Ad
האם ה V8 של יאמהה יציל את הבעירה הפנימית?

ה-V8 של יאמהה מספק 450 כ"ס. האם הוא יציל את הבעירה הפנימית?

שיתוף הפעולה הפנטסטי בין יצרניות הרכב היפניות מניב פרי ראשון ומלהיב, אבל האם יש צורך או היגיון בשימור של טכנולוגיה רק מפני שהיא כבר קיימת?
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ליצרנית האופנועים ימאהה יש היסטוריה ארוכה ומפוארת של שיתופי פעולה טכנולוגיים עם יצרניות רכב שונות מכל רחבי העולם, ורבים מהם קשורים לפיתוח וייצור של מנועים רבי הספק. בסוף השבוע האחרון חשפה ימאהה את הפרי המעשי הראשון של שיתוף פעולה שעליו דיווחנו כאן בחודש נובמבר בין רוב יצרניות הרכב היפניות, שמטרתו להאריך את חיי מנוע הבעירה הפנימית.

 

האם ה V8 של יאמהה יציל את הבעירה הפנימית?

 

היצירה המשותפת היא מנוע V8 בנפח 5.0 ליטרים שמספק 450 כוחות סוס מרשימים ביותר, אבל ימאהה לא בנתה אותו מדף נייר חלק אלא בעיקר התאימה אותו למציאות חדשה שבה חייבים לפעול מהר כדי לצמצם את פליטות המזהמים לאטמוספירה ולהפסיק להשתמש בדלק ממקורות אורגניים.

מנוע ה-V8 עצמו הוא אותו מנוע שתוכנן והונדס על-ידי טויוטה ואשר מניע כבר את לקסוס RC-F, ומה שמהנדסי ימאהה עשו זאת הנדסה-מחדש של ראשי הצילינדרים, סעפת היניקה, מזרקי הדלק ומספר רכיבים אחרים. כל השינויים האלה מאפשרים למנוע לספק את 450 כוחות הסוס שלו ב-6,800 סל"ד מבלי לשרוף גרם אחד של בנזין. איך? פשוט: המנוע הזה מוזן כעת במימן – אשר במקרה זה משמש כחומר אוגר אנרגיה שאפשר להפיק ממקורות מתחדשים.

מסתבר שלא צריך להיות מופתעים שהשפן של ימאהה נשלף כל כך מהר לאחר אותה הכרזה דרמטית מלפני שלושה חודשים בלבד. למעשה, המנוע הזה, עדיין לא בגרסה סופית שלו, הוצג כבר באותה מסיבת עיתונאים שנערכה בנובמבר ליד מסלול מרוצים, ומה שחשוב יותר: ימאהה שוקדת כבר יותר מחמש שנים על פיתוח טכנולוגיה מתאימה. טקאשי יאמאדה, איש צוות פיתוח מנועי המימן של ימאהה אשר צוטט על-ידי החברה, אומר שהפוטנציאל של הטכנולוגיה הזאת התבהר והתעצם ככל שהפרויקט הזה התקדם.

"כל מי שהגיע לנסיעת מבחן במכונית האב-טיפוס", אומר טקאשי, "היה בתחילה קצת ספקן אבל בסוף יצא מן המכונית עם חיוך גדול על הפנים… אני מאמין שיש פוטנציאל עצום במאפיינים הייחודיים למנועי מימן במקום להתייחס אליהם רק כתחליף למנועי בנזין". אגב, במקביל לפרויקט המשותף עם טויוטה שוקדים מהנדסי ימאהה על פיתוח מנוע אחר, יחד עם מהנדסי קאוואסאקי, אשר ישמש באופנועים.

חשוב להזכיר שטויוטה וימאהה אינן הראשונות שמשקיעות בטכנולוגיית שריפת מימן במנועי בעירה פנימית. ב.מ.וו החלה לנסות את הקונספט הזה כבר לפני שלושה עשורים וביתר שאת לפני כעשור, לפני שפנתה להתרכז באפיק של הנעה מימנית באמצעות תאי דלק, שבו היא משקיעה מאמצים משותפים עם… טויוטה.

למה בכלל?

כפי שפרסמנו בנובמבר, טויוטה, ימאהה, סובארו, מאזדה וקאוואסאקי הכריזו על המחוייבות שלהם להמשיך ולהשקיע בטכנולוגיות שונות של מנועי בעירה ומדובר חד משמעית בשחייה נגד הזרם בעידן שבו כל תעשיית הרכב – כולל הן עצמן – עוברת לפיתוח וייצור של רכב חשמלי. הרציונל – הרשמי או המשתמע – של טויוטה וחבורתה הוא שאחרי כמעט 200 שנות פיתוח של מנועי בעירה פנימית יש לטכנולוגיה הזאת עוד הרבה מה להציע, ואפשר יהיה להשתמש במנועי בעירה בתוך כדי הפחתה משמעותית של ההשפעה ההרסנית שלהם על הסביבה.

 

האם ה V8 של יאמהה יציל את הבעירה הפנימית?

מבחינה כלכלית, ההיגיון מאחורי שימור הידע, היכולות, ובעיקר השוק של מנועי בעירה נובע פעם אחת מן ההיקף האדיר של תשתיות ייצור ותחזוקה של מנועים כאלה בכל רחבי העולם – התעשייה עצמה והספקים ההיקפיים שלה בנו במהלך 100 השנים האחרונות תשתיות נרחבות שלא קל "להיגמל" מהן. בנוסף – תעשיית מנועי הבעירה מגלגלת סביבה תשתיות וכלכלה אדירה של ייצור חלפים ותחזוקה, וגם מזה לא קל להיגמל.

מבחינה שיווקית – כל מי שרוצה לשמר את השוק הזה יהיה חייב "למכור" לצרכנים ערכים תחרותיים יחסית למה שמציעים כלי רכב חשמליים, והכיוון הראשון שמוזכר בשלב זה הוא שמירה על ההנאות המוכרות לאוהבי הרכב והנהיגה – בעיקר תחושת הפעולה של מנועי בעירה, והצלילים שהם מפיקים. אפשר כמובן להתווכח על זה.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad