה של שנה וחצי, דבר שגרם לפסילת רישיונותיהם של כ-10,000 נהגים. אלה נדרשו להשתתף שוב ושוב באותו קורס נהיגה. ספק אם יש בכך כדי לשפר את איכות נהיגתם או להגביר את מידת צִיותם לחוק".

מסקנת דו"ח המבקר בעניין שיטת הניקוד הייתה ברורה וחד-משמעית: "גם השיטה החדשה החטיאה אפוא את מטרתה – איתור עברייני תנועה מועדים וחיובם לנקוט אמצעי תיקון (למשל קורס נהיגה, ש.ה). בשיטת הניקוד החדשה לא הוחלו אמצעי תיקון מיוחדים על נהגים מקצועיים כגון נהגי אוטובוסים או רכב כבד, והם נשארו זהים לאלה של נהגי רכב פרטי".

אלא שבמקום למהר ולתקן את הליקויים בשיטת הניקוד, משרד התחבורה לא עשה דבר – ועל כך מעיד דו"ח מעקב שפרסם מבקר המדינה בשנת 2009. "כבר באמצע 2006 אותרו ליקויים חמורים בשיטת הניקוד הקיימת שבגינם הורה, כאמור, השר (שאול מופז, ש.ה) לגבש במהירות שיטה חדשה שתתמקד בנהגים מועדים ובנהגים מקצועיים ותעוגן בחקיקה", כתב המבקר. "למרות זאת, שנתיים לאחר מכן טרם הסתיימו הפעולות הנחוצות לשינוי השיטה וטרם הוחל בהליך שיעגן בחקיקה שיטה חדשה".

בהמשך הדגיש המבקר כי "שיטת הניקוד שנועדה, בין השאר, למנוע מנהגים מועדים לנהוג אינה מופעלת ביעילות ואין בה די תועלת… דווקא נגד נהגים מועדים שצברו את מרב הנקודות היא מופעלת באופן חלקי בלבד". רק ב-2011, כשנתיים לאחר פרסום דו"ח המעקב, הגיעו בכירי משרד התחבורה לוועדת הכלכלה של הכנסת עם הצעת חקיקה לתיקון כמה מהליקויים בשיטת הניקוד – ליקויים שמרביתם נחשפו כבר בדו"ח המבקר מ-2006.

"קיימת השפעה כלשהיא על הציבור"
המחקר שמתעתד לבצע משרד התחבורה אינו הראשון שבוחן את יעילותה של שיטת הניקוד. ביוני 2010 פורסם מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון, ואשר בחן את יעילות שיטת הניקוד "החדשה". המחקר נערך תחת הנחייתו של פרופסור דוד שנער – מי שהיה בעבר המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ומשמש כיום כיועץ של יו"ר הרשות, יעקב שיינין.

למרות שהמחקר נוסח במתינות, קשה לטעות במסקנות של החוקרים: "לשיטת הניקוד קיימת השפעה כלשהיא על הציבור, אך להערכתנו מודעות ומעורבות הציבור בנוגע למרכיבי השיטה הינם גורם מרכזי אשר פוגע ביישום השיטה באופן אפקטיבי", כתבו החוקרים בפרק המסקנות וההמלצות. "מצאנו נהגים רבים שהגיעו למספר נקודות גבוה באופן חריג לאורך השנים, ולמרות זאת עדיין המשיכו לבצע עבירות בשנים הבאות ללא שינוי ניכר… ממצא זה מעיד על בעייתיות בכושר ההרתעה והאכיפה של השיטה".

אגב, במשרד התחבורה מכירים היטב את המחקר הקודם שעסק בשיטת הניקוד. בדיון שערכה ועדת הכלכלה בינואר 2011, אמר עוזי יצחקי – אז סמנכ"ל בכיר במשרד, וכיום מנכ"ל המשרד – כי "מחקר אפקטיביות של שיטת הניקוד, שבוצע על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון בראשותו של פרופסור דוד שנער… הצביע שיש השפעה כלשהי של שיטת הניקוד אבל צריך לבצע מספר פעולות כדי להגדיל את האפקטיביות".

  • Ad
  • Ad
  • Ad