כמה רחוק מוכנים עובדי ציבור ללכת כדי להוציא לפועל את מהלך ההפרטה של מבחני הנהיגה, ועד כמה הם מוכנים להתקרב אל רף המעשים הפליליים? קראו ושפטו בעצמכם.

מחר (ה') יתקיים בבית המשפט העליון בירושלים דיון בבקשת רשות ערעור בעתירות מנהליות שהוגשו כנגד משרד התחבורה בדרישה לפסול את הזוכים במכרז הפרטת מבחני הנהיגה המעשיים ולבחור תחתיהם זוכים אחרים.
שבוע לפני כן, כדי להותיר די זמן לפעול גם במסגרת ההליך הזה, שלח עו"ד גלעד ברנע מכתב בהול אל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, שכותרתו: "הפרות שלטון החוק, הפרת דיני המכרזים ועקרון השוויון, אי קיום המצגים שניתנו בבג"צ 3791/16 ומצגים שאינם "כל האמת ואך ורק [את] האמת".

עו"ד ברנע הוא אחד מעורכי הדין המובילים בישראל בנושאי משפט מנהלי, והוא גם מי שייצג את הבוחנים ומורי הנהיגה בשנת 2016 בעתירה שהוגשה לבג"צ כדי למנוע את מהלך ההפרטה – עתירה שנדחתה לנוכח הבטחות שונות שהבטיחו נציגי המדינה לבית המשפט. בשורה התחתונה מבקש עו"ד ברנע מן היועץ המשפטי לממשלה לבחון לעומק את העובדות ובעקבות בדיקה כזאת להודיע על השעית הרפורמה ועל נקיטת "הצעדים המתחייבים" כנגד "מי שפעלו שלא כדין".

רוב העובדות שמתוארות במכתבו של עו"ד ברנע לעו"ד מנדלבליט נחשפו כאן בסדרת כתבות שעסקה בהפרטה, אבל כאשר הן מובאות בשפה משפטית, כשהן פרושות על-פני מה שנראה כמו כתב אישום חמור מאד כלפי בכירים במשרד התחבורה – מן המנכ"לית ועד למנהל אגף הרישוי – הם נראים חמורים שבעתיים.

בפתח פנייתו מתאר עו"ד ברנע את העובדות שהוא מציג כ"מעשים… מהחמורים ביותר שראיתי בתקופה של למעלה מ-20 שנות עיסוקי האינטנסיבי בתחומי המשפט הציבורי, שמירת שלטון החוק והתנהלות רשויות השלטון", וכדי שלא להחזיק את קוראינו במתח נאמר כבר כאן ועכשיו שמדובר בעיקר בפעולות שביצעו – כך נטען – סמנכ"ל משרד התחבורה מר אבנר פלור ומנהל אגף הרישוי, מר אפי רוזן, וזאת, כפי שעולה מן הדברים, במטרה להוציא לפועל את הפרטת מבחני הנהיגה המעשיים "בכל מחיר".

עו"ד ברנע מתאר את ההליכים העיקריים שנוגעים לרפורמה, כפי שסוקרו בהרחבה באתר זה, ובהם פרסום מכרז ההפרטה ב-17 במרץ 2016 עם מועד אחרון להגשת מסמכים שנקבע ל-1 בינואר והוקדם ל-15 ביוני 2016. לאחר דחיית העתירה פורסם בפברואר 2017 נוסח מעודכן של המכרז ונקבעו לוחות זמנים חדשים.

במסגרת העתירה הצהיר סמנכ"ל משרד התחבורה, מר אבנר פלור, בתצהיר לבית המשפט העליון ש:"הבוחנים במתכונת הבחינה החדשה יהיו עובדי הזוכים במכרז. עם זאת, בוחני הנהיגה יידרשו להחזיק בתעודות הסמכה, שאותה יקבלו לאחר שיעמדו בתנאי סף דומים לאלו שהם נדרשים לעמוד בהם כיום…", ותנאים אלה כללו דרישה לעבור את מבחני ההתאמה של חברת אדם מילוא בציון משוקלל 7. לא מיותר לציין שמבחנים אלה אמורים להעריך "יכולת שכלית כללית, הבנה טכנית; תפיסה מרחבית; ערנות וחלוקת קשב; דיוק בפרטים; יכולת ביטוי והדרכה; יחסי אנוש; אדיבות ותודעת שירות; סבלנות; אסרטיביות ויכולת להפגין סמכות; התמודדות עם מצבי לחץ; עצמאות; אחריות ומשמעת עצמית; הקפדה על חוקים ונהלים; התמדה במצבי שגרה; וכן אמינות…".

באותו תצהיר הוא ציטט מחוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה… בנוגע לאפשרות העברת ביצוע מבחני הנהיגה לזכיין פרטי, שבה נאמר כך: "…יש צורך בקביעת הסדרים ברורים גם באשר לתנאי הכשירות ולאופן המינוי של הבוחנים… תפקיד הבוחנים הוגדר בצורה ברורה, נקבעו הסדרים ברורים לתנאי הכשירות של הבוחנים ולאופן מינויים…". במילים אחרות, משרד התחבורה, באמצעות פלור, גרם לשופטי בית המשפט העליון להאמין שרמתם המקצועית של בוחני הנהיגה לא תרד ביחס לרמת הבוחנים לפני הרפורמה.

אגב, בעתירה אחרת לבג"צ הגן מר אפי רוזן, מנהל אגף הרישוי, על הדרישה לרף מעבר של מבחן ההתאמה בציון 7, ובתצהירו שם הוא טען ש: "רף זה (אשר חל גם במבחני התאמה של בוחני נהיגה וקציני בטיחות בתעבורה), הינו רף ראוי, ולכל הפחות סביר, אשר נשקל ונבחר נוכח מהות התפקיד ומידת הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בהפקדת רכב בידיו של תלמיד שאינו מיומן לכך. היות ועסקינן בסיכון חיי אדם, מוטלת על כתפי מורה הנהיגה אחריות רבה, ועל כן נמצא כי יש לקבוע ציון מעבר 7, המשקף את הכישורים ההכרחיים…".

אלא שבמהלך החודשים האחרונים הסתבר לראשי משרד התחבורה ששתי החברות שזכו במכרז מתקשות לגייס בוחני נהיגה והן לא הצליחו להגיע למספר הבוחנים שיאפשר להן לעמוד בתנאי המכרז. לאור זאת נערך ביום 26 במרץ 2018 דיון במשרד התחבורה בהשתתפותם של פלור ורוזן, ובסיכומו נכתב ש: "אפי יפרסם הנחיה לפיה מורה נהיגה עם ציון 6 (מבחני אדם מילוא) יוכל להתקבל לקורס בוחני נהיגה ובכפוף לעמידה בשאר הדרישות. זאת בין היתר לצורך הגדלת כמויות הבוחנים לשוק העבודה עם ביצוע הרפורמה במבחני הנהיגה".
למרות זאת, בהתבטאויות פומביות, ובפרט בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא זה, יצר רוזן מצג לפיו רמת הבוחנים לא תיפגע וציון המעבר יישאר 7, וזאת בשעה שבמציאות הוא כתב מכתב לחברת אדם מילוא ובו הוריד את ציון המעבר מ-7 ל-6.

וכך מתאר זאת עו"ד ברנע במכתבו: "מתברר כי אך לאחרונה שינה מנהל אגף הרישוי, מר אפי רוזן את תנאי הכשירות לבוחני נהיגה (כידוע אלו אינם מעוגנים במסגרת הוראות הדין – אלא נקבעים במסגרת הוראות נוהל שקובע מנהל אגף הרישוי…)… מנהל אגף הרישוי פעל להורדת ציון הסף הכולל הנדרש במבחני ההתאמה כתנאי לקבלת מורי נהיגה לקורס הכשרה כבוחני נהיגה. ציון הסף הורד מציון סף 7 לציון סף 6. וזאת במקביל לעריכת "קורס הסבה" מזורז למורי נהיגה…
…אם נשווה את דברי מר רוזן בעניין בדיון שנתקיים בוועדת הכלכלה ביום 25 ביוני 2018, בנושא הרפורמה האמורה – נראה כי גם שם האמת במלואה לא הייתה נר לרגליו (עת הוא מתייחס לסוגית שינוי ציון המעבר במבחני ההתאמה מ-7 ל-6)… קריאה יסודית וקפדנית של דבריו של מר רוזן בוועדת הכלכלה… לא תגלה ולו ברמז דק – כי הסיבה (או לכל לפחות אחת הסיבות) לשינוי הציון הייתה "לצורך הגדלת כמויות הבוחנים לשוק העבודה עם ביצוע הרפורמה במבחני הנהיגה". הלכך יקרא אמירת "כל האמת"?
לעניין זה יפים דבריו הנכוחים של המשנה לנשיאה, כבוד השופט ח. מלצר, שנכתבו אך לאחרונה: לסיכום זאת יש לדעת: בתצהיר – כמו בעדות – יש להצהיר את האמת, את כל האמת ואך ורק את האמת, וראוי שכל מי שעוסק בהכנת תצהיר, או חותם על תצהיר יקפיד על קיום דרישה משולשת זו".

בהמשך כותב עו"ד ברנע: "שינויים אלו נעשו כאמור לאחר המצגים שניתנו בשעתו לבית המשפט העליון במסגרת העתירה, ולאחר בחירת הזוכים במכרז ותכליתם הברורה והגלויה – להקל על גיוס בוחני נהיגה על ידי 2 החברות שזכו במכרז והמחויבות כל אחת מהן לעמוד בגיוס 32 בוחנים בעלי ניסיון בתקופת ההתארגנות… וכן בגיוס כ-60 בוחנים נוספים (כל אחת מהן) – שהרי לצורך הפעלת מערך הבוחנים כראוי נדרשים עשרות רבות של בוחני נהיגה נוספים (בנוסף לאותם 32 בוחנים בעלי ניסיון) לכל אחד מן הזכיינים… קל יותר לגייס בוחנים עתה משהורד רף ציון המעבר מ-7 ל-6. ברור גם כי הורדת הרף מוזילה עלויות לזכיין שמבקש לגייס בוחנים כאמור".

אי אמירת "כל האמת" בוועדת הכלכלה, חמורה ככל שהיא, מתגמדת לעומת ההטעיה שביצעו בכירי משרד התחבורה את שופטי בית המשפט העליות בעתירה שנדחתה. כפי שפרסמנו כאן, לבג"צ הוגש פרוטוקול דיון שנערך בין בכירי משרד התחבורה אלא שחלק מן הדברים שנאמרו בו נמחקו מן הפרוטוקול.

"עתה מתברר", כותב עו"ד ברנע, "כי בקטעים שנמחקו בכוונת מכוון הופיעו האמירות הבאות (וכאן הוא מתאר את הציטוטים שהבאנו בכתבה הנ"ל)… משמע משרד התחבורה בחר… להציג לבית המשפט העליון "סיכום ישיבה" ממנו נמחקו באורח מכוון ושיטתי קטעים שהיו עלולים להחליש טענות משרד התחבורה במסגרת העתירה. תשובה זו נתמכה בתצהירה של גב' קרן טרנר-אייל, מנכ"לית המשרד. האם לכך יקרא "כל האמת ואך ורק [את] האמת"?

שינוי תנאי המכרז

אחת הטענות העיקריות של עו"'ד ברנע נוגעת לשינויים שבוצעו בפועל על-ידי אנשי משרד התחבורה בתנאי המכרז לאחר שנקבעו החברות הזוכות, וזאת בניגוד לחוק: "שינוי תנאים מהותיים בתנאי היסוד למכרז בדיעבד וסמוך מאד לאחר בחירת הזוכים בו הוא פסול, אסור ומהווה הפרה ברורה של דיני המכרזים בכלל ועקרון השוויון שהוא יסוד מוסד שלהם, בפרט…. אין מדובר בשינוי תנאי מכרז שנעשה על ידי ועדת המכרזים… אלא בשינוי שערך עורך המכרז בכובעו כמי שקובע את "כללי המשחק" ואשר נועד לסלול את הדרך ולאפשר את עמידת הזכיינים בדרישות המכרז ("לצורך הגדלת כמויות הבוחנים לשוק העבודה עם ביצוע הרפורמה במבחני הנהיגה" – כעולה בבירור מסיכום הישיבה בין מר פלור למר רוזן) – העמדת המספר הנדרש של בוחני נהיגה לשם הפעלת מערך הבחינות המעשי ואשר אלמלא נעשה לא היו עומדים בהן… עוד עולה כי בהליך בחינת תנאי הסף של המנהלים המקצועיים של הזכיינים במכרז נפל פגם חמור וקיים חשש כבד כי אחד משני המנהלים המקצועיים של הזכיינים איננו עומד בדרישות המכרז. עובדה המעוררת חששות להפרת דיני המכרזים ו-"לתפירת" המכרז…

נוכח כל האמור עולה בבירור כי משרד התחבורה שינה תנאים מהותיים הנוגעים למכרז לאחר עריכתו, בחירת הזוכים בו (והליך משפטי שתקף ההכרעה בו) – וזאת תוך שהוא פוגע בתכליות היסוד של הכשרת וכשירות בוחני הנהיגה, מגביר באופן מהותי את החשש לפגיעה באיכות וטוהר הבחינות ומפר ברגל גסה את דיני המכרזים ועקרון השוויון. כל זאת תוך שמופרים גם מצגים מחייבים שניתנו במסגרת העתירה לבית המשפט העליון ואשר היו יסוד לאי התערבות במהלך הפרטת מערך בוחני הנהיגה.

יתרה מכך, עולה כי 2 מבכירי משרד התחבורה העוסקים בעניין לא אמרו את מלוא האמת באשר לסיבה (או לכל הפחות אחת הסיבות) האמיתית לשינוי תנאי הכשירות של בוחני הנהיגה…"

פנינו אל דובר משרד התחבורה בבקשה להגן על מר פלור ועל מר רוזן ולהגיב בשמם, בין השאר, על הטענה כי שיקרו וביצעו מעשים אשר מתקרבים אל הרף הפלילי. תגובת הדובר לא כללה אף מילה שקשורה לבקשה שלנו, או לטענות שנטענות כלפי בכירי המשרד. מכיוון שהיא לא קשורה, ובעיקר לא מוסיפה כבוד למוסד הדוברות, בחרנו שלא לפרסם אותה כלל.