Ad

הנוסע הקשיש נפל. הנהג טוען: "הוא זינק לכיוון הדלתות"

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

את סיפורו של י', נוסע בן 78, ראוי להביא כלשונו, כפי שהופיע בפרוטוקול של בית המשפט לתעבורה בירושלים: "רציתי ללכת לקופת חולים", סיפר בעדותו, "עליתי לאוטובוס (ו)היו עוד אנשים שהוא (הנהג, ש.ה) לא הכניס אותם. עליתי בדלת הראשונה, הוא (הנהג) היה ממהר וסגר את הדלת עלי. אני לא זוכר איך זה היה בדיוק. הוא סגר עלי… מהלחץ של הדלת נפלתי על הברזלים של העירייה. הוא אפילו לא (הציע) שהוא יעזור לי לעלות… פתאום הרגשתי רע מאוד".

עבור מי שנוסע באוטובוסים, הסיפור של י' לא ישמע חריג. אמנם התוצאה – נפילה וחבלה גופנית (שברים בצלעות) – הייתה במקרה זה קיצונית, אך סגירת דלתות בפניהם של נוסעים, עצירה מחוץ לתחום תחנה, נהיגה שלא בהתאם לתנאי הדרך – כל אלה הם אירועים יום-יומיים בקווי תחבורה ציבורית עירוניים. אמנם רוב הנהגים לא נוהגים כך, אך ספק רב אם הפיקוח המועט שמפעיל משרד התחבורה על חברות האוטובוסים מרתיע נהגים מפני התנהגות בלתי ראויה.

נהג האוטובוס שהיה מעורב במקרה של י' ניסה לבטל את הטענות שהעלה הנוסע הקשיש. "הוא דידה, זינק, חצי מתגלגל לכיוון הדלתות, כשהוא שלח את הידיים שלו קדימה לדלתות", סיפר בבית המשפט לתעבורה, תוך שהוא טוען כי לא היה אחראי לנפילת הנוסע. כאשר נשאל כיצד מתיישב "התיאור האקרובטי" (לשון בית המשפט) עם היות הנוסע קשיש בן 78, ענה הנהג "אני לא בודק את הכושר של כל בן אדם".

"הנוסע לא ביקש לדחוף את האוטובוס"

השופטת מרים קסלסי העדיפה את עדותו של הנוסע. "התיאוריה כי מי שדופק עם ידיו על דלתות האוטובוס הנסגרות נהדף מבלי שהאוטובוס זז ממקומו, נראית לי לא סבירה", כתבה בהחלטתה להרשיע את הנהג, "הנוסע (הרי) לא ביקש לדחוף את האוטובוס". השופטת מצאה את הנהג אשם בכך שלא מילא את חובתו לנקוט אמצעי זהירות שיבטיחו את שלום נוסעיו ואת שלומו של "כל אדם הנמצא בסמוך לרכב" – חובה המעוגנת בתקנות התעבורה.

גזר דינו של הנהג כלל ארבעה רכיבי עונש: קנס בסך 2,500 שקלים, פסילת רישיון בפועל לשלושה חודשים, פסילה על-תנאי לחמישה חודשים למשך שלוש שנים ו-100 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ) שנועדו לאפשר את קיצור משך הפסילה בפועל.

אלא שנהג האוטובוס לא השלים עם גזר הדין, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. עורכת דינו העלתה כמה טענות: "בית המשפט קבע נורמה חדשה", טענה, "בהטילו אחריות בלתי אפשרית על כתפי נהגי אוטובוס". לדבריה, הותרת פסק הדין על כנו "תוביל לתוצאה עגומה, שבה למעשה לא יוכל נהג האוטובוס לסגור את דלתות רכבו לעולם, שעה שעומדים נוסעים במרחק מה ממנו".

שופט המחוזי הבכיר אמנון כהן לא התרשם מהטענות שהעלתה עורכת דינו של הנהג. "על המערער (הנהג) היה להבטיח גם את שלומם של אנשים הנמצאים בסמוך לאוטובוס", כתב בפסק דין שבו דחה את ערעור הנהג, "אסור היה לו לסגור את דלתות האוטובוס בטרם בדק שאין אדם העומד במקום, ובוודאי שהיה צריך לבדוק ולוודא שאין אדם המבקש להיכנס לאוטובוס".

השופט כהן גם החליט שלא להתערב בעונש שהוטל על הנהג: "העונש אינו חמור", כתב בפסק הדין, "ואינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור, וזאת גם בשים לב לתוצאה הקשה – דהיינו, שבר בצלעות לאדם בן 78 ".

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad