Ad

חברת שלמה העלימה מידע ותפצה לקוח ב-7,000 ש"ח

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

השופט שרון: "כחברה שעיקר התמחותה במכירת כלי רכב… וכבעלת הכוח אל מול "האזרח הקטן" (חלה על חברת שלמה) חובת גילוי מוגברת וחובה מוגברת להקפיד בזכויותיו של הקונה

ההבדל בין ההגדרה של נזק ל"שילדת" מכונית לבין הגדרת הנזק ל"מרכב" שלה יעלה לחברת ש. שלמה מכירת רכב 7,000 ש"ח, שאותם תשלם כפיצוי ללקוח שלה.

הלקוח רכש מחברת שלמה, בשנת 2012, מכונית מדגם יונדאי אקסנט וזאת מבלי שראה אותה כלל ומבלי שבדק אותה, והכל בהסתמך על תוצאות בדיקת הרכב במכון "קומפיוטסט הנדסה צריפין, מתחם שלמה 6 ".

בטופס הבדיקה נכתב תחת המילים "לא תקין" במשבצת "שלדת מרכב": "גג: מעיכות – תיקוני מרכב, משמעות נמוכה; סימני פגיעה דופן שמאל, סימני פגיעה מאחור / הוחלפו חלקי מרכב, דלת תא מטען הוחלפה, כנף קדמית שמאלית הוחלפה, תיקוני מרכב וצבע, מעיכות: מעוך / שריטות בצבע + פגמים, נזק לפגושים".

לדברי הלקוח, במעמד המכירה נמסר לו בעל פה שלרכב "נגרמו מספר פגיעות קלות במרכב (גוף המכונית בלבד) אשר תוקנו במלואן, וכי אין פגיעות שילדה ברכב".

באותו מעמד גם נאמר לו שהוא רשאי לבדוק את המכונית בכל מכון בדיקה בו יחפוץ.

לאחר חמישה ימים לקח הלקוח את המכונית לבדיקה במכון "קומפיוטסט אור יהודה" ולאחריה נכתב בטופס התוצאות הכיתוב "לא תקין" במשבצת "שלדת מרכב".
בטופס של מכון זה קיימת הפרדה בין תוצאות הבדיקה שנערכה ל"שילדה" לבין אלה שנערכו ל"מרכב": באשר לשילדה, נכתב: "שילדת מרכב, משמעות נמוכה; סימני פגיעה לפנים, סימני פגיעה קצות שילדה".

באשר למרכב, נכתב: "גג; מעיכות/מעוך, נזק בגג – תיקוני מרכב, משמעות שולית; סימני מילוי חומר צבע מרכב; שריטות צבע/מרכב/פגמים, תיקוני צבע מסביב, סימני מילוי חומר – תיקוני מרכב, משמעות נמוכה; סימני פגיעה מאחור, סימני פגיעה לפנים, מעיכות/מעוך, תיקוני מרכב וצבע, נזק לפגושים, הוחלפו חלקי מרכב, דלת תא מטען הוחלפה, כנף קדמית שמאלית הוחלפה".

על סמך ממצאים אלה פנה הלקוח אל המוכרת ודרש להחליף את המכונית או לתקנה במסגרת האחריות שקיבל למשך 12 חודשים.
החברה סירבה, ובעקבות כך הוגשה התביעה, בטענה שחברת שלמה הטעתה אותו, והפרה את חובת הגילוי הנאות בנוגע למצבו של הרכב.

לדבריו, בהתאם לתוצאת הבדיקה שביצע בעצמו נגרמה למכונית "פגיעת שילדה", בעוד שבמעמד הקניה נמסר לו שלמכונית אין פגיעת שילדה.

המכונית, כך הלקוח, הוצגה לו עם טופס בדיקת של מכון שלטענתו הוא "מכון מטעם המוכרת" (קומפיוטסט צריפין), וזהו, לטענתו, מכון בדיקה שלא מופיע ברשימת המכונים של רשת "קומפיוטסט" הארצית, ואין לו הסמכה מטעם משרד התחבורה (וזאת בניגוד לכתוב על טופס הבדיקה).

הלקוח אף טען שהחברה נמנעה מלהעביר את הבעלות על המכונית על שמו, דבר שלימים גרם לו לנזקים עקיפים נוספים.

אם לא די בכל זאת, הפרשה הסתבכה עוד יותר כאשר נגנבה המכונית כשנתיים לאחר הרכישה, וכדי לקבל פיצוי מחברת הביטוח נדרש הקונה להעברת הבעלות על שמו.

בתביעה שהגיש הלקוח כנגד שלמה הוא דרש לקבל החזר בגובה 5% מערך המכונית לפי מחירון לוי יצחק (תשלום שלטענתו שילם כתוספת תמורת אחריות ל-12 חודשים). זאת מפני שלטענתו הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה על פי כתב האחריות.

גרסת הנתבעת

ש. שלמה, מנגד, טענה שהציגה בפני התובע את מלוא המידע אודות המכונית, וכן שבטופס הבדיקה של "קומפיוטסט צריפין" נכתב במפורש "כי קיימים תיקוני מרכב בשילדת הרכב אשר הוגדרו כבעלי משמעות נמוכה". הואיל וכך הטענה לפיה נאמר לקונה שאין כל פגיעות בשילדת הרכב הינה מופרכת.

טענת הגנה נוספת היא שהובהר לתובע שהוא רשאי לבדוק את המכונית בכל מכון בדיקה מטעמו ולמרות זאת הוא בחר לא לעשות את זה לפני ביצוע הרכישה.

אשר למכון הבדיקה בצריפין שלמה הציגה אישור תקף של משרד התחבורה לפיו זהו מכון מורשה מטעם משרד התחבורה.

לענין העברת הבעלות טענה שלמה שלפי תנאי ההסכם "הקונה מתחייב לבצע את העברת הבעלות ברכב על שמו מיד עם קבלת ייפוי הכוח של המוכר לידיו; הקונה יישא בכל תשלום הכרוך בכך…".

טופס כזה, כך נטען, הועבר לידי הלקוח שלושה ימים לאחר ביצוע העיסקה, אולם הלקוח הוא שנמנע מלבצע את העברת הבעלות.

הלקוח תמיד צודק?

השופט אביב שרון דחה חלק מטענות התובע, אבל קבע בפסק דינו שאין ספק שקיימים הבדלים בין טפסי הבדיקה של שני המכונים. הוא גם מצא סתירות בדברי נציג הנתבעת.

"אף שנציג הנתבעת הכחיש במהלך הדיון שברכב קיימת פגיעת שילדה, וכי נציג המכירות הסתיר עובדה זו מהקונה, הרי שבכתב ההגנה מודה הנתבעת כי "קיימים תיקוני מרכב בשילדת הרכב אשר הוגדרו כבעלי משמעות נמוכה, לפיכך טענת התובע לפיה נאמר לו על ידי הנתבעת כי אין כל פגיעות בשילדת הרכב, הינה מופרכת מעיקרא".

פער זה בין עדות נציג הנתבעת בבית המשפט לבין האמור בכתב ההגנה, מביא אותי לכלל מסקנה כי אכן היתה פגיעת שילדה ברכב" קובע השופט ומוסיף: "יתרה מכך, האמור בכתב ההגנה מחזק את טופס הבדיקה מטעם התובע, לפיו קיימת פגיעה הן בשילדת הרכב והן במרכב הרכב".

השופט שרון מבדיל בפסק דינו בין "מרכב" לבין "שילדה", ומציין ש"על פי טופס הבדיקה מטעם התובע, "מרכב" ו"שילדה" אינם בהכרח מתייחסים לאותם חלקים ברכב. פגיעה במרכב לא בהכרח מצביעה על פגיעה בשילדה.
גם על פי ההגיון והשכל הישר, ניתן להניח כי המילה "מרכב" מתייחסת לחלקים העוטפים את השילדה ולאו דווקא לשילדה עצמה.
על כן, בהסתמך על האמור בטופס הבדיקה מטעם התובע, המקבל חיזוק מן האמור בכתב ההגנה, אני קובע כי ברכב היתה פגיעת שילדה".

השופט שרון מותח ביקורת על הקונה אשר "חתימתו על הסכם המכר אמנם היתה פזיזה, ואפילו פזיזה מדי, שכן למעשה הוא קנה "חתול בשק", דהיינו שילם מלוא תמורת הרכב, מבלי לראותו פיזית ומבלי לקחת אותו לבדיקה מטעמו". יחד עם זאת השופט מוסיף מיד שעל הנתבעת, כחברה שעיקר התמחותה הוא במכירת כלי רכב, כמנסחת החוזה (שעל פי צורתו ותוכנו מהווה חוזה אחיד), וכבעלת הכוח אל מול "האזרח הקטן" חובת גילוי מוגברת וחובה מוגברת להקפיד בזכויותיו של הקונה. זאת לא עשתה הנתבעת ובכך הפרה את החוזה עם התובע".

בסופו של יום חוייבה ש.שלמה לפצות את הקונה בסכום של 7,000 שקל.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות