Ad

יונדאי וניו במבחן דרכים

קיה סטוניק וסיאט ארונה: מאחוריכם! יונדאי 'וניו' מצטרף לקטגוריית המיני-קרוסאוברים עם עיצוב חיצוני אופנתי ובולט ותא נוסעים אינטימי שמתאים לשימושים עירוניים
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שורה תחתונה תחילה

יונדאי וניו מתמודד על חלקה הזול של קטגוריית המיני קרוסאוברים, אך לא מצליח להתעלות בסעיפי הביצועים ואיכות הנסיעה. תמורה טובה למחיר, ועיצוב אופנתי, הם התרומה שלו עבור מי שרוצה לקלף ניילונים מעל מושבים של כלי עירוני יעיל.

 

עוד ב-TheCar
פיג'ו 2008 החדש במבחן דרכים
יונדאי קונה 1.6 טורבו במבחן דרכים
מבחן השוואתי: מאזדה CX30 מול קיה אקסיד וטויוטה C-HR


קטגוריית המיני קרוסאוברים, כלים שמבוססים על מכוניות סופר-מיני, היא הקטגוריה המתרחבת ביותר מבחינת מספר הדגמים מבין כל הקטגוריות בשוק הרכב כיום, וכפי שניסאן ג'וק קבע כבר לפני עשור – רמת המחירים שבה מקבילה לטווח המחיר הגבוה של מכוניות משפחתיות קומפקטיות. במילים אחרות, מי שרוצה סופר-מיני מוגבהת, אופנתית ומנופחת נדרש לשלם מחיר דומה לזה של מכונית נוסעים גדולה, חזקה, ולרוב גם מאובזרת יותר. עם זאת, ההוכחה שרוב הלקוחות לא מתנדבים לשלם מחירים גבוהים אפילו תמורת האושר שגלום בנהיגה בכלי אופנתי ומפונפן היא שרוב המכירות בקטגוריה הזאת הן של כלים פחות יקרים – בעיקר קיה סטוניק וסיאט ארונה.

לפני שבועיים התייצב בישראל יונדאי וניו, שהוא מיני קרוסאובר שמצטרף אל אחיו הקצת יותר גדול – יונדאי קונה. בתחילת דרכו, למרות שהיה יקר, זכה קונה להערכה ועניין. אבל זינוק ממשי במכירות שלו התקיים רק כאשר נוספה לו גרסה בסיסית ופחות יקרה. בימים אלה, אגב, נוספה לקונה גם גרסה היברידית. וניו, שמבוסס על פלטפורמת הסופר-מיני של יונדאי-קיה, מציע אופציה פחות יקרה ויותר צפופה. מה שמעניין מאד ב'וניו', חוץ מאשר השם שקשה לבטא בעברית, זה שהוא מגיע לארץ הקודש למרות שהוא לא נמכר באירופה אלא נועד לשוק האמריקני. יצאנו לבחון אם יש לו סיכוי להיות רב מכר קוריאני נוסף בשוק שלנו, תוך כדי ערעור שליטתן של קיה וסיאט.

עיצוב, מיצוב

עיצוב הוא כמובן המרכיב החשוב ביותר בקרוסאוברים בכלל, ובקטנים בפרט, וגם ההסבר למחירים המנופחים שלקוחות מוכנים לשלם תמורתם. על אף העומס בקטגוריה מצליח וניו להפגין מקוריות וייחודיות, בעיקר מפני שמעצבי יונדאי עיצבו אותה בעיצוב קופסתי שנראה, בפרופיל, יותר כמו ג'יפון מוקטן מאשר כמו קרוסאובר. את החזית מפארת שבכה חריגה בגודלה, וסידור פנסים מפלסי (תאורת יום צרה בחלק העליון ותאורה ראשית בקומה התחתונה) יוצר הקשר עיצובי לקרוסאוברים האחרים של יונדאי. כמקובל בז'אנר, גם מכאן לא נפקד מקומם של קו חלונות צד גבוהים, חיפויי פלסטיק שחורים לקשתות הגלגלים, ומסילות גג בולטות.

העיצוב החיצוני מוצלח בזכות פרופורציות נכונות ונוכחות שלא יוצרים תחושה של סופר-מיני מנופח, ע"ע קיה סטוניק, ומסווים בהצלחה את העובדה שמדובר באחר הקרוסאוברים הקטנים ביותר בקבוצה. עם אורך כללי של 404 ס"מ הוא קצר ב-10 סנטימטרים מ'סטוניק', שגם הוא לא בין ענקי הקבוצה, וגם מכמה דגמי סופר מיני. בסיס הגלגלים שלו – 252 סנטימטרים בלבד, צנוע מאד (6 ס"מ פחות מאשר ב'סטוניק') אבל הוא גבוה – 159 סנטימטרים,וזה עושה את ההבדל ומעניק לו מראה זקוף שמדבר אל חובבי הז'אנר. גם מרווח גחון של 19.5 ס"מ נחשב נדיב מאד ביחס לכל קרוסאובר שהוא.

 


תא נוסעים, שימושיות

מקוריות העיצוב לא ממשיכה אל תוך תא הנוסעים, אשר מעוצב בצורה פשוטה ותכליתית, אולי אפילו קצת מיושנת – בעיקר בחלק התחתון של לוח המכשירים שנראה כאילו הושאל ישירות מיונדאי אקסנט בת 10. הצד הטוב הוא שזה מאפשר לקבל תחושת נהיגה ברכב רגיל עם תנוחת נהיגה מוגבהת והנדסת אנוש פשוטה וברורה. הצד הלא טוב זה שאפשר היה לצפות מיונדאי לרעננות עיצובית, מה שנכון גם לגבי בחירת הצבעים. שילוב הפלסטיקה והריפוד הבהיר נראה טוב יותר מאשר אצל כמה מן המתחרות, אבל מרכב אופנתי שמיועד לקהל צעיר אנחנו מצפים ליותר צבע וסגנון. הפלסטיקה פשוטה ברובה ולא משדרת מסר איכותי במיוחד, אם כי איכות ההרכבה טובה מאד.

 

המרחב בתא הנוסעים לא נדיב. מלפנים יש די מקום אבל מבוגרים גדולים יחושו צפיפות אפילו כאן, וזה גם באשמת מושבים קטנים שהתגלו גם כנוקשים מידי ומעייפים בנסיעות ארוכות משעתיים. המושב האחורי גבוה ונוח לישיבה אבל מרחב הברכיים מוגבל וכך גם מרחב הכתפיים, מה שמאפשר הושבת שני מבוגרים צנומים ולא יותר. מרחב הראש, לעומת זאת, נדיב מאד בזכות גג גבוה. תא המטען מציע נפח טוב יחסית, 355 ליטרים, והמבנה הרבוע והעמוק שלו מאפשר להכניס עגלת ילדים גדולה ומעט ציוד, אבל לא הרבה מעבר לכך.

מנוע, ביצועים

המנוע של 'וניו' הוא עדות נוספת לכך שהוא לא יועד (לפחות במקור) למכירה באירופה אלא בארה"ב: במקום שילוב מוכר ומוצלח של מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.0 ליטר עם תיבת הילוכים רובוטית מותקן כאן מנוע אטמוספירי מיושן בתפיסתו שמחובר לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה. ביונדאי מדגישים שזה מנוע חדש עם הזרקת דלק כפולה (ישירה ועקיפה) ותזמון שסתומים נשלט חשמלית, ויש לו גם הספק סביר של 123 כוחות סוס ב-6,300 סל"ד ומומנט של 15.7 קג"מ ב-4,500 סל"ד (גבוהים למדי). 

על אף נתוני פתיחה לא מרשימים על הנייר (11.2 שניות בזניוק ל-100) 'וניו' מפתיע בזינוקים מרשימים עם תיבה רציפה שעובדת טוב וללא השהיות. המנוע מגיע מהר מאד לטווח הפעולה היעיל שלו, ולמרות שבעת יציאה מהמקום וניו לא מעניק תחושת כח מתפרץ – הוא בהחלט מצליח לצבור קצב במהירות, בתנאי שהרכב לא עמוס מידי והתוואי לא הררי מידי. מחיר התאוצה הוא רעש מנוע נוכח, בגלל הסל"ד הגבוה שנדרש. אבל בשונה ממכוניות אחרות שמצוידות בתיבות רציפות התיבה הזאת לא מייבבת כמו מכונת כביסה בסחיטה. לתיבת ההילוכים אפשרות לתפעול ידני, עם שמונה "יחסי העברה" מדומים קבועים, אך התגובות להורדת "הילוכים" תחת עומס איטית מידי.

 

בתנועה עירונית ובשיוט נינוח וניו הרבה יותר נעים לנסיעה, ומתאים לאופי של הלקוחות הפוטנציאליים. בידוד הרעשים לא מבריק, בעיקר  רעשי כביש מכיוון בתי הגלגלים, והוא נוכח יותר מידי. צריכת הדלק הממוצעת במהלך מבחן מאומץ עמדה על 11.7 ק"מ לליטר עם אפשרות לחלץ כ-15 ק"מ לליטר בשיוט נינוח. לא מרשים במיוחד בהתחשב בגודל ובמשקל של הכלי הזה.

התנהגות, נוחות

'וניו' מיועד להעביר את רוב ימיו בעיר, לכן מפתיע שביונדאי בחרו להעניק לו כיול מתלים נוקשה יחסית. ההפתעה גדולה במיוחד כשזוכרים שמדובר בכלי שנועד לשוק אמריקני. התוצאה היא מתלים שמתקשים לגהץ ביעילות את מפגעי הכביש העירוניים, בעיקר בעת מעבר על בורות ופסי האטה שמורגשים היטב בתא הנוסעים. גם בסיס גלגלים קצר "תורם" את שלו. רמת הספיגה משתפרת ככל שעולה המהירות, ובשיוט בין עירוני מתקבלת רמת נוחות סבירה, וגם בכבישים גליים הוא מצליח לא להתפזר יותר מידי.

 

בנהיגה דינמית מצליחים המתלים הנוקשים לשלוט לא רע בהעברות משקל, ועל אף שההתנהגות לא מרגשת היא בהחלט צפויה, בטוחה, ומסתמכת על אחיזה גבוהה שנוצרת על-ידי צמיגים רחבים שלא מתרגשים מכח המנוע הצנוע. ההיגוי קליל, וזה נחמד בנסיעה עירונית צפופה ובתמרוני חניה. בנהיגה דינמית התחושה מנותקת, ורק במצב נהיגה ספורטיבי יש להגה משקל סביר. וניו מצוייד גם במערכת לשינוי תפקוד מערכת בקרת האחיזה עם מצבי שלג/בוץ – וזה גימיק מיותר בתנאי מזג האוויר שלנו.

בטיחות

וניו מצויד כסטנדרט בשש כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, מערכת אקטיבית למניעת סטיה מנתיב, תאורת אור גבוה אדפטיבית והתרעת עירונות לנהג. זאת חבילת בטיחות טובה ועדיפה על כמה מתחרות בולטות בסגמנט (למשל סיאט ארונה וסוזוקי ויטארה). הוא לא נבחן במבחני הריסוק של פרויקט EuroNCAP, בהם נבחנים כלים שמשווקים באירופה. הוא כן נבחן במבחני הריסוק של מנהל  הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני (NHTSA) שמרסק לפי תקנים מעט פחות מחמירים, ושם קיבל ארבעה כוכבים בהגנה בהתנגשות חזיתית, ארבעה כוכבים להגנה בהתהפכות, וחמישה כוכבים בהגנה מפני פגיעות צד ודירוג כולל של ארבעה כוכבים.

 

אבזור ותמחור

בישראל מוצע וניו בשלוש רמות אבזור, כשהבסיסית בהן היא 'אינספייר' שמיועדת בעיקר לציי רכב. גרסה זאת עולה 110 אלף ש"ח ומאובזרת במערכת מולטימדיה מקורית עם מסך בגודל 8 אינטש ותאימות לממשקי אפל ואנדרואיד, חישמול מלא לחלונות ולמראות, חיישן אורות וחיישני חניה אחוריים. רוב הלקוחות הפרטיים יעדיפו להוסיף 8,000 ש"ח כדי לקבל את רמת הגימור "פרימום" (כמו רכב המבחן) שכוללת בנוסף גם בקרת שיוט, בקרת אקלים וחישוקים קלים בקוטר 17 אינטש (מזגן מכאני וחישוקי 15 אינטש מברזל עם טסות בדגם הבסיס) וגם קיפול מראות חשמלי ותאורת יום LED. רמת הגימור הבכירה, "סופרים" מוצעת תמורת 123 אלף ש"ח וכוללת בנוסף גם ריפוד בשילוב בד דמוי עור וצביעה דו-גוונית למרכב.

במחירים אלה ממוצב וניו בחלק הנמוך של טווח המחירים בקטגוריה מול שני רבי המכר קיה סטוניק וסיאט ארונה, לצד נספחים כמו סיטרואן קקטוס, ואין לו יתרון על פניהם ברשימת האבזור. הגרסה היקרה שלו, שלא נבחנה כאן, קרובה במחירה למתחרים מצוידים וגם גדולים יותר כמו סקודה קאמיק ופיג'ו 2008, ואפילו לגרסת הבסיס של יונדאי קונה שמוצעת עם מנוע טורבו-בנזין בריון.

שורה תחתונה

וניו של יונדאי ממוצב בעימות חזיתי מול שני רבי המכר בקטגוריה, הוא לא מצטיין מבחינה דינמית, נוחות הנסיעה שלו לא מרשימה מאד,  ומידותיו הקטנות, שמעולות להשתחלויות עירוניות, מגבילות את מרחב המחיה לנוסעים ואת השימוש בו כרכב שני במשפחה. וניו מביא איתו עיצוב מדליק ומובחן, מנוע שיספק את הסחורה עבור הנהג ממוצע ורמת אבזור סבירה בגרסת הביניים. היתרון הגדול שלו הוא החבילה שהוא מציע: מיני קרוסאובר בעיצוב מדליק שמתאים למי שלא רוצה לשלם מחיר של מכונית משפחתית, יש לא מעט כאלו.

 

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad